"סוג של הפרה הייתה כאן": בג"ץ דן בעתירות בעניין בחירת המבקר | ישיר

החדשות בקצרה:

• בג"ץ דן היום בעתירות נגד בחירת עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה.
• השופט בדימוס יוסף אלרון טען כי ההצבעה בכנסת אינה חוקית - ודרש לקיים הצבעה חוזרת.
• נציג אחת העותרות: "לא חושב שהיה מצב כזה של ניגוד עניינים כל כך נרחב".
• "סוג של הפרה הייתה כאן", טענה השופטת כנפי-שטייניץ.
• המחלוקת התעוררה לאחר שח"כים הונחו לצלם את בחירתם בהצבעה החשאית.

לאחר דרמה בבחירות למבקר המדינה: בג"ץ מקיים הבוקר (חמישי) דיון בעתירות בעניין בחירת עורך דינו של רה"מ נתניהו מיכאל ראבילו על ידי הכנסת. במרכז הדיון עומדת השאלה אם הפרת החשאיות בבחירות הייתה עשויה להצביע על התוצאות - ואם ניתנה הנחיה לח"כים לתעד את הצבעתם.

הדיון נערך בפני הרכב הכולל את המשנה לנשיא השופט נעם סולברג, השופטת גילה כנפי-שטייניץ והשופטת רות רונן. שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון, שהיה מועמד לתפקיד, הצטרף לעותרים בתחילת השבוע - וטען כי ההצבעה השנייה שהתקיימה בכנסת אינה חוקית.

"המשיב אלרון מצטרף לטענות העותרים, ככל שהן מתייחסות לאי חוקיות ההצבעה השנייה שנערכה במשכן הכנסת", נכתב מטעם השופט בדימוס בתחילת השבוע. אלרון ביקש מבית המשפט להוציא צו ביניים שיקפיא את כניסתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד - ודרש לקיים הצבעה חוזרת בקרב חברי הכנסת.

במהלך הדיון, נזף השופט סולברג בחה"כ גוטליב שהתפרצה לדיון והזהיר אותה כי ייאלץ להוציא אותה מהדיון אם זו לא תפסיק להתפרץ. "גברת גוטליב, אני פונה אלייך. הביטי אליי", אמר השופט סולברג. זו בתגובה תקפה: "אל תגיד לי הביטי אליי. זה לא יאה. אתה יכול להוציא אותי אם אתה רוצה למרות החסינות שלי". גוטליב התפרצה פעם נוספת לדיון - והוצאה מהאולם.

"לא חושב שהיה מצב כזה של ניגוד עניינים כל כך נרחב"

נציג אחת העותרות, עו"ד עמית מור ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, התייחס לטענות לניגוד עניינים של עו"ד ראבילו: "הוא ייצג במעל ל-50 הליכים את נתניהו, הליכוד והממשלה, וזה רק מה שאספנו. 40 מהן - מאז 2020. במקרה הזה הסדר ניגוד עניינים לא פותר את הבעיה".

השופטת כנפי-שטייניץ תהתה: "האם יש תקדים שמישהו נפסל לכהונה באופן גורף בגלל ניגוד עניינים נרחב?" עו"ד מור השיב: "לא שאני מכיר - אבל אני לא חושב שהיה מצב כזה של ניגוד עניינים כל כך נרחב".

"אין חולק שאם ניתנה הנחיה כזו היא לא חוקית"

עו"ד יצחק ברט שמייצג את הכנסת ושלעמדתו אין לקיים הצבעה חוזרת הדגיש כי אם ניתנה הנחיה לח"כ לתעד את עצמו - יכול להיות שיש בעיה. הוא ציין כי הנחיית היועמ"שית היא לאסור על הכנסת טלפונים מאחורי הפרגוד, אך טען כי המזכיר של הכנסת עמד על כך שהדבר לא בוצע עד היום ושקשה לאכוף את ההנחיה.

"למה חשובה היכולת לאכוף? מדובר בח"כים, אנחנו מניחים שהם יקשיבו להנחיה", השיבה השופטת כנפי-שטייניץ. השופטת רות רונן הצטרפה: "אני לא סתם מתעקשת בין הנחיה לבקשה. השאלה היא האם זו יוזמה אישית של חבר הכנסת או שמקורה במשהו שנאמר לו? האם יש לזה השלכה?".

