נשיא ביהמ"ש העליון עמית מזהיר בבג"ץ: "אנחנו בשינוי משטרי. בגופו של כל שופט יישתל שבב פוליטי"

החדשות בקצרה:

• בג"ץ דן בהרכב מלא (בפעם השנייה בתולדותיו) בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
• לפי החוק שאושר יוגדל המשקל הפוליטי בוועדה לבחירת שופטים על חשבון הדרג המקצועי.
• נשיא ביהמ"ש העליון עמית: "שינויי החקיקה ערכו שינוי של ממש באופן שבו נבחרים שופטים בישראל".
• הנשיא עמית: "לכל שופט יהיה שבב פוליטי. כבר היום לא מקדמים שופטים בגלל שיקולים פוליטיים. כשהחוק ייכנס לתוקף זה יקרה בחזקת 4. בידיעה".
• שופטים שנחשבים שמרנים התנגדו לחוק: "מה הסיכוי של שופט מצוין שלא התבטא פוליטית להיבחר? נדמה שאפס".

  ---

בפעם השנייה בתולדותיו, בג"ץ דן היום (ראשון) בהרכב מלא של כלל שופטי בית המשפט העליון בעתירות הדורשות לפסול את התיקון לחוק יסוד השפיטה ובו הסעיף שעוסק בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. החוק מגדיל את המשקל הפוליטי של חברי הוועדה על חשבון הדרג המקצועי, נחשב לסעיף דגל במהפכה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין, שהובל ביחד עם שר החוץ גדעון סער. בכנסת הבאה הוא אמור להיכנס לתוקף. להסבר המלא על החוק שאושר

בפתח הדיון רמז נשיא ביהמ"ש יצחק עמית לממשלה שלא "לבזבז זמן" על טיעונים שאין סמכות לבג"ץ לפסול חוקי יסוד: "אין חולק כי שינויי החקיקה ערכו שינוי של ממש באופן שבו נבחרים שופטים בישראל. אנחנו ממליצים להתמקד בטענות של תיקון חוקתי לא חוקתי, ולא בשאלת הסמכות לפסול חוקי יסוד או השימוש בסמכות לרעה".

עו"ד יצחק ברט, בא הכוח של הכנסת שסבורה שיש לדחות את העתירות, הציג את הרקע לחקיקת החוק ולפיו לאורך השנים הרכב הוועדה לבחירת שופטים ספג ביקורת בטענה שלשופטים יש כוח רב יותר מזה של הכוח הפוליטי בוועדה. לדבריו, שופטי ביהמ"ש העליון עוסקים בסוגיות חוקתיות שגובלות בתחום הפוליטי.

עו"ד ברט טען שסיבה נוספת לכך היא שהשופטים שהטילו וטו בוועדה לא אפשרו גיוון כמו אי-בחירתה של פרופ' רות גביזון לביהמ"ש העליון. השופטת דפנה ברק-ארז מתחה ביקורת על ברט: "אבל זה היה לפני התיקון לחוק שאפשר וטו לשופטים", ועוה"ד ברט השיב: "אני לא בטוח, זו הייתה רק דוגמה".

ברט הוסיף: הייתה גם טענה שזה שהלשכה חברה בוועדה עלול להוות ניגוד עניינים כי הם יכולים לקדם את חבריהם. השופט ח'אלד כבוב ענה "בלשכה שיש בה מאה אלף חברים?" והשופטת ברק-ארז הצטרפה: "אם יש טענה של ניגוד עניינים היה אפשר לשפר את כללי ניגוד העניינים בוועדה בעניין הזה. אבל כאן זה שינוי דרסטי. אם הטיעון הוא ניגוד עניינים, נבחר כאן פתרון רדיקלי".

עו"ד ברט המשיך: "שיתוף עורכי דין בוועדה לבחירת שופטים עלול לגרום לניגודי עניינים. אחד מהם זה חשדות לקידום עורכי דין לשפיטה בידי ראש לשכת עורכי הדין, דברים שקרו פעם". השופט עופר גרוסקופף הגיב בציניות: "זאת אומרת שהייתה שחיתות בלשכת עורכי הדין, מה שלא קורה בשום מקום אחר - רק בלשכת עורכי הדין".

