הממשלה חרטה על דגלה משילות, המבקר קובע שלא עשתה דבר בנגב: "איום אסטרטגי על המדינה"

החדשות בקצרה:

• דוח מבקר המדינה קובע כי חלה החמרה קשה בהיעדר המשילות בנגב.
• כ-87% מהקבלנים בנגב דיווחו כי נדרשו לשלם פרוטקשן.
• קיים מחסור חמור של עשרות שוטרים בתחנות המשטרה המרכזיות בנגב.
• ועדת השרים לפיתוח הנגב לא התכנסה כלל בשנתיים האחרונות.
• חלה עלייה באירועי ירי סמוך לבסיס חיל האוויר בנבטים ואף בזליגת ירי לתוכו.
• למה זה חשוב: המבקר מגדיר את אובדן המשילות כאיום אסטרטגי על המדינה.

---

בארבע השנים האחרונות האלימות בנגב משתוללת, ללא מענה מספק מצד המשטרה. פעולות האכיפה כמעט שאינן מתקיימות וועדת השרים לפיתוח הנגב כלל לא התכנסה בשנתיים האחרונות – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שמתפרסם היום (שלישי). בעוד שהממשלה האחרונה, שמכהנת מאז דצמבר 2022, ובפרט השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, חרטו על דגלם את ה"משילות" כמטרה - הדוח מעלה שהתוצאות בשטח הן הפוכות לחלוטין ושבפועל הממשלה לא עשתה דבר בנושא.

"קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור פרוטקשן, וסובלים מסחיטה באיומים, גניבת ציוד ומלאים מאתרי הבנייה", ביקר בחריפות מבקר המדינה, שהגיע למסקנה הזו בעקבות פעולות חקירה שביצע במהלך החודשים אוגוסט-דצמבר 2024, בזמן כהונתה של הממשלה הנוכחית, בנוגע למשילות בנגב. "אם לא די בכך - הם אף חוששים להגיש תלונות".

המבקר מזהיר מפני איום אסטרטגי על המדינה – מה שהוא מכנה תופעת ה"פלסטיניזציה" של הבדואים בנגב. "השנים חולפות וחלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבותה של הפזורה הולך ונסגר, ובד בבד הולך ומעמיק הקונפליקט בין אוכלוסייה זו לבין המדינה", כתב המבקר. לפי נתונים של השב"כ, , 22% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב הם בעלי זיקה פלסטינית, שנובעת, כך מסביר המבקר, מנישואים בין בדואים בנגב לפלסטיניות, משהות בלתי חוקית ומהיעדר מנגנוני ניטור ורישום אפקטיביים במעברים.

על כך כותב אנגלמן: "היעדר זיקה ישראלית, בשילוב עם חולשת המשילות בנגב, מוביל להזדהות ומעורבות באירועי אלימות וטרור נגד מדינת ישראל, ועל פי גורמי הביטחון הוא מהווה איום אסטרטגי על מדינת ישראל". זאת, לצד שהוא מציין שהאוכלוסייה של הפזורה - שמונה בין 70 אלף ל-90 אלף איש, גדלה ומתבססת לתחומי יישובים מוכרים ובמגורים במבנים בלתי חוקיים הפזורים ברחבי הנגב.

נתניהו קיבל פנייה אישית: "יש להידרש לנושא"

אנגלמן העיר אישית לרה"מ נתניהו שעליו לטפל במשילות בנגב: "על ראש הממשלה להידרש לנושא אסטרטגי זה שהוא בעל השלכות ‏כבדות משקל על מדינת ישראל, למנות גורם ממשלתי מתכלל שיגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב, ולתת בידיו סמכויות וכלים אשר יוודאו שגופי השלטון מיישמים אותה".

לפני ארבע שנים וחצי פורסם דוח שנתי של המבקר בנושא היבטי משילות בנגב – והדוח הנוכחי הוא דוח מעקב עליו. אנגלמן הבהיר כי "בעיית המשילות בנגב החמירה בשנים שחלפו מאז פרסומו של הדוח הקודם בשנת 2021", וכי "היעדר שיתוף הפעולה בין הגופים השונים מביא לפגיעה ‏מתמשכת במשילות", והצביע על כך שהוגשו רק שלושה כתבי אישום בגין פוליגמיה, בין השנים 2024-2022. המבקר הצביע על נתון נוסף, לפיו 87% מהקבלנים העידו כי התבקשו לשלם דמי חסות, לפי סקר שביצע ארגון הקבלנים והבונים במחוז ת"א והמרכז בפברואר 2025.

