דיון 40 חתימות בהשתתפות ראש הממשלה

בניגוד לדברי ראש הממשלה נתניהו שטען מעל בימת הכנסת שהרמטכ"ל לשעבר, ראש השב"כ לשעבר וראש אמ"ן לשעבר לא נפגשו עם מבקר המדינה בעניין חקירת טבח 7 באוקטובר, ראש השב"כ לשעבר רונן בר כן נפגש עם המבקר - פעמיים.

בדבריו השיב ראש האופוזיציה יאיר לפיד למתקפות ראש הממשלה וטען כי בתקופת כהונתו מצבה של המדינה היה שונה מהותית: לדבריו, לא שררו אז רמות יוקר המחיה והפשיעה הנוכחיות, וחמאס לא חצה את הגדר ולא רצח מאות אזרחים. לפיד הוסיף כי בניגוד להיום, לא התקבלו אזהרות ביטחוניות חמורות שלא טופלו, ותקף את הממשלה גם כשהזכיר את הקמת אוהל חיזבאללה בשטח ישראל ואת ההתנהלות מול הארגון, שלדבריו נמשכת כיום במו"מ עקיף.

בתגובה לדבריו של ראש האופוזיציה, תקף ראש הממשלה בנימין נתניהו את חה"כ לפיד, וטען כי הסכם הגז הימי שנחתם בתקופת ממשלתו אינו "הישג מדיני" אלא "התקפלות". כדוגמה להישג מדיני, טען נתניהו שבלם את הדרישות לנוכחות טורקית וקטרית בעזה, והפחית את מעורבותן למסגרת ייעוצית בלבד.

בתגובה לדברי ראש הממשלה בדיון על ועדת החקירה, מסרה "מועצת אוקטובר" כי מדובר, לטענתה, בניסיון נוסף לטיוח האמת. "ראש הממשלה נתניהו חשף לפני שעה קלה מעל בימת הכנסת כי הוא נפגש עם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, אותו מינה לתפקיד. מדובר בעוד ניסיון טיוח של האמת שהוסתר מהציבור הרחב. ניסיון שמצטרף לוועדת הטיוח אותה מקדם ראש הממשלה בכנסת", מסרו משפחות המועצה.

בדבריו במליאה אמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד כי ישראל כבר נמצאת בעיצומה של שנת בחירות, וכי בבחירות הקרובות תעמוד במרכז שאלה אחת בלבד: "על מי אפשר לסמוך שינהל את המדינה כראוי". לדבריו, בכל מערכת בחירות יש נושא מכריע, אך הפעם מדובר במשבר אמון עמוק, שנובע מתחושה ציבורית כי "המדינה יצאה מדעתה".

בדבריו אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי אין לו מה להסתיר, וטען שהתייצב בפני מבקר המדינה במשך שעות, השיב לשאלות והציג מסמכים, פרוטוקולים והחלטות מהשנים האחרונות, כולל מהימים שלפני 7 באוקטובר, בניגוד לבכירי מערכת הביטחון לשעבר שלא עשו כן לדבריו.

נתניהו הוסיף כי ימים ספורים לאחר עדותו הוציא בג"ץ צו ביניים שעצר את בדיקת המבקר, וטען שמדובר במהלך שנועד לבלום את חשיפת העובדות שהציג. במהלך הדברים נשמעו קריאות ביקורת מהמליאה, שלפיהן ראש הממשלה מנסה למסגר את צעדי הביקורת והפיקוח כמהלך פוליטי ולא להתמודד ישירות עם הדרישה לחקירה בלתי תלויה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים את ממשלת בנט-לפיד באחריות למצב הפשיעה בחברה הערבית, וטען כי "לשם צירוף מועצת השורא לקואליציה היא נכנעה לתכתיבים פוליטיים". לדבריו, הממשלה הקודמת אפשרה לארגוני פשיעה להשתלט על רשויות מקומיות, וכי ההתנהלות הזו היא שמציבה כיום את המדינה בפני משבר חמור.

בדבריו אמר כי בנגב קיימים בסיסי צה"ל נטושים, שלדבריו "צריך לראות כדי להאמין", אך בשל חסמים משפטיים ובירוקרטיים לא ניתן כיום לעשות בהם שימוש. הוא הדגיש כי בכוונת הממשלה לפתוח את הבסיסים הללו ולבנות בהם, ולפעול להסדרת יישובי הבדואים - מהלך שלדבריו נחוץ ומוצדק הן לתושבים והן למדינה.