נשיא ביהמ"ש העליון יצחק עמית: "כל הכוח של עוה"ד נווה נבע מהפוליטיקאים. אפי נווה לבדו לא היה יכול לעשות את זה, בלי הפוליטיקאים. אולי במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין צריך להוציא שני פוליטיקאים". השופט אלכס שטיין: "כנסת לא יכולה לכתוב על כל דבר 'חוק יסוד', רק צריך להדביק תווית 'חוק יסוד' וזה יהפוך להיות חוק יסוד".

השופטת ברק-ארז לעו"ד ברט: "יש לך קפיצה. ברור שמותר לשנות חוקי יסוד. אבל אדוני חושב שכאילו מה שהיה בעבר בכלל לא חשוב ולא ראוי להתייחסות, בכלל לא חשוב". השופט גרוסקופף: "לא הבנתי. אז כשיש חוק יסוד מכל צריך להתעלם מה שהיה בעבר (כלומר, ממגילת העצמאות)? מאיפה ינבעו הנתונים הקוסטיציוניים של מדינת ישראל, אם לא מהעבר?"

עו"ד ברט: "כל מה שאני אומר פה מבוסס על דעתי". השופט גרוסקופף נוזף: "לא, זה צריך להתבסס על טיעון משפטי, במיוחד כשאתה מייצג את הכנסת". נשיא העליון עמית: "אם אתה מסכים שעצמאות מערכת המשפט היא נתון עובדתי, אתה בהחלט יכול לשבת... עכשיו השאלה - האם התיקון הזה לחוק יסוד פוגע בעקרון הזה?"

השופט יחיאל כשר הצטרף: "מה אם רה"מ ושר המשפטים היו יכולים למנות לבד את השופטים? האם זה בסדר?" והשופט כבוב הוסיף: "מה אם היה נקבע בחוק הזה שהשופטים לא יהיו בוועדה?" הנשיא עמית הגיב בכעס: הגורם בפוליטי על פי התיקון החדש לחלוטין בוחר את שופטי ביהמ"ש העליון".

מייצג הכנסת: "עצמאות השופטים בתיקון לחוק לא נפגעה באופן שמחייב התערבות"; ברק-ארז: "פגיעה זה לא מספיק?"

עו"ד ברט: "עצמאות השופטים בתיקון לחוק לא נפגעה באופן שמחייב התערבות". השופטת ברק-ארז: "פגיעה זה לא מספיק?" השופט כבוב שאל: "האם שינוי כל כך דרסטי הוא לא בגדר פגיעה בגרעינים היסודיים של המדינה כיהודית ודמוקרטית?" ועו"ד ברט ענה: "אני סבור שהגרעין לא צריך להיקבע לפי מה שהיה עד היום".

השופטת גילה כנפי-שטייניץ: "אם רק פוליטיקאים היו ממנים רק את השופטים - זה היה פוגע בעצמאות מערכת המשפט?" השופט גרוסקופף: "בהנחה שהיה מנגנון שאומר שוועדה פוליטית ממנה את כל השופטים בכל הערכאות?" עו"ד ברט: "בגרסאות הראשונות לחוק היסוד זה מה שהיה ועמדתנו הייתה שזה בעייתי. וזה לא אומץ בסוף".

השופטת ברק-ארז לברט: "התשובה שלך מתחמקת". עו"ד ברט: "הסמכות של ביהמ"ש העליון לפסול חוקי יסוד נקבעה מצד לצד. עכשיו אנחנו בפרק השלישי - אחרי חוק הלאום והסבירות. אני מבקש שלא לענות לשאלות תיאורטיות".

אסור לנו להסתכל על החוק הזה בטווח של שנתיים-שלוש, אלא של 15 שנים. לכל שופט יהיה שבב פוליטי. האם זה לא פוגע בעצמאות מערכת המשפט?

