"שיתוף פעולה נדיר בין אופוזיציה לקואליציה": החוק שמסדיר עונש מוות למחבלי נוח'בה

החדשות בקצרה

• הכנסת תאשר מחר את חוק העמדת מחבלי 7 באוקטובר לדין.
• לפי ההצעה יוקם בית משפט צבאי מיוחד בירושלים עם הרכב של שלושה שופטים.
• המעשים יוגדרו כפשעים נגד העם היהודי ופשעים נגד האנושות.
• החוק יאפשר הטלת עונש מוות וקובע מנגנון ערעור אוטומטי.
• נפגעי העבירה יוכלו לצפות בדיונים מאולם נפרד או בשידור דיגיטלי.
• לפי יוזמי החוק, 110 חברי כנסת צפויים להצביע בעדו.

---

שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט חה"כ שמחה רוטמן וחה"כ יוליה מלינובסקי ערכו הערב (ראשון) מסיבת עיתונאים מיוחדת לקראת ההצבעה על החוק להעמדתם לדין של מחבלי טבח 7 באוקטובר שצפויה מחר. לפי יוזמי החוק, 110 חברי כנסת צפויים להצביע בעדו.

הכנסת תאשר מחר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של רוטמן (הציונות הדתית) ומלינובסקי (ישראל ביתנו), המגדירה את המעשים שעשו המחבלים בין 7 באוקטובר ל-10 באוקטובר 2023 כפשעים כלפי העם היהודי, פשעים כלפי האנושות ופשעי מלחמה.

"יש כאן אירוע נדיר של שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה, בין אנשים שלא מוכנים להסכים מתי שוקעת השמש. היה כאן שיתוף פעולה מלא שלא ראינו בכנסת הרבה זמן. מדובר ברגע היסטורי שדורש להתעלות לאור גודל השעה", אמר רוטמן - מיוזמי החוק במסיבת העיתונאים.

בנוסף, החוק יחול על עבירות שנעשו כלפי מי שנחטף מישראל לעזה באותם הימים, כולל מי שנחטף ונרצח או נהרג בשבי. המחבלים על פי הצעת החוק יישפטו בבית משפט צבאי מיוחד שיוקם בירושלים. בית המשפט יוכל לגזור עונש מוות, אך זה יביא לערעור אוטומטי.

שר המשפטים יריב לוין התייחס גם הוא לחוק: "נבטיח שהצדק ייעשה עד תום עם כל אחד מהרוצחים השפלים בטבח 7 באוקטובר. החוק מסדיר סמכות מלאה למתן עונש מוות".

המחבלים לא יוכלו להשתחרר בעסקה להשבת חטופים? במסגרת ההסתייגויות לחוק נכתב כי לא ייכלל בהחלטה על שחרור אסיר אדם שהוא חשוד, נאשם או מורשע בעבירה שבוצעה במסגרת הטבח. ההסתייגות צפויה לקבל את אישור הכנסת מחר.

מטרת החוק והגדרותיו

• החוק נועד להסדיר את ההעמדה לדין של מבצעי פעולות האיבה שביצעו מחבלי חמאס וארגוני הטרור במסגרת מתקפת הטרור שהחלה ב-7 באוקטובר 2023.
• הגדרת המעשים: המעשים שנעשו ובהם רצח, אונס, חטיפה וביזה, מוגדרים בחוק כפשעים כלפי העם היהודי, פשעים כלפי האנושות ופשעי מלחמה.
• תחולת החוק: החוק חל על עבירות שבוצעו בין 7 ו-10 באוקטובר 2023.
• חטופים: החוק חל גם על עבירות שבוצעו לאחר תקופה זו נגד מי שנחטף מישראל לעזה באותם ימים, כולל חטופים שנספו בשבי.

