ניפוח תקציב ופגיעה כלכלית באזרח - משיקולים פוליטיים: הביקורת החריפה בדוח מבקר המדינה
החדשות בקצרה:
- דוח מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על ריבוי משרדי הממשלה בישראל.
- מספר המשרדים בישראל גדול פי 1.5 עד 2.7 ממדינות דומות בעולם.
- הממשלה העבירה שטחי פעולה בין משרדים ללא נתונים תקציביים ברורים.
- חוסר היציבות המבני פגע משמעותית בשיקום הצפון, בשירות לניצולי שואה ובדואים.
- למה זה חשוב: שיקולים פוליטיים גוברים על היעילות ופוגעים בשירות לאזרח.
דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שהתפרסם היום (שלישי), מצביע על ניפוח תקציבי ופגיעה ישירה בשירות לאזרח עקב שיקולים פוליטיים בפתיחה מרובה של משרדי ממשלה. המבקר קובע כי מבנה הממשלה בישראל מנופח משמעותית ביחס לעולם, כאשר מספר המשרדים גדול פי 1.5 עד 2.7 ממדינות דומות, ושכמחצית ממשרדי הממשלה הקיימים בממשלה הנוכחית – אינם קיימים במדינות אחרות בעולם.
עוד עולה מהדוח שבשתי ממשלות נתניהו האחרונות – הוקמו הכי הרבה משרדים, מה שגובה מחיר תפקודי ופוגע באפקטיביות של פעילות הממשלה ובשירות שהיא מעניקה לציבור. המחיר הכלכלי של הניפוח המשרדי והכפילויות מגיע, על פי נתוני האוצר, למאות מיליוני שקלים בשנה לכל הפחות.
"מחיר תפקודי וכלכלי כבד"
לפי הדוח, בין השנים 2020 ל-2024 בוצעו לא פחות מ-76 שינויים מבניים בממשלות ה-35 עד ה-37. כמעט מחצית מהשינויים הללו (47%) התרחשו בשנתיים הראשונות לכהונת הממשלה ה-37.
"שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים בסופו של דבר על הצורך לייעל את מבנה הממשלה. הממשלה מאופיינת במספר גדול של משרדים ושינויים תכופים הגובים 'מחיר תפקודי' ופגיעה בשירות המוענק לציבור", כתב אנגלמן. הוא מצא כי למרות שלפי אגף תקציבים ישנם 12 תחומים שבהם יש כפילויות בין משרדי הממשלה השונים, הממשלה כמעט שלא פעלה לביטול שלהם.
הממצאים המרכזיים: החלטות "על עיוור"
- החלטות ללא נתונים: הממשלה קיבלה החלטות על העברת שטחי פעולה למשרדים שונים מבלי שהוצגו לשרים נתונים על תקציב (ב-93% מהמקרים) או על היקף המשרות המועברות.
- התעלמות מהתייעלות: למרות החלטת ממשלה מנובמבר 2024 לבחון את ביטול תפקודם של חמישה משרדי ממשלה, משרד ראש הממשלה לא סיים את הבחינה גם תשעה חודשים לאחר המועד שנקבע.
אחד הליקויים בדוח נוגע לשיקום יישובי הצפון והדרום בעיצומה של מלחמה. הממשלה העבירה את האחריות בין משרדים וממונים שוב ושוב, מה שהוביל לכישלון במתן מענה לתושבים. ראש מטה היישום לצפון התפטר חמישה חודשים בלבד לאחר מינויו עקב צמצום סמכויותיו בעקבות מעברי האחריות בין משרד ראש הממשלה למשרד האוצר. המבקר קבע כי "הנזק מהיעדר קו ממשלתי יציב עומד במרכז כישלון הממשלה בשיקום הצפון".
משרדים בנדידה
הדוח מציג מקרי בוחן לבעייתיות בפתיחת וסגירת משרדים באופן תדיר והעברת תחומי אחריות ממשרד למשרד:
- הרשות לזכויות ניצולי השואה: המערכות הממוחשבות של הרשות לזכויות ניצולי השואה מצויות ב"סיכון ממשי לקריסה" לפי המבקר, עקב חוסר יציבות ניהולי ומעברים תכופים בין משרדים, כש-14 מיליון ש"ח שהושקעו בשיפורן ירדו לטמיון.
- רשות הבדואים: נדדה בין שבעה משרדים שונים מאז הקמתה, ובשנים האחרונות הועברה בכל שנה ורבע בממוצע. נמצא כי המעברים התכופים של רשות הבדואים בין משרדי ממשלה, ובשנים האחרונות - בכל שנה ורבע בממוצע, פגעו הלכה למעשה בניהול מערכות המידע הממוחשבות של הרשות ובטיפול הנדרש בהן.
- הרשות לתכנון החקלאות: הועברה ממשרד החקלאות למשרד הנגב והגליל כ"רשות ריקה" – ללא עובדים וללא תקציב, מה שהוביל לצניחה של 87% בשטח הקרקע החקלאית שאושר להקצאה. המבקר קבע כי על רקע התהליך הלקוי בהעברת הרשות לתכנון החקלאות, במהלך השנתיים שבהן היא עברה, חלה פגיעה של ממש בפעילותה. עקב כך נפגע השירות לציבור הזקוק להקצאת קרקע חקלאית ליישובים חקלאיים ולגורמים המעוניינים לעסוק בחקלאות.
המבקר מעיר לראש הממשלה בנימין נתניהו שעליו "להבטיח פעילות ממשלתית תקינה ורצופה, תוך שימת לב לצורך להבטיח שירות מיטבי לציבור ופעילות ממשלתית יעילה, גם בשעה שנפתחים ונסגרים משרדי ממשלה, ומועברים שטחי פעולה ביניהם".