"שהתורה תהיה החוקה": כיצד תשנה הציונות הדתית את המדינה?

עוד 22 שנים בלבד ישראל תרשום ציון דרך משמעותי - מאה שנים להיווסדה. בפרק השני של סדרת כתבות מיוחדת, "כשישראל תהיה בת 100", התמקדנו בציונות הדתית, קבוצה מגוונת מאוד המורכבת מספקטרום רחב שמכיל בתוכו, בין השאר, חרדים-לאומיים, מתנחלים, ודתיים "לייט".

אם מגדירים אותה לפי מי שמכנים את עצמם דתיים, אך לא חרדים ולא מסורתיים, מוצאים שהפריון של הקבוצה גבוה והוא 3.71 ילדים בממוצע למשפחה. היום, לפי מחקרים, מוערכת הציונות הדתית בכ-11.3% מהישראלים.

כשישראל תהיה בת 100, הפריון הגבוה שתורם לגידולה, לצד תהליך של יציאה בשאלה יביא לפי הערכות לגידול מתון של אחוז הדתיים מכלל הישראלים. איך הם ישפיעו על ישראל בת מאה?

בהתנחלות קדומים שביהודה ושומרון, משפחת האיתן מתכוננת לסעודת שבע ברכות לבת יעל, החמישית מבין תשעה. יעל היא הבת היחידה שהחליטה לצאת מהדת, ולאב המשפחה אמציה היה ברור מהרגע הראשון שזה לא יוריד כהוא זה מהאהבה שלהם אליה.

אם המשפחה נעמי נזכרה: "ביום שהיא אמרה לי שהיא לא רוצה לשמור תורה ומצוות, אמציה אמר: 'אנחנו אוהבים אותה, זה לא מוריד מהאהבה כלום. אפילו יותר. זה לא תנאי לאהבה'". אמציה הרחיב: "יש משפחות שבהן זה גרם להרחקה, אז יש החשש הזה. אבל לא הייתה לנו התלבטות".

יעל היא הראשונה מבין הילדים שהגיעה לסעודה לכבודה, עם בעלה החילוני מבטן ומבית. בשיחה איתנו היא סיפרה על החוויה הלא שגרתית שחוותה בחתונתה: "אני רוקדת שיכורה בחתונה שלי לצלילי מוזיקה, השם ירחם, ואבא שלי עומד מולי עם מצלמת וידאו". היא הסכימה כי לא מדובר בחוויה נפוצה בקרב חברותיה הדתל"שיות.

יעל הסבירה על הקונפליקט שלה בתור בת למשפחה מהציונות הדתית במדינת ישראל: "אנחנו פחות מרגישים יהודים, אלא יותר ישראלים. אני חושבת שאני לא חלק מהציונות הדתית לא בגלל 'הדתית', אלא בגלל הציונות. מאז שהתחילה המלחמה הדברים נהיו יותר טעונים. כל הסיפור עם החטופים, של 'עד הניצחון המוחלט' לעומת החטופים החיים, היה שם קצת חיכוך".

היא העידה: "ברגע שהפסקתי להאמין, כשאלוהים יצא מהתמונה, הבנתי שאני צריכה עכשיו לחשוב מחדש על כל סט הערכים שלי וגם על העניין הפוליטי, למי אני מצביעה עכשיו? פתאום זה לא ברור".

ד"ר אריאל פינקלשטיין, חקר החברה הדתית-לאומית, בתוכנית דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסביר כי הסוגיה הדתל"שית מעסיקה בלי סוף את הציונות הדתית, אך קשה לו לאמוד בדיוק את המספרים בקרב דתיים שיוצאים בשאלה: "זאת שאלה שקשה מאוד לענות עליה, בגלל שהציבור הדתי-לאומי הוא מאוד מרובד ומגוון. במחקרים שלי, אני אומד את זה סביב 25-20 אחוז דתל"שים, יש כאלה שהראו מספרים יותר גבוהים".

"ברגע שהפסקתי להאמין, כשאלוהים יצא מהתמונה, אז הבנתי שאני צריכה עכשיו לחשוב מחדש על כל סט הערכים שלי וגם על העניין הפוליטי, פתאום, למי אני מצביעה עכשיו? פתאום זה לא ברור".

יעל האיתן-פיאסיק

"אני רוצה שהתורה תהיה חוקה של מדינת ישראל"

אם המשפחה נעמי סיפרה כי היא מגדירה את עצמה בגאווה "משיחית": "כל יהודי משיחי לא רק שם את זה ככותרת, העניין של ארץ ישראל, ברור שהוא שם כי זה חלק מהתפיסה".