  

בית המשפט המיוחד

• כתבי אישום במסגרת החוק יוגשו לבית משפט צבאי מיוחד שיוקם בירושלים.
• בית המשפט הצבאי יהיה מוסמך לדון בעבירות לפי כל דין, לרבות חוק מניעת רצח עם, עבירות פגיעה בריבונות המדינה וחוק המאבק בטרור.
• דרך המינוי והכשירות: שופטים שכיהנו או מכהנים בתפקידים שיפוטיים ימונו על ידי נשיא המדינה לפי בחירת הרמטכ"ל והמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
• מינוי שופט מחוזי: מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי ובעל ניסיון ומומחיות פלילית ימונה לפי הבחירה של ועדת בחירה לפי חוק השיפוט הצבאי.
• תקופת המינוי: שופט בבית המשפט הצבאי ימונה לשבע שנים, ושופט בבית הדין הצבאי לערעורים ימונה לעשר שנים.
• הרכבי הערכאה הראשונה וערכאת הערעור: כל הרכב שופטים יכלול שלושה שופטים. זהות השופטים בערכאה הדיונית יהיה כך שלפחות אחד מהם חייב להיות נשיא בית המשפט הצבאי. הערכאה הדיונית, נשיא, סגן נשיא או שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ושני שופטים נוספים שימונו לפי הוראות החוק. בנוסף, הרכב בית הדין הצבאי לערעורים יורכב משלושה שופטים.
• זהות השופטים בערעור: בראש ההרכב יעמוד שופט בית המשפט העליון בדימוס, לצידו נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ושני שופטים נוספים שהם נשיאים או סגני נשיא של בית משפט מחוזי מכהנים או בדימוס. ניתן יהיה לערער על פסקי הדין בפני בית המשפט הצבאי לערעורים.

  

ערעור אוטומטי במתן גזרת עונש מוות

• ערעור אוטומטי בעונש מוות: אם הוטל עונש מוות, ייחשב הדבר כאילו הוגש ערעור אוטומטי מטעם הנאשם, גם אם לא ביקש זאת.
• ביצוע גזר דין מוות: שר הביטחון יהיה רשאי לאחר התייעצות עם שר המשפטים ואישור ועדת החוקה של הכנסת, לקבוע הוראות בנוגע למועד ולאופן ביצוע גזר דין מוות.

התובעים, הייצוג המשפטי והסנגוריה והאפשרות ל"היוועדות חזותית"

• התובעים במסגרת החוק: הרמטכ"ל, בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי, רשאי למנות תובע לעניין ההליך.
• ייצוג משפטי: נאשם רשאי לבחור לעצמו עורך דין המוסמך לעסוק בעריכת דין בישראל או באזור (יהודה ושומרון).
• מינוי סנגור: אם הנאשם אינו מיוצג, בית המשפט ימנה לו סנגור, אך לא מהסנגוריה הציבורית.
• רוב הדיונים יתקיימו בהשתתפות הנאשם דרך וידאו ממקום כליאתו, אולם הוא יהיה חייב לנכוח פיזית בבית המשפט בחמישה מקרים: מענה לכתב האישום, עדות הנאשם, הכרעת הדין, עדות בשלב גזר הדין ומתן גזר הדין.

  

פומביות, תיעוד ונפגעי עבירה

• זכויות נפגעי העבירה: חוק זכויות נפגעי העבירה יחול, והנפגעים יוכלו לצפות בדיונים מאולם נפרד.
• מערך ייעודי: התובע הצבאי הראשי יקים מערך להבטחת זכויות הנפגעים.
• תיעוד: הדיונים יהיו פומביים ויתועדו בשידורי וידאו ושמע שיישמרו בארכיון המדינה.
• שידור אינטרנטי: דיונים מרכזיים ישודרו באתר ייעודי.
• נוכחות נפגעים: תתאפשר נוכחות באולם הדיונים או באולם צפייה דיגיטלי נוסף.

ההיערכות המינהלית

• מפקדה ייעודית: הרמטכ"ל יקים מפקדה ייעודית להיערכות לקיום ההליכים המשפטיים.
• ועדת היגוי: תוקם בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, ובה חברים מנכ"לי משרדי המשפטים, האוצר, החוץ והביטחון הלאומי, ונציג הרמטכ"ל.
• עלות הייצוג: המדינה לא תספוג את עלות הייצוג; שר האוצר יקזז את הסכום מכספי הרשות הפלסטינית.
• מילואים: שר הביטחון רשאי להתיר שירות מילואים ממושך מהרגיל לצורך תפקידי תביעה או שיפוט בחוק.
• דיווח לכנסת: שר הביטחון ידווח לוועדת החוקה ארבע פעמים בשנה על מצב ההיערכות, בחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר.
• תקציב: הממשלה מחויבת לתקצב את החוק ולהצביע על מקור תקציבי.
• תקנות: שר הביטחון ממונה על ביצוע החוק והוא רשאי להתקין תקנות בהסכמת שר המשפטים בכל הנוגע לביצוע.