נשיא ביהמ"ש העליון יצחק עמית

נשיא ביהמ"ש העליון עמית: "לפי החוק, בתוך שנה יוכלו להיבחר שני שופטים שיזוהו פוליטית. אותו שופט יכול גם להיבחר כנשיא (ביהמ"ש העליון). אסור לנו להסתכל על החוק הזה בטווח של שנתיים-שלוש, אלא של 15 שנים. מדי שנה יוולדו לנו בביהמ"ש העליון שופטים שייבחרו רק בידי גורמים פוליטיים, מדי קדנציה. וכך יתמלאו ספסליו של ביהמ"ש העליון. אותו שופט יכול להיות נשיא ומשנה לנשיא - ובתוך 15 שנים מערכת המשפט בישראל תשתנה לחלוטין? לכל שופט יהיה שבב פוליטי. האם זה לא פוגע בעצמאות מערכת המשפט בישראל כפי שאנחנו מכירים כמעט 80 שנה?"

התרעת שופטי בג"ץ: "שופטים ייבחרו ללא הצבעה"; "מה שופט מחוזי יצטרך לעשות כדי להגיע לעליון? למצוא חן בעיני פוליטיקאים. כבר היום לא מקדמים שופטים בגלל שיקולים פוליטיים"

השופטת יעל וילנר: "לפחות בכל הנוגע לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט... אבל אז אין תמריץ להגיע בכלל להסכמה בוועדה". השופטת רות רונן: "מקובל עליכם שהחוק הוא לא אחוד, מבחינת הסעיפים שלו, שביהמ"ש יכול לערוך בו שינויים?" עו"ד ברט: "לא. אנחנו אומרים שיש סעיפים שונים בחוק. אפשר להצביע על פגם בסעיף".

השופט שטיין: "לפי החוק, אם אני מסתכל 10 שנים קדימה, מה שופט מחוזי יצטרך לעשות כדי להגיע לעליון? למצוא חן בעיני פוליטיקאים". השופטת רונן: "או למצער שלא לכתוב פסקי דין שפוליטיקאים לא יאהבו". המשנה לנשיא השופט נעם סולברג: "מה שופט יעשה? יצחצח שיניים ויחשוב לאיזה צד הוא מכוון?"

כל השופטים ייבחרו פוליטית. כבר היום לא מקדמים שופטים בגלל שיקולים פוליטיים. כשהחוק ייכנס לתוקף זה יקרה בחזקת 4. בידיעה

נשיא ביהמ"ש העליון יצחק עמית

השופט כבוב: "איך אפשר לומר שתישמר עצמאות ביהמ"ש אם כל מה שמעניין אותו (את השופט) זה איך להתקדם?" הנשיא עמית: "בטווח של 15 שנים כאשר כל השופטים ייבחרו פוליטית אז גם כל הדנ"א השיפוטי ישתנה. זה היה היום בבוקר, כי כבר היום לא מקדמים שופטים בגלל שיקולים פוליטיים, אז כאשר החוק ייכנס לתוקפו זה יקרה בחזקת 4. בידיעה".

השופטת וילנר: "לפי ההצעה, במנגנון השיתוק, לראשונה בתולדות ישראל ייבחר שופט ללא הצבעה בכלל. אין תקדים לזה בתולדות המדינה ששופטים ממונים בלי בחירה". השופט כבוב: "בהצבעה של פוליטיקאי ישירות!" השופטת וילנר: "אדוני מבין איזה תמריץ זה להגיע לפינה החשוכה הזו (למנגנון המבוי הסתום)?

עו"ד ברט: "החלופה היא שלא ימונו שופטים". השופטת וילנר: "יכול להיות שזה עדיף מאשר שימונו בידי פוליטיקאי ישירות. זה לא יכול להיות, זה עדיף". השופט כשר: "מה הסיכוי של שופט מסוים, שהוא מצוין, שאף אחד לא יודע מה הכיוון הפוליטי שלו? לא התבטא מעולם. בעולם החדש איזה סיכוי בעולם יש לו להיבחר? נדמה לי שאפס. משום שכל צד יש לו רצון לשמור את הכוח היחסי שלו". עו"ד ברט: "לכל החברים בוועדה לבחירת שופטים יש אינטרס שיבחרו שופטים מקצועיים". השופט כשר: "סליחה?" הנשיא עמית: "סליחה? (צוחק). בדיוק. התשובה היא לא".

