בג"ץ בהחלטה דרמטית: על השר לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים

בית המשפט העליון פרסם היום (ראשון) את פסק הדין בעניין העתירות שהוגשו נגד שר המשפטים יריב לוין על כך שאינו מכנס את הוועדה לבחירת שופטים כבר שנה וחצי. על פי החלטת השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ - על שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירה בשופטים לבתי המשפט המחוזיים, תוך מתן קדימות לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה בשל מחסור חריף בשופטים בבתי המשפט אלה.

לקריאת החלטת בג"ץ - לחצו כאן

בשל מועד הבחירות המתקרב, נקבע כי על השר לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לשיפוט בבתי המשפט המחוזיים, תוך מתן קדימות לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה, לגביהם נקבע כי הרשימה תפורסם עד לתאריך 8.6.2026, ולכנס את הוועדה לצורך איוש התקנים החסרים בבתי המשפט המחוזיים בהקדם האפשרי, בראי מועד הבחירות הצפוי.

פסק הדין ניתן לאחר שבמשך כשנה וחצי לוין סירב לכנס את הוועדה בהיעדר הסכמה רחבה לגבי זהות המועמדים. במהלך תקופה זו נוצר מחסור חמור בשופטים בכלל ערכאות הרשות השופטת, אשר הביא לפגיעה קשה ביכולתה של מערכת בתי המשפט להבטיח את אכיפת החוק וליתן שירות איכותי ויעיל לציבור הרחב. זאת בפרט בשל הגידול הניכר שחל במספר ההליכים המתנהלים לפני בתי המשפט השונים בעקבות המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023.

לאחר ששר המשפטים הודיע, תוך כדי ניהול ההליך, על כוונתו לכנס את הוועדה לצורך איוש חלק ניכר מהתקנים בבתי משפט השלום, בית המשפט העליון קבע כי חלה עליו חובה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים גם לצורך איוש התקנים החסרים בבתי המשפט המחוזיים בהקדם האפשרי, תוך מתן קדימות לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה, בהם הצורך המיידי הוא מובהק במיוחד.

על פי הנתונים אותם הציגה הנהלת בתי המשפט במסגרת ההליך, כיום עומדים כ-51 תקני שופטים לא מאוישים בערכאות השונות, מתוכם ארבעה בבית המשפט העליון. כמו כן, עד לסוף שנת 2026 צפויים להתפנות כ-15 תקנים נוספים בבתי משפט השלום והמחוזיים. כאשר מביאים בחשבון כי קידומו של שופט בתוך המערכת גורר אחריו הצורך במינוי של מחליף תחתיו, מספר התקנים של שופטים ורשמים אותם נדרשת הוועדה לאייש עומד על כ-150 בכלל המערכת. מדובר בכ-15% מסך כל תקני השפיטה במערכת בתי המשפט.

בית המשפט הבהיר כי למרות שלוין אינו מחויב בעת הזו לכנס את הוועדה לצורך איוש התקנים החסרים בבית המשפט העליון, עקב ההסדר החוקי המיוחד שעניינו מינוי שופטים לערכאה זו, יש קושי ניכר בכך שערכאה זו פועלת בהרכב חסר במשך כמעט שלוש שנים. כתוצאה מכך, ויחד עם העלייה במספר ההליכים המטופלים בבית המשפט העליון, הוסבר כי נגרמת פגיעה קשה ביכולתו של בית המשפט למלא בצורה ראויה את התפקידים המוטלים עליו.

מאז נכנס לתפקידו כשר המשפטים, לוין משתק את מערכת המשפט בשל התנגדות רוב החברים בוועדה לבחירת שופטים למועמדים של השר לבית המשפט העליון - ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון, וכן הוא מחרים את נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית ומסרב להכיר בתוארו.

תגובת השר לוין: "מדובר בהחלטה בלתי חוקית על פניה, במסגרתה הרשות השופטת משתלטת על הוועדה לבחירת שופטים, בניגוד מפורש להוראות החוק. אם מי מהשופטים מעוניין לנהל את הוועדה לבחירת שופטים ולקבוע את מועדי כינוסה, הוא מוזמן לפשוט את גלימת השופט, לרוץ לכנסת, לנסות להיבחר, ובמו"מ לקראת הקמת הממשלה לדרוש את תיק המשפטים. כך קובע החוק, והוא חל גם על השופטים עצמם. שלושה שופטים יצרו במו ידיהם משבר חוקתי חסר תקדים, והאחריות כולה רובצת לפתחם".