זעקת הלוחם הפוסט-טראומטי: "ב-2006 כבר נהרגתי, חזרנו מתים"
רס"ם אביחי לוי סיפר בוועדת הבריאות של הכנסת על "המלחמה האמיתית" שמתחילה כשהלוחמים חוזרים משדה הקרב • "אני צריך אוכל כדי לגדל את הילדים שלי. גייסתי 540 שקל בחודש וחצי של מימון המונים" • "בשדה קרב אני ישן הרבה יותר טוב" תיאר • בנוסף התריע לוי: "אתם לא מבינים כמה גופות אתם הולכים לקבל"
רס"ם אביחי לוי, איש מילואים פעיל ונכה צה"ל, דיבר הבוקר (שני) בוועדת הבריאות של הכנסת על הפוסט-טראומה והמציאות הבלתי נתפסת של הלומי הקרב בישראל. רס"ם לוי תיאר את המחסור באוכל לילדיו, ואת תחושת הזלזול מצד המדינה.
"אתם לא מבינים כמה גופות אתם הולכים לקבל", הזהיר רס"ם לוי שעדיין משרת במילואים, למרות הפציעה השקופה שהוא נושא עימו. "תמיד שואלים אותי למה אתה חוזר (לשדה הקרב), אז אני תמיד אומר ששם אני ישן הרבה יותר טוב. בשדה קרב. זה נשמע דפוק, אבל כן, שם זה סוג של בית".
רס"ם לוי סיפר כי "המלחמה האמיתית" מתחילה דווקא כשהוא חוזר הביתה, בצל ההפקרה: "רוב הציבור פשוט שכח אותנו. סיימנו את התפקיד שלנו ושכחו אותנו". לדבריו של לוי, המצוקה הכלכלית היא רק קצה הקרחון של הבעיה המערכתית. לדבריו, ברגע שהכריז על זוגיות קוצצו מקצבתו כמעט 4,000 שקלים. המצב הגיע לידי כך שנאלץ לפתוח בקמפיין מימון המונים כדי להביא אוכל לילדיו. "ההוכחה הכי טובה שהציבור שכח אותנו היא חודש וחצי של מימון המונים שגייסתי בהם 540 שקלים. אני צריך אוכל כדי לגדל את הילדים שלי".
לוי טען לשורת כשלים של הרשויות במדינה. באחד המקרים תיאר כי כמעט אושפז בבית החולים 'גהה' עקב התקף, אך לא התקבל לטיפול רק בשל חוסר בתעודת זהות. בנוסף שאל מדוע כשחווה התקפים, חבריו ספגו מכות וטייזרים מהמשטרה.
לוי אף הזהיר מ"קריסה טוטלית" של המערכת. למרות הנתונים שמציגים 30 אלף הלומי קרב, לדבריו הנתונים הם "שטויות": "אין לכם מושג מה אתם הולכים לקבל. להערכתי אתם תקבלו גם 70 ו-80 אלף הלומי קרב... אנחנו הלכנו למות, וחזרנו מתים. קומו עכשיו, תהפכו שולחנות, כדי שהלומי הקרב יחיו בכבוד ולא שיהיו לנו 80 מתאבדים".
מטפל אחד ל-850 הלומי קרב
במהלך הדיון תיארה ראש החטיבה למענים סוציאליים במשרד הביטחון רונית סנדרוביץ את המסור בכוח האדם. לדבריה של סנדרוביץ, המחסור מתבטא היום במלווה אחד לכל כ-850 פצועים. בנוסף, פרופ' אייל פרוכטר, ראש תחום רפואה ב"קולקטיב עיקר", ציין כי השיקום אינו יחידני וכולל את המשפחה, הקהילה והתעסוקה. הוא קרא לתת את תשומת הלב גם להלומי הקרב ללא עורף משפחתי.
שמואל הראל, הלום קרב, ביקר את הפעלת היישומון לנפגעים, ואמר כי המידע שנמסר בו נובע משיפוטיות והתנשאות, ואין בו מענה למי שאינו דובר עברית. בדיון אף נשמעה ביקורת על היעדר בית מאזן ובית הלוחם באזור השומרון, ועל שיבוץ הלומי קרב בבתים מאזנים עם הלומים מרקע אחר, מה שעשוי להחמיר את מצבם, בעוד שקיימים שני בתים מאזנים בלבד הייעודים להלומי הקרב.