השופט כשר: "אדוני יסביר לי איך החוק הזה נותן יותר סיכוי להסכמה רחבה מאשר החוק הקודם?" השופטת כנפי-שטייניץ: "אנחנו עוסקים בחוק עם מחלוקת ציבורית עזה - האם לדעתך ביהמ"ש צריך להמתין עד להכרעת הכנסת בעניין (כי החוק נכנס לתוקף בכנסת הבאה)? עו"ד ברט: "חוק היסוד הזה מושלם במובן שהסתיים הליך כינונו. השופט גרוסקופף בציניות: "מושלם".

השופטת רונן: "המחוקק בעצמו הניח שיש שיקולים פוליטיים, קבע אופוזיציה או קואליציה, ולכן לומר שכולם רוצים רק את עצמאות מערכת המשפט היא לא נכונה". עו"ד יעקב בן שמש שמייצג את הממשלה: "גברתי מניחה שיש סתירה בין הדברים". נשיא העליון עמית: "בערכאות הדיוניות, שלום ומחוזי, למה בכלל צריך פוליטיקאי (בוועדה)? מי יודע יותר מי מקצועי? הפוליטיקאי או אנחנו? התשובה היא אנחנו".

השופטת ברק-ארז: "עצם מנגנון הווטו בערכאות הנמוכות, הוא היוצר את הפוליטיזציה. כי נכון ששופט של ביהמ"ש העליון יכול לומר 'אני אטיל וטו' - אבל החמור יותר זה הנסתר מן העין שפוליטיקאים יכולים בנסיבות פוליטיות לחסום קידום של שופטים ראויים, זה הנזק המסוכן. עצם העובדה ששופטים בעליון יושבים בערכאות נמוכות - זה לא נותן לזה מענה".

השופט כבוב: "ברגע שמנטרלים את לשכת עורכי הדין והשופטים הם שחקן משנה, זה מה שמעמיד את החשש שהוועדה הופכת להיות ועדה של העדפות פוליטיות". השופטת רונן: "זה שמראש יידע שופט שהוא צריך להיצבע פוליטית זה לא מספיק כדי לומר שנפגעת עצמאות מערכת המשפט?"

מייצג הממשלה, עו"ד בן שמש: "אבל איך יידע למי לכוון?" השופטת רונן: "הוא יבחר צד אחד והצד הזה יתאבד עליו". השופט גרוסקופף: "אדוני חושב שהיה נכון למנות ועדה של פוליטיקאים שתמנה את אלופי המטכ"ל?" עו"ד בן שמש: "אבל יש להם וטו". הנשיא עמית: "אבל כאן מדובר על הרח"טים. האם זה יעלה על הדעת?"

"כשחבר הוועדה ימנה, הנושא הפוליטי יהיה הראשון שישקול"

השופט יחיאל כשר

השופט כשר: "מי שחוקק את החוק הזה אמר לעצמו שלפוליטיקה בארץ יש עניין גדול בהרכב בית משפט עליון ושמעכשיו זה ייעשה לפי החלוקה של המחנות הפוליטיים בארץ. אם זה מה שנכתב, איך אפשר לטעון את זה? הרגשתי שמי שחוקק את התיקון, שחשוב מאוד לו מאיזה מחנה פוליטי מגיע חבר הוועדה ושכשהוא ימנה - הנושא הפוליטי יהיה הראשון שישקול". עו"ד בן שמש: "השופטים יכולים להיות מקצועיים, איפה הסוף פה לדמוקרטיה?"

עו"ד בן שמש פונה לשופט לשטיין: "אדוני, כבר 20 שנה זו השיטה שלנו, שופטי בימ"ש מחוזי יודעים שהם חייבים תמיכת פוליטיקאים כדי להתקדם לעליון". השופט גרוסקופף: "מה שאנחנו רוצים זה מערכת משפט עם שופטים שמזוהים פוליטית?" השופטת רונן: "אם אדוני אומר שאנחנו כבר שם, אז אדוני צריך לומר שזה יהיה הרבה יותר מובהק - וטוב שכך".