היא סיפרה איך לדעתה תיראה ישראל בשנת 2048: "לא יהיו מגזרים, יהיו מגוונים מטורפים. אני חושבת שכל העם יהיה ציוני דתי. כל מי שעשה איזושהי השתדלות למען עם ישראל נכנס תחת המטרייה".

היא הסבירה: "הצימאון שהמלחמה הולידה לקרבת אלוקים. חיילים חוזרים עם ציציות, בלי כיפות, חוזרים עם ציציות והולכים פתאום לסליחות. החזון הולך לכיוון הזה, לכן אני אופטימית. השאיפה שלנו זה להעלות את זה לרמה הלאומית. אני רוצה שהתורה תהיה חוקה במדינת ישראל".

עזרא, חתנם של נעמי ואמציה, הסביר את החזון בצורה יותר מפורטת: "איך אנחנו מנכיחים יותר את המציאות הזאת שהערכים התורניים, ערכים של הקודש, ערכים שעם ישראל הושתת עליהם, שעם ישראל נולד אליהם, שגדלנו, שיש לנו היסטוריה ארוכה-ארוכה חזקה ויציבה – איך אותם אנחנו מכניסים לכל מערכות החיים במדינה". יעל התערבה בשלב הזה והצהירה: "אני עוברת לקנדה בתרחיש כזה".

לב הציונות הדתית הוא ההתיישבות ביהודה ושומרון, המפעל הכי גדול שלה ששינה את המציאות הישראלית מעבר לקו הירוק - וגם בתוכו. 1,500 תושבים מנתה ההתיישבות ביו"ש בשנת 1972 אחרי מלחמת ששת הימים. אבל הרבה מאוד קרה בדרך לשינוי הדמוגרפי של יהודה ושומרון בכמעט שישה עשורים.

הטרור הפלסטיני הכה בפיגועים קטלניים, בנייה ענפה וגם פינויים, הוקמה גם הגדר וצצו גם תופעות קיצון של גילויי אלימות קשים מצד יהודים. במונחים של השפעה ודמוגרפיה, מפעל ההתנחלויות הוא תופעה משנת מציאות, אחרי שכבר חצה את קו חצי המיליון ישראלים ביו"ש.

"בן גביר והציונות הדתית, מישהו יכול לסביר לי מה הקשר?"

הסיפור של הציונות הדתית לא מסתכם רק במתנחלים ודתל"שים. אם חוצים את הקו הירוק פנימה, מגיעים אל אחד ממוקדי המיינסטרים של הציונות הדתית הפתוחה יותר - העיר רעננה. למשפחת לבנון ארבעה ילדים - בן ושלוש בנות שכולם עשו שירות צבאי. אלמוג, הבת האמצעית, שירתה שירות קרבי ויצאה מהדת.

ליווינו את אם המשפחה רוית למפגש עם השכנות שלה, למפגש לימוד תנ"ך שבועי. אפרת ראלברוק, חברתה לקבוצת הלמידה, סיפרה שהיא נכללת בזרם היותר ליברלי בציונות הדתית ורואה את נציגי הציבור שמתיימרים לייצג אותה: "מה שקורה עכשיו זה שהקצוות מנהלות את המדינה בשביל 80 אחוז. אנחנו יתומים, אין מפלגת הציונות הדתית ואין לנו הנהגה".

רוית הרחיבה: "אני דתייה ואני ציונית, אבל אני לא בציונות הדתית הזאת, של המפלגה - הם שדדו את המונח. בן גביר והציונות הדתית, מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בדיוק?".

השינויים בעבר מוכיחים למה העתיד ממש לא פשוט לחיזוי. עד שנת 1977 הייתה למחנה ה"דתי סרוג" מפלגה והיא הייתה חברה קבועה בכל ממשלות השמאל, עד אז. את ממשלת רבין היא הפילה בכלל על חילול שבת, אחרי שטקס רשמי לקבלת מטוסי ה-F15 נגרר לתוך כניסת השבת. מאז הפוליטיקה בישראל השתנתה. בכנסת ישראל ייצוג שיא של הימין האמוני על שלל גווניו. השאלה שנשאלת היא – האם הגידול המספרי הוא של המחנה או שהאידאולוגיה והזהות הימנית-יהודית הן כבר בכלל לא סיפור של מגזר?