עו"ד ברט הדגיש: "אין חולק שאם ניתנה הנחיה כזו היא לא חוקית ויכולה להשפיע על החוקיות כולה". עם זאת, הוא הדגיש כי לא הוצגו מספיק ראיות שאכן יצאה הנחיה שכזאת וכי הראייה היחידה היא פער הקולות בין ההצבעה הראשונה להצבעה השנייה.

הוא טען כי עצם קיומו של הפער אינו אומר שנעשה מעשה פסול שיביא לפער."אדוני מחפש ראיות למה? האם זה שיש תיעוד של צילומים של חכים, רק בסיבוב השני, לא מעיד על קיומה של הנחיה?", תהתה השופטת רונן. עו"ד ברט השיב: "זה שמישהו צילם, לא אומר שניתנה הנחיה כזו או בקשה".

"בזמן אמת לא היינו מודעים לפסקי הדין בעניין חשאיות הבחירות. אבל יש חשיבות לזה שוועדת הבחירות המרכזית לא ראתה לנכון להטמיע את מה שנפסק בהם כהנחיה ברורה ושלא ציטטו את פסקי הדין האלה", טען עו"ד ברט.

"קשה לומר שהמקרים האלה לא מפירים את עקרון החשאיות"

השופטת כנפי שטייניץ ציינה כי יש לפחות שני ח"כים שיצאו עם המעטפה שהשם בה גלוי ושלשלו אותה באופן גלוי. לדבריה, זו לא רק שאלה של תיעוד. אלא משמעות של הסטת הפרגוד. "קשה לומר שהמקרים האלה - לא מפירים את עקרון החשאיות. סוג של הפרה הייתה כאן אז", היא גרסה.

היא התייחסה לאמירתו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ולפיה מותר לח"כ לבחור אם לצלם את עצמו. "אולי ח"כים חשבו שצריך להיזהר עם הצבעתם לאור מה שאמר?"

עו"ד ברט השיב כי גם אם היה פגם בהליך - זה לא יכול להביא לפסילת הבחירות. לדבריו, צריך לבדוק אם מדובר בפגם שהיה יכול להשפיע על תוצאות הבחירות. לטענתו, יש הבדל בין שני ח"כים שראו בפועל למי הם הצביעו לבין מספר גדול יותר שעשה זאת.

"זו עתירה שראויה להתברר? ולא להישלח לפח האשפה?"

בתורו, עו"ד בומבך המייצג את רה"מ נתניהו ואת הליכוד טען כי העתירות אינן ראויות שכן אין בהן פירוט מינימלי. "אנחנו כאן כי רק בשתי עתירות צירפו אותנו כמשיבים. אני טוען בשם הליכוד ונתניהו". הוא תהה: "זו עתירה שראויה להתברר? ולא להישלח לפח האשפה? יש רק אדם אחד שרואים אותו שם את הפתק, והוא לא מהליכוד".

עו"ד בומבך קבע: "לא רק שלא הוכח שהייתה הנחיה לצלם או לתעד, אפילו אם הייתה הנחיה - הדעת הייתה נותנת שהיינו רואים עשרות אנשים שמתעדים את עצמם. כששאלתי למה תיעדתם - הם אמרו לי 'זה עושה טראפיק'".

ראבילו נבחר לתפקיד לפני כשבועיים בתום דרמה שכללה שני סבבי הצבעה. בסבב הראשון לא הצליח איש מהמועמדים להשיג את הרוב הדרוש של 61 חברי כנסת. בסבב השני תמכו 61 חברים בראבילו, מול 57 שתמכו באלרון.

במהלך ההצבעה הודיעה חברת הכנסת קטי שטרית כי היא מתכוונת לצלם את פתק ההצבעה שלה מאחורי הפרגוד, למרות שההצבעה חשאית. בעקבות המחאה באופוזיציה, המליץ הייעוץ המשפטי של הכנסת לאסור הכנסת טלפונים לקלפי ובכנסת החליטו לקיים הצבעה חוזרת.

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הבהיר עם תחילת ההצבעה החוזרת כי מותר לחברי הכנסת לצלם את עצמם, אך הדגיש כי אסור שינחו אותם לצלם את הפתק. למרות זאת, סגנית שר החוץ שרן השכל אמרה בריאיון לליאור קינן בשבתרבות בקריית אונו כי חברי קואליציה אולצו לתעד את בחירתם. "לצערי, באופן מביש, ח"כים מהקואליציה נדרשו, לצערי כמו במשטרים לא דמוקרטים, להיכנס ולצלם מאחורי הפרגוד כדי להוכיח את הצבעתם", סיפרה השכל.