הצעד החריג של בג"ץ נגד הממשלה - שגוררת רגליים

שופטי בית המשפט העליון פרסמו היום (ראשון) את ההחלטה בבקשה שהוגשה להם בעניין ביזיון בית המשפט בידי הממשלה. בהחלטה, שעוסקת באי-גיוס החרדים על ידי הממשלה, נתנו השופטים הוראות אופרטיביות - וזאת באופן חריג. ראש ההרכב נעם סולברג, שנחשב לשמרן, חתום על ההוראות שניתנו לממשלה. בניגוד לדרישת העותרים, לא נקבע בשלב זה כי הממשלה ביזתה את בית המשפט.

השופטים הפסיקו להמתין לממשלה שתיישם את פסק הדין בעניין גיוס החרדים - והורו לממשלה כיצד לפעול. "על רקע האמור, ומשלא הוצגו צעדים קונקרטיים שיש בהם כדי ללמד על כוונה לפעול לאכיפת חובת הגיוס, ולקיום הוראות פסק הדין, שנבעו מהוראות חוק ברורות וחד-משמעיות, אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים, שאינם אלא מימושו הישיר של פסק הדין", כתבו השופטים בפסק דין משותף.

ההוראות האופרטיביות ניתנו אחרי חצי שנה שבה הממשלה לא פעלה לממש את הדין והחוק ולגייס חרדים. השופטים הבהירו: "אכן, אין זו דרכו של בית המשפט ליתן הוראות אופרטיביות מן הסוג שעל הפרק. אך המרחק בין מצב הדברים הרגיל והמקובל לבין מצב הדברים הנוכחי – בלתי ניתן לגישור. בנסיבות העניין נדמה, ובצער רב, כי אין מנוס. אומנם, אנו עושים זאת בלב כבד, כבד מאוד, אך לאחר ניסיונות רבים מספור לנקוט בדרך מתונה יותר – לא נותרה ברירה".

"החובה לפעול לאכיפת הוראות החוק ולביצוע פסק הדין מוטלת על הממשלה, ובהתאם לכך, מסור לה שיקול הדעת באשר לאופן היישום", הוסיפו השופטים. "ככל שתחליט הממשלה, באמת ובתמים, לקבל החלטות מעשיות בהתאם לעקרונות פסק הדין – נוכל אנו להרכין ראשנו ולקום מכיסאנו. אף נברך על כך".

בנושא האכיפה אמרו השופטים: "היקף האכיפה זעום ביחס להיקף ההפרה; על אף שבני הציבור החרדי מהווים רוב מכריע מציבור המשתמטים (לכל הפחות כ-80%), אכיפת חובת הגיוס כלפי ציבור זה עומדת על שיעורים נמוכים ביותר, בלשון המעטה".

אלה הסנקציות (שלילת ההטבות) שקבעו השופטים

• מועצת מקרקעי ישראל תתכנס כדי להחליט איך להתנות את ההנחה ברכישת דירות בהסדרת המעמד מול רשויות הצבא.
• משרד העבודה ישקול איך לתקן את מבחני התמיכה בנוגע לסבסוד שכר הלימוד במעונות יום ובמשפחתונים. המבחנים יוסדרו כך שמעמד הורה שנקרא לשירות ישמש כתנאי סף.
• משרד העבודה ישקול איך לתקן את המבחן לסבסוד שכר הלימוד בצהרונים. גם פה מעמד ההורה שנקרא לשירות הצבא ישמש תנאי סף לקבלת ההטבה.
• שרי האוצר והתחבורה ישקלו איך ניתן לתקן את צווי הפיקוח על המחירים בכל הקשור להנחה לנוסעי תחבורה ציבורית.
• שר הפנים ישקול איך לתקנות את התקנות בעניין הנחה בארנונה, כך שההנחה תותנה בהסדרת המעמד מול רשויות הצבא.

התנגדות משרדי הממשלה לסנקציות על המשתמטים - והבהרת היועמ"שית

לפני פרסום ההחלטה של בג"ץ, ועל רקע קיום ישיבת הממשלה בנושא, פנתה היועמ"שית במכתב לשרים: הדיון בממשלה בנושא הסנקציות למשתמטים חייב להסתיים ב"החלטות אופרטיביות". משרדי העבודה, הפנים והכלכלה הציגו חוות דעת המתנגדות לסנקציות המוצעות בטענה כי מדובר ב"ענישה קולקטיבית" שתפגע בכלכלה ובשילוב חרדים בשוק העבודה.

משרד העבודה: "חוסר סבירות קיצונית"

• סבסוד מעונות יום: המשרד מתנגד להתניית הסבסוד בהסדרת מעמד צבאי, בטענה שהדבר יוביל להוצאת ילדים ממסגרות ולפגיעה ביציאת נשים חרדיות לעבודה. לדברי המשרד, מדובר בצעד עם "חוסר סבירות קיצוני", שלא יעודד גיוס אלא יוביל ליצירת עוני ולפגיעה ברווחת הילדים.
• הכשרה מקצועית: לטענת המשרד, שלילת מלגות ושוברים להכשרה מקצועית תגרום לנזק ארוך טווח ליכולת ההשתכרות של הגברים החרדים, בעוד שהאפקטיביות לעידוד גיוס מוגדרת "שולית ואף לא קיימת".
• סיכום העמדה: שימוש בכלי תעסוקה כסנקציות מהווה ענישה קולקטיבית הפוגעת בילדים ובנשים ומשיגה תועלת אפסית בעידוד הגיוס.

משרד הפנים: חסמים משפטיים ומעשיים

• הנחות בארנונה: המשרד קובע כי לא ניתן להגביל הנחות ללא חקיקה ראשית (של הכנסת), שכן, הן מוענקות על בסיס קריטריונים סוציו-אקונומיים בלבד.
• הקצאות מקרקעין: התניית הקצאות קרקע למוסדות במעמד הגיוס של התלמידים מעלה קשיים משפטיים של פגיעה במידתיות, שכן הקרקע ניתנת למוסד ולא לפרטים.
• יכולת אכיפה: למשרד אין ממשקי מידע או יכולת מעקב בזמן אמת אחר סטטוס הגיוס הפרטני של כל תלמיד במוסדות השונים.

משרד הכלכלה: נזק לתעשייה ולעסקים

• מענקי השקעות: התניית מענקים למפעלים במעמד הצבאי של בעלי המניות נחשבת ל"הרמת מסך" לא מוצדקת שתפגע בעובדים, ספקים ולקוחות. הצעד עלול להוביל לביטול השקעות והקמת מפעלים, מה שיפגע בצמיחת המשק כולו.
• עסקים קטנים: מניעת סיוע מהסוכנות לעסקים קטנים עלולה להוביל לסגירת עסקים ולפיטורי עובדים בתקופה רגישה למשק.
• תמריצי מעסיקים: הטלת האחריות על המעסיק לבדוק את סטטוס הגיוס של עובדיו תיצור נטל בירוקרטי ותפגע בנכונות להעסיק חרדים.
• מרכזי הכוון: שלילת הגישה למרכזי "כיוון" תנציח את העוני ותעמיק את הפערים החברתיים.