"דר אריאל פינקלשטיין הסביר על השינוי: "היום בצלאל סמוטריץ' הוא שר האוצר, בן גביר השר לביטחון לאומי. בעבר מה היה התפקידים של מפד"ל? שר חינוך. משרד הפנים, המשרד לשירותי דת. היום שאיפת ההנהגה הזאת היא מגיעה ממקום של חוזקה. אנחנו המנהיגים, אנחנו המובילים".

פרופ' אשר כהן, חוקר החברה הדתית-לאומית, במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, הסביר מדוע לדעתו נפתלי בנט, הדתי לאומי הראשון בראשות הממשלה, הוא לא מקרה מייצג: "אי אפשר לבוא מתוך ייצוג קבוצה שהיא 15 אחוז. העובדה שבנט היה ראש ממשלה עם כיפה סרוגה, הייתה חסרת משמעות מבחינת הקבוצה עצמה. הוא לא בא בשם הקבוצה והוא לא בא עם תמיכת הקבוצה".

"העובדה שבנט היה ראש ממשלה עם כיפה סרוגה, הייתה חסרת משמעות מבחינת הקבוצה עצמה. הוא לא בא בשם הקבוצה והוא לא בא עם תמיכת הקבוצה".

פרופ' אשר כהן, חוקר החברה הדתית-לאומית

האם יש כוונה להפוך את ישראל למדינת הלכה?

ישראל זעירא הוא מייסד ויו"ר עמותת "ראש יהודי", שהייתה אחראית לתפילה בהפרדה במרחב הציבורי בלב ליבה של תל אביב, שהייתה כמה ימים לפני 7 באוקטובר.

הוא מסביר את כוונותיו: "אנחנו באים עם תורה שלא נוכחת פה בעיר. אנחנו לא מאמינים שאפשר לגרום למישהו לחזור בתשובה. אפשר בהחלט ללמד תורה, ואם הוא רוצה, הוא יקבל על עצמו משהו מאוד קשה שנקרא קבלת עול מצוות".

זעירא תיאר כיצד תיראה ישראל בשנת 2048 לפי חזונו: "אני מניח שתחבורה ציבורית לא תהיה בשבת, תהיה יותר צניעות במודעות ברחוב. יש כבוד ברשות רבים, יש כבוד לרוב הציבור. אם זה יהיה רוב הציבור וזה יהיה רצון הציבור, אז כן, אז תל אביב תיראה כמו ירושלים".

אנשים שגרים בתל אביב ורוצים לראות את תל אביב שלהם נשארת בדיוק כמות שהיא, זה מפחיד אותם.

ישראל זעירא: "הם לא צריכים ללכת רחוק, שיסתכלו בבית פנימה - מה קורה לנוער שלהם, ויראו שהנוער רוצה ללכת לסליחות והנוער רוצה להתקרב והנוער שר שירים של זמרים אמוניים והנוער רוצה להתחבר. שיזרמו עם הילדים שלהם, שיכילו את הילדים שלהם, לא אותי".

תהיה יותר צניעות במודעות ברחוב. יש כבוד ברשות רבים, יש כבוד לרוב הציבור. אם זה יהיה רוב הציבור וזה יהיה רצון הציבור, אז כן, אז תל אביב תיראה כמו ירושלים".

ישראל זעירא, מייסד "ראש יהודי"

ד"ר ישראל פינקלשטיין הסביר, האם יש גורמים בישראל שרוצים להפוך אותה למדינת הלכה: "צריך להפריד בין החרדים לדתיים-לאומיים. החרדים לא עוסקים בזה. כרגע מדינת ישראל היא מבחינתם איזה כלי פונקציונלי, הם משתמשים בו. דווקא הציבור הדתי-לאומי שהוא לכאורה יותר מתון. מבחינתו מדינת ישראל היא אידיאל, אז אם מדינת ישראל היא אידיאל, הוא גם עוסק בחזון: מה היא צריכה להיות. האם יש אנשים שרוצים לקדם איזושהי מדינת הלכה, גם אם היא לא איראן, היא משהו שהוא יותר כפייה דתית ממה שעכשיו - אני חושב שכן".

עם זאת, הוא אמר שלדעתו זה לא יקרה בקרוב: "החשש בעיניי ל-10, 20, 30 שנה הקרובות הוא לא מוצדק כי הציבור לא שם. הציבור רחוק משם, גם הציבור הדתי. יש בלבול גדול בין הדתה, לתהליך שהחברה הישראלית עוברת של 'מסורתיזציה'".