"הציבור מצפה שהשבת תהיה נר לרגלם": נציב תלונות הציבור קבע שהתלונה נגד שופטי בג"ץ, שפרסמו החלטה בשבת - מוצדקת

החדשות בקצרה:

• לפי השופט בדימוס אשר קולה, התלונה נגד פרסום ההחלטות של שופטי בג"ץ במהלך השבת - מוצדקת.
• לדבריו, "הציבור מצפה שהשבת תהיה נר לרגלם ואבן יסוד להתנהלותם".
• דיון השופטים נערך לאחר שפיקוד העורף העביר את תשובתו בעניין בשבת, ולפני שהמחאה התקיימה במוצאי שבת.

נציב תלונות הציבור השופט בדימוס אשר קולה קבע כי התלונה נגד שופטי בג"ץ, שפרסמו החלטות במהלך השבת בעניין קיום הפגנות במוצאי שבת נגד המלחמה - היא מוצדקת.

בהחלטה שפרסם היום (רביעי) כתב קולה כי "הציפייה מהרכב שופטי בית המשפט העליון שיתעטפו הן 'בגלימתם היהודית' והן 'בגלימתם הדמוקרטית'. הציבור מצפה שהדיון יתנהל תוך הגנה על ערכי היסוד של מדינת ישראל, כשהשבת תהיה נר לרגלם ואבן יסוד להתנהלותם", ושלא כך נעשה בעניין ניהול ההרכב את העתירות האלה, שכן נתן שלוש החלטות בעניין העתירה בשבת. הנציב קולה קבע כי "נפל פגם בניהול ההליך, ובקיום פעילות שיפוטית אינטנסיבית", ושמדובר בהתנהלות ש"מהווה פגיעה בדרך ניהול המשפט הראויה ובאמון הציבור במערכת המשפט".

בעיצומה של המלחמה עם איראן ובעת שפיקוד העורף הגביל התקהלויות, עתרו מפגינים שביקשו לקיים מחאה בהבימה במוצאי שבת, נגד התקהלות שהטיל עליהם פיקוד העורף לעניין מספר המפגינים. העתירה הוגשה בסמוך לערב חג הפסח בנוגע להפגנה שביקשו העוצרים לקיים במוצאי שבת. דיון בעתירות נקבע ליום שישי - לאחר צאת החג. במהלך הדיון השופטים - נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, השופט חאלד כבוב והשופט יחיאל כשר, ביקשו מפיקוד העורף להגיש עמדה מעודכנת לגבי מתווה שיאפשר למספר גדול יותר של מפגינים להגיע.

פיקוד העורף עדכן את השופטים ביום למוחרת - יום שבת והעביר לשופטים, לבקשתם את השיקולים המבצעיים שבגינם הם קבעו את מספר המפגינים שהתירו להם להגיע, ביום שבת בשעה 16:00. בעקבות כך בג"ץ נתן צו ביניים שמורה לפיקוד העורף לעדכן שוב את החלטתו שכן קבע שהפיקוד לא איזן כראוי בין חופש המחאה לבין צורכי הביטחון.

משפיקוד העורף לא עדכנו את בג"ץ עד השעה שהקציב להם, וששעת ההפגנה הלכה וקרבה, ההרכב נתן צו ביניים נוסף במהלך השבת, לפיו יותר לכל הפחות ל-600 מפגינים להפגין בכיכר הבימה. זאת, כאשר לפי החוק בית המשפט יכול להוציא החלטות בשבת בהתאם לתקנות סדרי הדין, "אם הסעד דרוש לשם פיקוח נפש או למניעת נזק רציני אשר אינו ניתן לתיקון אם לא יינתן הסעד מיד".

לדבריו, רצונם של העותרים לקיים הפגנה במוצאי שבת "אינם יכולים להוות עילה מספקת לחילול שבת על ידי המערכת השיפוטית", ושאמירת ההרכב לפיה דלתותיהם פתוחות - כלומר גם במהלך השבת - "אינה עולה בקנה אחד עם כבוד השבת ועם המסגרת הנורמטיבית המחייבת... טוב היה לו ההרכב היה נוקט זהירות יתר ובוחן חלופות דיוניות שלא יחייבו פעילות שיפוטית אינטנסיבית ביום המנוחה".

התלונות, שהוגשו לנציב על ידי גורמים שונים ובהם רבנים, חה"כ ינון אזולאי, ארגון "לביא" ופורום השבת הציבורית - טענו, כי ההחלטות שנתנו השופטים במהלך השבת והתנהלותם היא "חילול שבת גמור ופגיעה בדמותה היהודית של המדינה", וכי לא הייתה דחיפות אמיתית שהצדיקה פעילות שיפוטית בשבת.

השופטים בתגובתם לנציב טענו כי יש לדחות את התלונות, מכיוון שבנסיבות העניין נחה דעתם כי "קמה עילה למתן צו ביניים דחוף, וכי אין מקום להמתין לצאת השבת, שכן הדבר היה מסכל את האפשרות ליתן הוראות אופרטיביות למארגני ההפגנות, למפגינים ולמשטרה ביחס להפגנות שעמדו להתקיים במוצאי השבת".

יחד עם זאת, הם הדגישו בתגובתם לנציב שאין חולק כי "בית המשפט, כגוף ממלכתי, צריך לכבד את קדושת השבת ואת יום המנוחה הרשמי" אך שלהם מסור הדעת השיפוטי האם העניין מצדיק הוצאת צו או החלטה בשבת או לא, ולא לנציב תלונות הציבור על שופטים - שאינו משמש כערכאת ערעור.

הנציב קולה דחה את טענות ההרכב שבחינת השאלה האם מתן הסעדים במהלך השבת היתה מוצדקת היא שאלה שיפוטית ולא שאלה לנציב שבוחן את התנהלות ההרכב. קולה קבע כי הוא מוסמך לברר את התלונות הואיל ומדובר בסוגיה הכרוכה ב"דרך ניהול המשפט", נושא שלפי החוק כן מסור בידי הנציב.