המילים שמחקה הקואליציה מהצעת החוק לוועדת החקירה הפוליטית

כמעט 1,000 ימים חלפו מאז טבח 7 באוקטובר והיום (רביעי) דנה ועדת החוקה בנוסח המעודכן להצעת החוק "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת". הצעת החוק, שהגיש חה"כ אריאל קלנר מהליכוד אך מקודמת בהוראתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מבקשת להעביר את סמכות מינוי הוועדה מהדרג המשפטי - לשדה הפוליטי.

על פי טיוטת ההצעה שפורסמה, נראה כי הוסרו ממנה כמה מילים חשובות ובהן "להבטיח חקירה מלאה, יסודית ובלתי תלויה". יוזם החוק חה"כ קלנר מסר: "המילים לא נמחקו במכוון. מדובר בטעות סופר כתוצאה מנוסח ששיניתי ושלחתי. הנוסח החדש נועד לדייק את התכלית שהיא לתת מענה למחלוקת הציבורית. ברור ואין שאלה בכלל שמדובר בחקירה יסודית, בלתי תלויה ועצמאית. החוק מאפשר חקירה ומונע טיוח - חוק שנותן אפשרות לכל שני חברים בוועדה לזמן כל אדם לעדות ולפתוח כל אפיק חקירה בפיקוח נציגי משפחות שכולות ובשידור חי".

"מועצת אוקטובר" מסרה בעקבות השינוי בהצעה: "יצא המרצע מן השק. עוד בגרסתו המקורית החוק לוועדת טיוח פוליטית היה עמוס בכשלים, שהיועץ המשפטי של ועדת החוקה הציף לאורך הדיונים עליו. כעת, בחרה הממשלה למחוק בו את המילים 'להבטיח כי תתקיים חקירה מלאה, יסודית ובלתי תלויה' וברור לכולנו למה. כבר קרוב לאלף ימים שהם לא מקימים ועדת חקירה ממלכתית, דורשים למנות את חוקריהם ולקבוע מראש את המסקנות. מי שחמאה מרוחה על ראשו, שלא יצא אל השמש".

עוד נציין כי לפי טיוטת החוק שהופצה לקראת הדיון, הממשלה היא זו שתקבע את המנדט ואת נושאי החקירה של הוועדה. עוד מוצע כי כל שני חברים בוועדה יוכלו לזמן עדים וגורמים לדיונים - מהלך שעלול להוביל להתמשכות ההליך במשך שנים ארוכות. אחת הסוגיות הבעיותיות ביותר היא האפשרות להעניק סמכויות כפייה בעלות אופי שיפוטי גם לחברי ועדה שאינם שופטים.

כדי להפעיל אמצעי כפייה, חברי הוועדה יידרשו לקבל אישור מחבר ועדה ש"כשיר להתמנות לשופט עליון" - כלומר אדם בעל ניסיון משפטי של עשר שנים לפחות, ולא בהכרח שופט מכהן. זאת, בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית או אפילו לוועדת בדיקה ממשלתית, שבהן סמכויות כאלה מופעלות בידי שופט.

מי יכהן בוועדה?

• הוועדה תמנה שישה או שבעה חברים.
• החברים חייבים להיות אזרחי ישראל בעלי סיווג ביטחוני מתאים.
• נאסר מינוי של מי שמכהן או כיהן כשופט עליון, חבר קבינט, אלוף בצה"ל, ראש שב"כ, יועמ"ש או פצ"ר.
• אחד מחברי הוועדה לפחות חייב להיות כשיר להתמנות לשופט עליון - ז"א עורך דין עם ותק של לפחות 10 שנים.
• הוועדה תוכל להמשיך לפעול גם במקרה שמספר חבריה יקטן, כל עוד לא ירד מתחת לשלושה.

כיצד יתבצע המינוי?

• שלב א': יו"ר הכנסת יציע בתוך 14 ימים את הרכב הוועדה, לאחר ש"התייעץ ככל הניתן עם נציגי הקואליציה והאופוזיציה". ההרכב יובא לאישור הכנסת בתוך שבוע - ויידרש לאישורו רוב של 80 חברי כנסת.
• שלב ב' (אם ההרכב לא יאושר): יו"ר ועדת הכנסת ימנה שלושה חברים מטעם הקואליציה, וראש האופוזיציה ימנה שלושה חברים מטעם האופוזיציה - בכפוף לתמיכה של לפחות 25 חברי כנסת מכל צד.
• שלב ג': חברי הוועדה יבחרו מתוכם יו"ר. אם לא תושג הסכמה בתוך שבוע - ימונה לוועדה מודל של שני יושבי ראש משותפים.
• שלב ד': אם בתוך 14 ימים לא יושלם מינוי כלל חברי הוועדה, מבקר המדינה ימנה את החברים החסרים כך שהוועדה תמנה שישה חברים.

סמכויות הוועדה

• לממשלה כאמור סמכות בלעדית להגדיר, להרחיב ולצמצם את נושאי החקירה.
• כל שני חברי ועדה רשאים להפעיל סמכויות כפייה שיפוטיות (כגון זימון עדים) - גם אם אינם שופטים.
• הוועדה תגיש את הדו"ח הסופי לממשלה ותפרסם אותו לציבור.

"המפקחים"

• ארבעה בני משפחות שכולות מדרגה ראשונה יכהנו כ"מפקחים" בוועדה, וייבחרו בתוך שבוע ממועד הקמתה.
• המפקחים יוכלו להשתתף בכל הדיונים, גם החסויים.
• הם יהיו רשאים להפנות שאלות לנחקרים ולהגיב לטיוטת הדו"ח הסופי.