עוד נתון חמור מהדוח הוא שמאז הביקורת הקודמת גדל המחסור בשוטרים בתחנות הנגב: "בביקורת הקודמת עלה פער בין מצבת השוטרים לתקינה שנקבעה בתחנות שגב שלום וערוער: חוסר של 6% בתחנת שגב ‏שלום וחוסר של 8% בתחנת ערוער. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן ואף החמיר: ‏החוסר הממוצע בשגב שלום היה 22%, ובערוער 21%. ‏נכון לסוף שנת 2024 ‏חסרים יותר מ-41 שוטרים בשתי התחנות יחד" – כתב המבקר.

אם לא די בכך - ממצאי הביקורת של אנגלמן העלו כי קיימת תופעה חמורה ונרחבת של השתלטות ובנייה בלתי חוקיות של תושבים על שטחים ציבוריים שבהם מצויות תשתיות, הגורמת לפגיעות מכוונות וחמורות במערכות החיוניות של תאגיד המים נווה מדבר. על כך כתב המבקר: "פגיעות אלו מובילות לקריסת קווי ביוב, לסתימת קווים מאספים, לקריסת תהליכים במכון טיהור השפכים ולנזק חמור לשוחות ביוב קיימות" והוסיף כי "מתבצעות בנייה בלתי חוקית ופגיעה בתשתיות מים וביוב באזור הנגב וכן הערמת פסולת בניין, פסולת ביתית וערימות עפר בכמויות של מטרים רבים מעל קווי ביוב קיימים הגורמות לפגיעה בבריאות הציבור ובאיכות הסביבה וכן לנזקים כלכליים לתאגיד המים נווה מדבר האחראי לאספקת שירותי מים וביוב".

עוד המבקר כתב על כך שהליקוי שמצא בדוח הקודם - לפיו ישנן הסתובבויות של האוכלוסיה הבדואית יותר מדי קרוב לבסיס חיל האוויר בנבטים וניסיונות לפגוע בבסיס באמצעים שונים - לא תוקן. הוא מציין כי "חלה עלייה של ממש באירועי ירי בסמיכות לבסיס ואף בזליגה של ירי לשטחו (באחד המקרים כנף של מטוס נפגעה מירי). עוד נמצא כי תושבים בפזורה עדיין יכולים להגיע קרוב מאוד לבסיס, דבר המאפשר צפייה על הנעשה בו ועלול להביא לפגיעה בביטחון המידע הקשור לפעילותו".

המחדל של ההמשלה בטיפול במשילות בנגב – לא עסקה כלל בנושא הזה

חלק נוסף בדוח מוקדש ל"התווית מדיניות ממשלתית", שבפועל עולה ממנו שהממשלה לא עשתה דבר כדי לטפל בסוגיה. אומנם, הוקמה ועדת שרים לענייני הסדרת התיישבות ופיתוח כלכלי לחברה הבדואית בנגב בראשות נתניהו, שתפקידה להתוות את המדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, אך המבקר מצא כי מסקירת הפרוטוקולים הוועדה "כמעט שאיננה עוסקת בנושאי המשילות, תיכלול מידע ופעולות משרדי הממשלה השונים בנגב".

הוא בדק גם את ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בראשות שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שהוקמה לפני שנתיים, אך מצא כי היא "לא התכנסה כלל במשך השנתיים שחלפו מאז הקמתה, נכון למועד סיום הביקורת - פברואר ‏ ‏2025". על כן קבע המבקר: |"סוגיית היעדר המשילות בנגב ותכלול העשייה הממשלתית בנושא לא נידון על ידי ועדת ‏שרים כלשהי"‏.

התגובות לדוח:

מלשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמסר בתגובה לפרסום הדוח:

"כבר כעת ברור: מדובר בדו"ח מגמתי ומנותק, שמציג נתונים מסולפים ומעוותים על פעילות המשרד לביטחון לאומי בנגב. המבקר בחר להתעלם מהנתונים שהועברו לו, שסותרים לחלוטין את אלה שפרסם- אלו הם נתוני האמת על המהפכה שמוביל השר בן גביר בנגב:

• מחזירים את הביטחון האישי: עלייה של 195% במספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים מיומנים. מ-17,622 בשנת 2022 ל-52,000 כיום
• יותר שוטרים בשטח: עלייה של 13% במספר השוטרים במחוז דרום. מ-2,782 בשנת 2022 ל-3212 שוטרים כיום (המבקר בטעות או שלא התייחס לאחוזי האיוש אבל התעלם מכך שהשר בן גביר גייס עוד מאות תקנים)
• ⁠כיתות כוננות - ב 2022 - 2 כיתות כוננות רק בלהבים ומיתר עם 23 מתנדבים (ביחד) והיום 74 כיתות כוננות ו 892 מתנדבים
• החזרת המשילות והריבונות: עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים. מ-2,862 הריסות בשנת 2022 ל-4,946 הריסות כיום
• מלחמה חסרת פשרות בפרוטקשן: זינוק של 317% באכיפה ובהגשת כתבי אישום נגד דמי חסות. מ-36 כתבי אישום בשנת 2022 ל-150 כתבי אישום כיום

מול הניסיונות לעוות את המציאות באמצעות דוחות חלקיים - העובדות מדברות בעד עצמן".

