"בלי לפגוע בהתקדמות המשפט": האותיות הקטנות שמאחורי הודעת היועמ"שית

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה לנשיא המדינה יצחק הרצוג במהלך הלילה (בין ראשון לשני) כי היא מוכנה לקיים שיח עם ההגנה של רה"מ בנימין נתניהו לגיבוש הסדר טיעון ראוי. עם זאת הבהירה בהרב-מיארה כי לא תסכים לתנאים מקדימים לשיח וכי לא תסכים לעצירת המשפט במהלך המגעים האלה. משמעויות ההודעה של היועמ"שית - ולמה היא הגיעה דווקא עכשיו?

למה דווקא עכשיו?

הנשיא הרצוג פנה ביום שלישי ליועמ"שית, לפרקליט המדינה עמית איסמן ולסנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד והזמין אותם לקיים מגעים בלשכתו עבור "הגעה להסכמות". במכתב ששלחה היועמ"שית לנשיא, מיכל צוק שפיר, היא הבהירה כי הרצוג סבור שיש למצות את השיח בין הצדדים בטרם יכריע בבקשת החנינה של נתניהו.

במכתב ביקשה עו"ד צוק-שפיר שהצדדים יעדכנו אותה עד אתמול אם הם מסכימים לקיים שיח כזה במשכן הנשיא. למעשה זו הסיבה שהיועמ"שית פרסמה את ההודעה דווקא במהלך הלילה, ובשלב זה נתניהו טרם השיב על הפנייה.

מה הודיעה היועמ"שית?

היועמ"שית בתשובתה הסכימה לקיים מגעים אך הבהירה כי אינה מוכנה שאלו יעצרו את ההליך המשפטי. היא אף הבהירה כי בשלב זה לא תתייחס ל"מתכונת השיח, אופן השיח ומיקומו", ושלא יהיו כל תנאים מוקדמים לקיום השיח.

מה משמעות הודעת היועמ"שית והאם היא שונה מעמדתה בעבר?

משמעות ההודעה היא שבהרב-מיארה מוכנה באופן עקורני לקיים שיח עם ההגנה שיסיים את ההליך מחוץ לבית משפט, כלומר, להגיע להסדר טיעון. למעשה עמדתה העקרונית של היועמ"שית, שניתן לקיים שיח, נותרה זהה.
עם זאת, נראה שהסדר טיעון עם נתניהו מבחינת היועמ"שית צריך לכלול קבלת אחריות של ראש הממשלה, הטלת קלון ופרישה שלו מהחיים הציבוריים, נושאים שבגינם התפוצצו המגעים הקודמים בין התביעה בראשות היועמ"ש אביחי מנדלבליט, להגנה.

מבחינת נתניהו, עמדתו הייתה כי יש לכל היותר להרשיע אותו בעבירה מופחתת משוחד והפרת אמונים, ואולי הרחקה מהחיים הציבוריים לפרק זמן קצר. התהום שפעורה בין הצדדים - שאלת הקלון וההודאה באשמה של נתניהו.

משמעות "ההגעה להסכמות"

יש שתי אפשרויות לסיים את המשפט מבלי להגיע להכרעה שיפוטית: גישור פלילי והגעה להסדר טיעון.
הסדר טיעון הוא מו"מ שמתקיים ישירות בין התביעה להגנה לגבי האישומים שבהם הנאשם יודה, בתמורה להקלה בעונש. זו האפשרות שבה התנהלו המגעים בין היועמ"ש דאז מנדלבליט לנתניהו, אך הם לא הבשילו לכדי הסכמות, בשל הפערים הגדולים בין הצדדים. האפשרות הזו לא עוצרת את ניהול המשפט - אלא ממשיכה לקיים אותו כרגיל.

האופציה השנייה היא גישור פלילי, הליך שעוצר את המשפט שמי שמנהל אותו הוא שופט חיצוני לתיק, ניטרלי, שתפקידו לגשר בין הצדדים ולהגיע להסכמות בעניין האישומים והעונש שייקבע. מדובר בהליך וולונטרי שהצדדים צריכים להסכים לו. כאן אפשר לומר שפערי הכוחות בין הצדדים הם שווים כי השופט הוא ניטרלי ורואה לנגד עיניו גם את ההגנה וגם את התביעה והראיות שיש בידיה, ומסייע לצדדים להבין איפה הם ממוקמים מבחינה משפטית (סיכויי הרשעה/זיכוי), וכך להגיע להסכמות.

למעשה, היועמ"שית בתשובתה שללה את האופציה הזו - לפחות מהבחינה של עצירת המשפט. היא הבהירה שלא תסכים שהשיח בין הצדדים ישהה את התקדמות ההליך, אלא מסכימה שיתנהל במקביל. נזכיר שהיועמ"שית דחתה כבר ב-2023 הצעה כזו של שופטי נתניהו לשקול זאת, בהמשך להצעתו של הסניגור של שאול אלוביץ', ז'ק חן, לעבור להליך של גישור פלילי.