השופטת ברק-ארז: "אדוני, אף אחד לא אומר ששיקול פוליטי או ציבורי לא חשוב בכלל. התיקון הזה אומר שאנחנו רוצים שהשיקול הציבורי-הפוליטי יהיה הדומיננטי". אישה בקהל התפרצה: "איך זה לא קיים עם אהרן ברק... אתם עם האג'נדה שלכם, וממשלת השינוי - אף צו מניעה לא עשיתם, אתם הכי פוליטיים, הכי פוליטיים תתביישו לכם! כולם רק מ'הצבע שלנו', 'הדעות שלנו', בושה!"

הנשיא עמית: "אנחנו רוצים מערכת משפט בלתי תלויה. בלתי תלויה ממה? מפוליטיקאים". עו"ד בן שמש מזכיר שבקום המדינה השופטים נבחרו ישירות בידי הפוליטיקאים והשופטת ברק-ארז מגיבה: "זה היה כי המחוקקים עבדו קשה מאוד בשנים האלה לחוקק את האופן שבו ימונו שופטים".

עו"ד בן שמש לשטיין; "אבל מהרגע שאתה נבחר אתה מחויב לצו מצפונך ולא למי שמינה אותך. השופט שטיין: אבל מה שמבטיח את זה, זה שלא רק הוא הצביע (הפוליטיקאי)". הנשיא עמית: "אני מסכים עם אדוני שבשנים האחרונות אנחנו במצב פתולוגי (מבחינת השיתוק בוועדה)". ברק-ארז טוענת שהמצב נובע בגלל שר המשפטים יריב לוין שפועל במסגרת התיקון לחוק שאושר.

עו"ד בן שמש: "תיקון חוקתי לא-חוקתי זו בעיניי תאונה מתגלגלת". השופטת וילנר: "אדוני אומר לנו 'קחו את התיקים ולכו הביתה'. לא יעלה על הדעת שנפגע בציבור במדינה, אנחנו רוצים את טובתו. הלוואי וכך, היינו יכולים ללכת לים". השופט גרוסקופף: "אדוני נגד ביקורת שיפוטית". עו"ד בן שמש: "לא ראיתי מעולם שכנסת ישראל ניסתה לקעקע את הגרעין הדמוקרטי שלה".

השופטת כנפי-שטייניץ: "אי אפשר להתעלם מכך שהחוק עשה שינוי דרסטי, סובב את הספינה לכיוון הפוליטי ולא המקצועי. זה מעורר חשש גדול מאוד. מצופה מכם בטיעון שאולי תדברו על החשש הזה ותנסו לשכך אותו. איך החוק הזה ישפיע על עצמאית שיפוטית של שופטי מדינת ישראל?"

נשיא ביהמ"ש העליון עמית: "האם הכיוון של החוק הוא הפרדת רשויות או השתלטות רשויות?" עו"ד בן שמש: "אם הציבור הישראלי מרגיש שמערכת המשפט לא מייצגת אותו ואת ערכיו, זה יפגע באמון מערכת המשפט. כל המטרה של החוק הזה היא לתקן. לא לפגוע בדמוקרטיה".

השופטת ברק-ארז: "מה עם הרשתות החברתיות, חברי הוועדה לבחירת שופטים שהתבטאו לגבי שופטים - 'מנענו קידום של שופט מסוים בגלל דעותיו', האם מותר לנו לשקול זאת?" בן שמש: "שמעתי את זה גם מלשכת עוה"ד. הכול יכול להיות".

השופטת רונן: "החשש הזה הוא לא בעלמא. "לדעתי בשביל מערכת המשפט צריך למזער את החשש הזה ולא להגביר אותו (של השיקולים הפוליטיים)". עו"ד בן שמש: "זה תיקון שמטרתו לתקן את הדמוקרטיה הישראלית". השופט שטיין: "אין שום סימוכין לכך שהכנסת יכולה לחוקק כל חוק שבא לה". בן שמש: "כתוב שהכנסת היא הרשות המחוקקת". השופט שטיין: "הכנסת בכוונה נמנעה מלקבוע את האופן של כינון של חוקי יסוד כדי שישקפו את רצון העם". עו"ד בן שמש: "אבל אין לנו חוק יסוד: החקיקה". השופט שטיין: "אז השאירו את זה לבית המשפט".