ממשטרת ישראל נמסר: משטרת ישראל מברכת על עבודת מבקר המדינה ורואה בביקורת כלי חשוב לחיזוק עבודת המערכת, שיפור מתמיד והעמקת אמון הציבור. המשטרה תמשיך לשתף פעולה באופן מלא עם משרד מבקר המדינה, לבחון כל הערה לגופה ולפעול לתיקון ליקויים ככל שנדרש.

יובהר כי חלק ניכר מהממצאים בדוח מתייחס לתמונת מצב שנבחנה עד סוף שנת 2024, בעוד שבמהלך שנת 2025 בוצעו במשטרת ישראל מהלכים ארגוניים, מבצעיים ואסטרטגיים משמעותיים, אשר כבר הביאו לשינוי ניכר בשטח ולחיזוק המשילות בנגב.

אשר לסוגיית המשילות בנגב: מדובר באתגר לאומי רחב ומורכב המחייב שילוב זרועות של כלל משרדי הממשלה, גופי האכיפה והרשויות הרלוונטיות, ולא של המשטרה בלבד. חרף זאת, משטרת ישראל פועלת בשנה האחרונה ביתר שאת, במעשים ולא בסיסמאות, לחיזוק הביטחון האישי, להגברת ההרתעה, למאבק בפשיעה החמורה ולהחזרת המשילות לכל אזור הדרום.

יובהר כי המשרד לביטחון לאומי פעל בשלוש השנים האחרונות לחיזוק משמעותי של המשילות בנגב. לצד הקמת תחנת המשטרה בשגב שלום, בהנחיית השר לביטחון לאומי הוצף השטח במאות שוטרים בשנים האחרונות, עם גידול של עשרות אחוזים בהיקף המתגייסים למשטרה ומערך הקבע. במחוז דרום לבדו נוספו מאות תקנים של שוטרים וכלי רכב שפועלים בין-היתר בפזורה. בנוסף, הוקצו תוספות שכר ייחודיות לשוטרים המשרתים בתחנות במגזר ובפזורה. כמו כן, הוקם המשמר הלאומי והוקצו לו מאות תקנים ועשרות מיליוני שקלים במטרה להיאבק בפשיעה ובנשק בלתי-חוקי במגזר ובפזורה.

במסגרת מדיניות השר והמפכ"ל, חל שינוי משמעותי לטובה גם באשר לאכיפה נגד הבנייה הבלתי-חוקית בנגב, כאשר כוחות המשטרה פועלים לסייע באכיפת הבנייה הבלתי חוקית, היקפי האכיפה כמעט הוכפלו בתוך שלוש שנים בלבד. כך, בשנת 2025 בוצעו 5,742 הריסות של מבנים בלתי-חוקיים, לעומת 2,850 בשנת 2022. חל זינוק של 168% במימוש פסקי דין שיפוטיים בשנים 2022 ועד 2025, וקפיצה בפתיחת תיקים שיפוטיים חדשים בצבירים ב-177% (מ-30 ל-83 תיקים) באותן שנים. החוק נאכף ללא פשרות גם בלב אזורי הבנייה הבלתי-חוקית, עם עלייה של כ-167% בביצוע בשנת 2025 לעומת שנת 2022.

אשר לטיפול בתופעת הפוליגמיה: בסוף שנת 2024 הוקם מחלק ייעודי בימ"ר דרום לטיפול ממוקד בתופעה, ומאז הקמתו נפתחו 137 תיקים, הוגשו 16 כתבי אישום, עשרות תיקים נוספים מצויים בשלבי חקירה ובעיון פרקליטות, ובכלל יחידות מחוז דרום הוגשו בשנת 2025 עשרות כתבי אישום בתחום זה. מדובר במהלך עומק שהפך את הטיפול בנושא ממענה נקודתי לאכיפה מקצועית, יזומה ועקבית.

