היועמ"שית לבג"ץ: הממשלה פוגעת פגיעה קשה באפשרות להגיע לחקר האמת

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה היום (שני) לבג"ץ את תגובתה לעתירות נגד הקמת ועדת חקירה פוליטית למחדלי 7 באוקטובר. "הממשלה פוגעת פגיעה קשה באפשרות להגיע לחקר האמת באירועי 7 באוקטובר, בכך שהיא לא מקימה ועדת חקירה ממלכתית ומעכבת את תחילת החקירה המקצועית והעצמאית", כתבה היועצת בתגובתה.

"קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה, המצדיקות – ואף מחייבות – קיומה של ועדת חקירה בעלת מאפיינים אלה, שתוכל להגיע לחקר האמת ולהפקת לקחי אמת, ובמידת הצורך גם להטיל אחריות אישית לכשלים", היא הוסיפה.

על חשיבותה של ועדת חקירה ממלכתית, כתבה בהרב-מיארה כי "אין מדובר בעניין 'מוסדי- משטרי' בלבד, אלא חלק בלתי נפרד מזכותו הבסיסית של הציבור – ושל כל אזרח ואזרח – לדעת, להבין ולגבש עמדה מושכלת ביחס לאירועים מרכזיים ולתפקוד השלטון, וכן שיופקו לקחי אמת לשם שמירה על חייו, גופו וחירותו בעתיד. זכות הציבור לדעת את האמת על פעולות השלטון מתעצמת במיוחד מקום שבו מדובר באסון לאומי ובהיעדר מנגנון בירור עצמאי, מקצועי ואמין, בעל המאפיינים ומלוא הסמכויות הנדרשות בנסיבות העניין – נשללת מן הציבור האפשרות לממש זכות זו".

היעמ"שית הסבירה את ההכרח להקים ועדה ממלכתית בהקדם האפשרי: בשל חלוף הזמן ובשל בדיקות של הצבא ומבקר המדינה, "דבר שעלול לפגוע באפשרות לקיים בדיקה סדורה ואפקטיבית של האירועים על כלל הגורמים המעורבים בהם, בדרגים השונים".

היא הבהירה בתגובה לטענת הממשלה ולפיה רק לה יש סמכות להקים ועדת חקירה ממלכתית, כי "במישור המשפטי, סמכות זו הפכה בנסיבות העניין החריגות מסמכות רשות לסמכות חובה". על הצעת החוק של הקואליציה להקים ועדת חקירה פוליטית, כתבה: "המנגנון המוצע בהצעת החוק המדוברת חותר תחת התכלית המרכזית של חקירה מקצועית ועצמאית, חקר האמת והפקת לקחי אמת".

הממשלה: "אין לזה תקדים"

אתמול הגיבה הממשלה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ, שהורה לה לנמק מדוע לא תקים ועדת חקירה ממלכתית. הממשלה טענה בתשובתה כי אין לבית המשפט העליון סמכות לדרוש הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כמו כן, הממשלה ניסתה להסביר מדוע יש ביכולתה להקים ועדת חקירה שונה מוועדת חקירה ממלכתית לטבח – ועדת חקירה פוליטית.

"מקום המדינה ועד היום, בית המשפט העליון לא הורה לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, ואין לזה תקדים בשום מקום בעולם", הסבירה הממשלה, בתשובה שנפרסה על פני עשרות עמודים. "מכיוון שהממשלה נתונה למשפט הציבור – סוגיה זו איננה שפיטה. הפיכת הצו על-תנאי למוחלט תפרק את עקרון הפרדת הרשויות, ותפגע באיזון פגיעה שאינה בסמכותו של בית משפט זה".

ב"מועצת אוקטובר" תקפו את עמדת הממשלה. "מקום המדינה ועד היום מעולם ממשלת ישראל לא עשתה כל כך הרבה כדי למנוע בכל דרך אפשרית את חקר האמת", מסר הארגון. "במקום לדאוג לעתיד מדינת ישראל, ממשלה שלמה עוסקת יומם וליל בהסתרה, טיוח, שיסוי משפחות שכולות זו בזו ובריחה מאחריות".