עו"ד בן שמש: "מוטב היה שלא לדון בחוק הזה. הממשלה שחוקקה את התיקון לחוק הזה, הממשלה לא ניסתה... אנשים תמהים מה סוד הדמוקרטיה הישראלית ואיך זה שהיא משגשגת? מה התשובה? שני נציגים של לשכת עו"ד? הדמוקרטיה הישראלית לא קמה ונופלת על זה. אלא על המחויבות העמוקה..."

נשיא ביהמ"ש העליון עמית: "אנחנו דיברנו על מנגנוני הבחירה, לא רק על הרכב הוועדה. אדוני מציג את זה כאילו זה רק להוציא את נציגי לשכת עו"ד - זה לרדד את הדיון". עו"ד בן שמש: "אולי צריך לנסות ובוא נראה?" הנשיא עמית: "אתה אומר 'בוא נהמר'. אנחנו בשינוי משטרי, אני מסכים לחלוטין".

החוק אושר בכנסת בחודש מרץ בשנה שעברה וקובע כי במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין החברים בוועדה, ימונו שני עורכי דין, האחד מטעם הקואליציה והאחר מטעם האופוזיציה. בכל הנוגע למינוי שופטים בבית המשפט העליון, בוטל הסעיף שדורש רוב מיוחד בוועדה כדי למנות שופטים, והוכנס סעיף מיוחד ולפיו אם חסרים שני שופטים בעליון ועברה שנה ללא הסכמה על מי שיחליף אותם בוועדה, נציגי הקואליציה והאופוזיציה בוועדה יציעו שלושה מועמדים כל אחד – והצד השני יהיה חייב לבחור אחד מאלו שהוצעו.

בפועל ההצעה הופכת את השופטים החברים בוועדה למשקיפים בבחירת שופטי בית משפט עליון, שכן, כל מה שיידרש זו רק הסכמה בין נציגי הקואליציה לנציגי האופוזיציה. בערכאות הנמוכות תידרש הסכמה של נציג כל קבוצה בוועדה – שופט/ת, אופוזיציה וקואליציה, וזה לאחר שבמסגרת החוק בעבר (עד התיקון), מינוי שופטים לביהמ"ש העליון דרש רוב של 7 חברי ועדה מתוך 9, מה שאפשר לכל "קבוצה" בוועדה להטיל וטו על המינוי, ובערכאות הנמוכות נדרש רוב רגיל.

נגד התיקון לחוק הוגשו שש עתירות, על ידי לשכת עורכי הדין, משמר הדמוקרטיה הישראלית, האגודה לזכויות האזרח, הח"כים קארין אלהרר ויואב סגלוביץ מיש עתיד (ביחד), וקבוצות של אזרחים נוספים. העותרים טוענים כי החוק פוגע בעצמאות הרשות השופטת והופך את מינויי השופטים בישראל לפוליטיים. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הצטרפה לעמדת העותרים, וכתבה כי החוק אינו חוקתי, ואף פוגע בהפרדת הרשויות, שזו הערובה המרכזית למניעת שימוש לרעה בכוח השלטוני ולשמירה על זכויות אדם.

הממשלה, שמיוצגת בידי ד"ר יעקב בן שמש, משפטן שמזוהה עם תמיכתו במהפכה המשפטית, טוענת כי יש לדחות את העתירות וכופרת בסמכותם של השופטים לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, מטעמים של "אי בשלות". לפי הממשלה, מכיוון שהחוק לא חל על הכנסת הנוכחית – יש לכנסת הבאה שיקול דעת אם להפעיל אותו ולכן הדיון בעתירות הוא מוקדם מדי. בנוסף טוענת הממשלה כי השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים אינו פוגע פגיעה אנושה במאפייניה הגרעיניים של המדינה כיהודית ודמוקרטית, כך שאין הצדקה לפסול את חוק היסוד.