אשר לאיוש תחנות המשטרה בנגב:
בשנת 2025 צומצמו באופן משמעותי פערי האיוש בתחנות שגב שלום, ערוער, עיירות ורהט, וזאת בעקבות תיעדוף פיקודי, הרחבת הגיוס, מענקים ייעודיים למשרתים בתחנות מגזר והחלטה ארגונית לחזק את התחנות המצויות בליבת אתגרי המשילות. יודגש כי במהלך שנת 2024 מחוז דרום פעל תחת עומסי מלחמת חרבות ברזל, לאחר שספג אבדות קשות ובהן שוטרים ומפקדים שנפלו ב-7 באוקטובר, נתון שהשפיע גם על כוח האדם והאיוש.

אשר לטיפול בסחיטת דמי חסות: בשנת 2025 הוקם צוות היגוי ייעודי בתחום הפרוטקשן ונבנתה מעטפת פעולה מחוזית בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים. בתוך כך נרשמה קפיצה משמעותית באכיפה: מ-4 תיקים בשנת 2024 ל-79 תיקים בשנת 2025, עשרות כתבי אישום, עשרות מעצרים ופעילות יזומה רחבה נגד עברייני גביית דמי חסות. משטרת ישראל רואה בתופעה יעד מרכזי ותמשיך לפעול נגדה בנחישות ובאפס סובלנות.

אשר לפגיעה בתשתיות, פלישות לשטחי אש והגנת מתקנים חיוניים: במהלך השנה האחרונה הוקמו מנגנוני עבודה משותפים עם צה"ל, השב"כ, גופי תשתית לאומיים וגורמים נוספים, לרבות צוותי היגוי ייעודיים, רפרנטים תחנתיים ופעילות מודיעינית ומבצעית ממוקדת. בתוך כך בוצעו מעצרים של חוליות שפגעו בתשתיות, סוכלו עבירות בתחום שטחי האש, טופלו אירועי אמל"ח ורחפנים, וחוזק שיתוף הפעולה המבצעי סביב בסיס נבטים ומוקדים רגישים נוספים.

שוטרי משטרת ישראל, לוחמי מג"ב ומתנדבי הארגון פועלים כל העת להגן על אזרחי מדינת ישראל וימשיכו לפעול לילות כימים למען שמירה על שלום הציבור וביטחונו בכל מקום ובכל זמן".

דובר צה"ל מסר: צה"ל, בשיתוף משטרת ישראל פועל באופן שוטף על מנת למנוע פעילות פלילית בשטחי אש. למען מטרה זו הוקם מערך הגנה ייעודי המפעיל יחידות אשר מבצעות פעילויות יזומות ובתוכן סיורי שטח קבועים, תפיסת מסיגי גבול ופירוק תשתיות בלתי חוקיות. בבסיס נבטים פועל מערך הגנה קרקעי האחראי על אבטחת שטחי הבסיס. נציין כי האחריות על אבטחת השטחים הסמוכים לבסיס מוטלת על משטרת ישראל.

בשנים האחרונות, התחזק באופן משמעותי מערך ההגנה בשטחי האש בבסיס צאלים. כחלק מהשינויים, הוקמה יחידה ייעודית הפועלת בשטח במטרה למנוע פעילות פלילית, לצד חמ"לי הגנה ושטחי אש. בנוסף, הודק שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל ו"הסיירת הירוקה", אשר במסגרתו הוצבה פלגת ימ"ס בעלת יכולת מבצעית גבוהה במרחב הכפופה לצרכים המבצעיים המשתנים. יתר על כן, היחידות המבצעיות המתאמנות בשטחי האש מוכשרות ומתודרכות לטפל באירועי פלישה במידת הצורך.

מהשומר החדש נמסר:

דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם בשעה זו קובע כי המשילות בנגב לא טופלה ואף החריפה בשנים האחרונות.

מנכ"ל ומייסד השומר החדש יואל זילברמן בתגובה לדו"ח: ״ דו"ח מבקר המדינה לא מחדש לנו דבר. אנחנו בשומר החדש מתריעים כבר שני עשורים שאין משילות בנגב. היעדר משילות אינה גזירת גורל אלה תוצאה של כשלון מדינתי ארוך שנים. החוק לא נאכף בנגב, התשתיות נרמסות ונשדדות אל מול עינינו , החקלאים ובעלי החוות מופקרים אל מול פורעי חוק הממשיכים להסתובב חופשי והמדינה עומדת אילמת מול חבל ארץ עצום ואסטרטגי שנשדד ונכחד".

