בג"ץ ללוין: חלה עליך החובה לשתף פעולה עם נשיא ביהמ"ש העליון
פסק הדין ניתן בהחלטה בפה אחד • השופטים בביקורת חריפה: "שר משפטים שאינו מבקש ליעל את מהלכן, אלא בולם ביודעין אם לא בכוונת מכוון את פועלן - חוטא לתפקידו וחוטא לציבור" • לוין עקץ: "סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין: "ראוי ששר המשפטים יעבוד בשיתוף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון - כשיש כזה"
שלושת שופטי בית המשפט העליון, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין והשופט יחיאל כשר, החליטו פה אחד על הוצאת צו המחייב את שר המשפטים יריב לוין לפעול בשיתוף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.
לפי החלטת בג"ץ, לוין מחויב לשתף פעולה עם נשיא ביהמ"ש העליון כאשר הדבר נדרש לצורך מימוש סמכויותיו, ובכלל זאת, הפעלת סמכויות אשר אמורות להביא, בהקדם האפשרי, למינוי נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט השונים,למינוי שופטים עמיתים בהתאם לבקשות שיוגשו בעניין, למינוי רשם לבית המשפט העליון ולמינוי שופטים או שופטים בדימוס לכהונה בוועדות השחרורים.
במסגרת ההחלטה, שמגיעה בהמשך לעתירת מכון זולת, ציינו השופטים כי הם לא קובעים מנגנון אכיפה פנימי למקרה שלוין לא יישם את הפסיקה הזו - אלא מבהירים שדלתם פתוחה לעתירות עתידיות בנושא: "למותר לציין, כי ככל שלא כך יעשה, דלתו של בית משפט זה תיוותר פתוחה לעתירות עתידיות". לדבריהם, "שר משפטים שאינו מבקש ליעל את מהלכן, אלא בולם ביודעין אם לא בכוונת מכוון את פועלן - חוטא לתפקידו וחוטא לציבור".
"כבר בפתח הדברים הבהיר בית המשפט העליון, כי בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק-יסוד: השפיטה, משנבחר השופט עמית כדין על ידי הוועדה לבחירת שופטים ביום 26.1.2025, והצהיר אמונים בפני נשיא המדינה ביום 13.2.2025, הוא החל לכהן כנשיא בית המשפט העליון. בית המשפט העליון הדגיש כי המבקש להתכחש למציאות זו דינו כדין מי שסבור שבעת הנוכחית מר יצחק הרצוג אינו נשיא המדינה, חבר הכנסת בנימין נתניהו אינו ראש הממשלה וחבר הכנסת אמיר אוחנה אינו יושב ראש הכנסת", הבהירו השופטים.
עוד נכתב בהחלטת השופטים כי "בית המשפט העליון הסביר כי הפגמים אותם הציג שר המשפטים בניסיון לטעון כי המינוי של השופט עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון אינו תקף, הם למעשה תולדה של מחדליו מלבצע פעולות שהוא מחויב היה לעשות. כך, תחילה, שר המשפטים ביקש למנוע את מינויו באמצעות סירובו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים למשך תקופה ארוכה. בהמשך לכך, ורק לאחר שניתן פסק דין אשר חייב את השר לכנס את הוועדה בכדי שתוכל לקיים הליך בחירה כמתחייב על פי חוק, התכנסה הוועדה (בישיבה ממנה נעדר השר), והצביעה על מינויו של השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון".
"לאחר מכן, השר החליט שלא להגיע לטקס הצהרת האמונים של השופט עמית כנשיא בית המשפט העליון, וגם סירב לחתום על כתב המינוי שלו (בניגוד לשופטים אחרים שמונו באותה ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים). לבסוף, השר גם סירב לפרסם הודעה על דבר מינויו של הנשיא עמית ב'רשומות"'. בית המשפט עליון קבע, כי את מכלול הפעולות של השר ביחס למינויו של השופט עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון ניתן לראות רק בדרך אחת: כניסיונות חוזרים ונשנים מצידו לסכל את המינוי, ולאחר שהוא הושלם - כניסיונות לפגוע בלגיטימיות של המינוי", הוסיף בג"ץ. "בנסיבות אלו, בית המשפט העליון קבע כי שר המשפטים מנוע מלהשמיע טענות הנוגעות לפגמים שהוא עצמו אחראי להם בשל מעשיו ומחדליו המנוגדים לדין, ולכן דינן של טענות אלו דחייה על הסף".
בבג"ץ הדגישו את "החשיבות שיש לקידום מהיר של המינויים שהתעכבו עד כה יתר על המידה. זאת, בראש ובראשונה למען הציבור הישראלי כולו, אשר טובתו היא זאת שצריכה לעמוד לנגד עיני משרתי הציבור כולם. ציבור זה הינו הנפגע העיקרי ממצב הדברים הנוכחי, הכרוך בפגיעה משמעותית באיכות השירות המשפטי לאזרח וביעילותה של אכיפת הדין".
תגובת באי כוח העותרת, מכון זולת , עו"ד ד"ר חגי קלעי, עו"ד עידן סגר ועו"ד אודליה קסוס: "אנו מברכים על פסק הדין, שקבע בבירור כי שר משפטים המבקש להתכחש לנשיא בית המשפט העליון שמונה כדין, מבקש להתכחש למציאות. על שר המשפטים להפסיק לנהל את מאבקו בדמוקרטיה הישראלית על גבם של אזרחי ואזרחיות ישראל, להפסיק להתכחש גם לפגיעה המתמשכת בציבור המתדיינים בישראל, ולפעול כפי שנקבע, בהקדם האפשרי, לקידום המינויים המשותפים שעוכבו יתר על המידה".
שר המשפטים לוין הגיב על פסק הדין ועקץ: "באופן נדיר, אני בהחלט מסכים עם הקביעה בפסק הדין שראוי ששר המשפטים יעבוד בשיתוף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, כשיש כזה".