בדבריו במליאה אמר חה"כ נאור שירי מיש עתיד כי מדובר ב"ממשלה מנותקת" וכי סביבתו של ראש הממשלה מנותקת אף היא מהמציאות, מה שמוביל, לדבריו, לזלזול בציבור. שירי טען כי ראש הממשלה עמד לפני שבועיים בנגב ו"צחק על כולנו", וכי ביקוריו בשטח הם מהלכים פוליטיים בלבד: "עושה סיבוב בקריית שמונה לפני הפריימריז", ומגיע לנגב אחרי שנתיים רק כדי להצהיר ש"נכנס לאירוע".

חה"כ תומא סלימאן ציינה בדיון ש"יותר מהימים שעברנו מתחילת השנה, יש לנו נרצחים". בהמשך הוצאה מהאולם כשניסתה להשמיע לראש הממשלה הקלטה של קולות ירי ושאלה אם הוא היה ישן עם מצפון נקי במידה והיה שומע קולות אלו ברקע.

בדבריו במליאה תקף ח"כ אביגדור ליברמן בחריפות את ראש הממשלה, וטען כי הוא שותף בשתיקתו להתבטאויות קיצוניות נגד גיוס לצה"ל. ליברמן אמר כי חיילים במדים אינם יכולים להסתובב במאה שערים, וכי ראש הממשלה שתק גם לאחר דברי הרב הראשי יצחק יוסף שקרא להשליך צווי גיוס "לאסלה", וכן לאחר דבריו של השר יצחק גולדקנופף שהשווה את סוגיית הגיוס ל"טלאי צהוב". לדבריו, מדובר ב“שתיקת הכבשים” שהופכת את ראש הממשלה לשותף לקיצוניים.

ליברמן הוסיף כי בבחירות הקרובות ישיבו אותו לאופוזיציה, יקדמו הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וטען כי אין לו זכות להיקרא מנהיג התנועה הלאומית, והאשימו בכך שעומד "בראש תנועה פופוליסטית הפועלת למען אינטרסים אישיים והישרדות פוליטית".

חה"כ בני גנץ בנאומו במליאה לראש הממשלה בנימין נתניהו: "את הנזק הגדול ביותר גרמת במינוי המופקר של איתמר בן גביר ועוד הכתרת אותו לשר לביטחון לאומי". עוד הוסיף כי הוא מבקש להימנע מקואליציה עם רע"ם כדי שתהיה רחבה ככל הניתן, וכך תוכל להיאבק בפשיעה בחברה הערבית.

בדבריו במליאה תקף יו"ר המחנה הממלכתי את ראש הממשלה בחריפות, וטען כי הוא מנותק מהמציאות בחברה הערבית ונושא באחריות ישירה להזנחתה. גנץ שאל מתי ביקר לאחרונה בעיר ערבית או שוחח עם אנשי חינוך מהמגזר, וקשר בין אותה הזנחה לבין הכשלים שהובילו גם לאירועי 7 באוקטובר. הוא הזכיר החלטות ממשלה קודמות בראשות נתניהו, ובהן מתווה בגין להסדרת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב.

רה"מ נתניהו שמסר עדות היום במסגרת משפטו, ביקש במהלכה לסיים את הדיון בשעה 14:00 (מוקדם מהמתוכנן) וזה בשל הדיון שיזמה רע"ם בכנסת שמחייבת את השתתפותו. השופטים נענו לבקשתו של רה"מ והעדות אכן קוצרה.

ביוזמת מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס, הכנסת מתכנסת היום (שני) ל"דיון 40 חתימות" בהשתתפות רה"מ בנימין נתניהו. נושא הדיון, כישלון הממשלה במאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, יוצג בידי עבאס וחה"כ וליד טאהא.

בפניית רע"ם ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה נכתב: "החברה הערבית מצויה במשבר חמור של ביטחון אישי, על רקע עלייה חסרת תקדים במספר אירועי הרצח. בשנת 2025 נרשמו יותר מ-255 נרצחים – הנתון הגבוה ביותר עד כה".

עוד נכתב כי "הממשלה נכשלה ביישום החלטותיה ותוכניותיה למאבק בפשיעה, בתוך הזנחה מתמשכת, אכיפה חלקית וחסרת אפקטיביות, והיעדר טיפול שורש בנשק הבלתי חוקי ובארגוני הפשיעה, מה שמעמיק את חוסר האמון של הציבור הערבי ברשויות המדינה".

רע"ם מסרה כי הדגישה שמטרת הדיון להציב את המשבר על סדר היום של הכנסת, לחייב את הממשלה לקבל אחריות ישירה, ולדרוש תוכנית מקיפה, יעילה ומיידית להבטחת הביטחון האישי לאזרחים הערבים.