זילברמן קורא שוב למקבלי ההחלטות ליישם תוכניות עבר שהציג השומר החדש לטיפול בנגב ולהקים בדחיפות גוף ממשלתי להצלת הנגב ״אני קורא לממשלה להתעורר ! התוכניות שלנו להצלת הנגב שקופות ונמצאות על שולחן מקבלי ההחלטות. אכיפה, חינוך , התיישבות , שינויי חקיקה - אסור להמשיך לטמון ראש בחול".

זילברמן פנה לציבור הישראלי ואמר : ״ העדר המשילות בנגב פוגעת בכיס של כולנו. אתם חייבים לדעת שההפקרות בנגב כוללת גניבת מים , חשמל , תשתיות לאומיות , ותעשיית סמים והברחות בחמישה מיליארד שקלים. כל זה בכסף שחור שמתגלגל ומעצים את יוקר המחייה של כולנו. חקלאי משלם יותר על המים כי מים אחרים נגנבים , הצרכן בבית משלם יותר על חשמל כי חשמל נגנב, שינויי המציאות בידיים שלנו״.

בשני העשורים האחרונים מוביל ארגון השומר החדש שורה של פעילויות ייחודיות בנגב : פיתוח התיישבות קיימת והקמת התיישבות חדשה , גיוס אלפי מתנדבים לשמירה על חוות חקלאיות ומתחמים חקלאיים , קידום שינויי חקיקה בנושאי פשיעה חקלאית ודמי חסות , שילוב נוער במשימות לאומיות בנגב , העצמת החקלאות והובלת טיפול בתופעות כמו הברחות מגבולות מצרים וירדן בשת״פ עם צה״ל המשטרה ומג״ב.

תגובת ראש מועצת עומר, ארז בדש: "דוח המבקר שפורסם היום מאשר בנתונים רשמיים את מה שאנחנו, ראשי הרשויות ותושבי הנגב, אומרים כבר שנים: המשילות בנגב בקריסה. כשרק 13% מהקבלנים לא משלמים פרוטקשן, וכשמחסור בשוטרים ואי-התכנסות ועדת השרים הופכים לנורמה - ברור לכל שמדובר בפשיטת רגל לאומית ולא בכשל מקומי. אני דורש מהממשלה להפסיק להתייחס לנגב כ"בעיה אזורית" ולהכיר במצב כאירוע חירום לאומי.

הפתרון ידוע ומוכח, והוא חייב להתבסס על סינרגיה מלאה של חקיקה, אכיפה וענישה. המשטרה לבדה לא יכולה לפתור את הבעיה, היא זקוקה לגיבוי חקיקתי שייתן לה כלים, להקצאה מיידית של תקנים ותקציבים שיאפשרו אכיפה אפקטיבית בשטח, ולמערכת ענישה שתרתיע באמת. בלי הסינרגיה הזו - המערכת כולה קורסת.

כמי שמתמודד מדי יום עם זליגת קליעים לתוך שכונות המגורים בעומר, אני אומר לממשלה: הדוח מוכיח שאתם יודעים הכל. נגמרו התירוצים, הגיע זמן המעשים. תושבי הנגב לא יחכו יותר".

חגי רזניק ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב: "דוח מבקר המדינה מציב מראה ברורה מול מדינת ישראל: בעיית המשילות בנגב אינה חדשה, היא מוכרת, מתועדת ובעיקר מוזנחת. אנחנו במכון ריפמן מתריעים על כך כבר שנים, ואף הצגנו למבקר מקרוב את עומק האתגרים בשטח.

הדוח חשוב, אבל לא חסרים דוחות, חסרה החלטה ממשלתית אמיצה ליישם תוכנית רב-מערכתית, הוליסטית וארוכת טווח לטיפול בשורש הבעיה. נדרש גוף מתכלל אחד, בעל סמכויות אמיתיות בתחומי הקרקע, התכנון, האכיפה והחינוך, שיידע לרכז מאמץ לאומי ולפעול בשטח לא רק לכתוב המלצות. לצד חיזוק המשילות והאכיפה נגד נשק בלתי חוקי וכלכלת פשיעה, חייבים לקדם גם מנועי צמיחה אזרחיים: חינוך מותאם, פיתוח כלכלי, פיקוח אפקטיבי על השלטון המקומי והסדרה אמיתית של ההתיישבות.

אם המדינה תמשיך להסתפק בדיונים, בכותרות ובדוחות שום דבר לא ישתנה. ראינו את זה באירועים הקשים בדרום לפני חודשים ספורים: דיברו, הזדעזעו, והמשיכו הלאה. הנגב לא צריך עוד אבחונים, הוא צריך החלטות ומעשים".