גנץ סולל את הדרך לעוד ניצחון של נתניהו

ליו"ר כחול לבן בני גנץ הייתה הארה השבוע: אסור להישען על ערבים. בקמפיין חדש של מפלגתו, שאינה עוברת את אחוז החסימה בסקרים, הוא טוען שהישענות על המפלגות הערביות פוגעת באינטרס הביטחוני של מדינת ישראל. הוא מגדיל ומשווה בין רע"ם בראשות מנסור עבאס – שותפו של גנץ בממשלה הקודמת – ובין עוצמה יהודית של איתמר בן גביר, שותפו עד לא מזמן בממשלה הנוכחית. ובכן, אולי לא צריכים להיות מופתעים, בכל זאת, זה אותו גנץ שקיבל את המלצת כלל המפלגות הערביות בשנת 2020 ולמרות זאת חתר להקים ממשלה עם בנימין נתניהו לאחר שפירק את האיחוד עם יאיר לפיד, בוגי יעלון וגבי אשכנזי.

אבל בואו נדבר על העובדות. אותו גנץ כיהן כשר הביטחון בממשלה שרע"ם הייתה שותפה להקמתה, והוא עצמו לא הצליח להזכיר ולו מבצע צבאי אחד או תוכנית ביטחונית כלשהי שרע"ם סיכלה ביושבה בקואליציה. לעומת זאת, מה כן קרה? רע"ם הייתה נתונה במשך כל ימי כהונתה של "ממשלת השינוי" להתקפות חסרות תקדים מצד הרשימה המשותפת – שאז הורכבה מחד"ש, תע"ל ובל"ד – ומכל שאר התנועות והפלגים הפלסטיניים מחמאס ועד פתח והחזית העממית, בשל כך שהיא מאפשרת לממשלה ולצבא לדכא את הפלסטינים ולחסל אותם, בצורה שלא עשתה שום מפלגה ערבית-ישראלית בעבר.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

והם לא טועים: בשנת 2022 לבדה קבעו ארגוני האו"ם הפועלים בשטחי הרשות הפלסטינית, וגם דוחות של ארגונים פלסטיניים אחרים, כי 209 פלסטינים נהרגו תוך כדי פעילות הצבא בשטחי הגדה המערבית. מדובר במספר ההרוגים הפלסטינים הגבוה ביותר מאז האינתיפאדה השנייה עד לאותה תקופה. מדוחות אחרים עולה כי באותה שנה בדיוק נעצרו יותר מ-7,000 מבוקשים בעזה ובגדה, אלפיים מהם במעצרים מנהליים. מדובר בשיא של עשור במעצר מבוקשים פלסטינים שהוכנסו לכלא בישראל.

אותה שותפות עבר, שגנץ טוען היום שאינה משתלבת עם האינטרסים הביטחוניים של ישראל, זיכתה את עבאס בתואר האיש הכי מושמץ בפי ההנהגה הפלסטינית. יחיא סינוואר, שכידוע היה אחראי למתקפת 7 באוקטובר, אמר לימים על עבאס: "מי שמספק רשת ביטחון לממשלה שתוקפת את מסגד אל-אקצא יירשם בספרי ההיסטוריה כבוגד בבני העם והדת שלו".

ולא רק בחמאס נרשם הזעם: ארגון החזית העממית הכריז גם הוא, ביום שבו הצהיר עבאס כי רע"ם תרצה להצטרף לראשונה כמפלגה ערבית לקואליציה ישראלית, כי מדובר בצעד שאינו מתקבל על הדעת. בהודעת החזית צוין שצעד זה הוא בבחינת "בגידה שאינה מייצגת את העם הערבי הפלסטיני, והופכת את המפלגה ואת העומד בראשה ככלי בידי הכיבוש הישראלי". הצהרות דומות פחות או יותר מפלגים וארגונים פלסטיניים אחרים לא פסקו עד עצם היום הזה נגד רע"ם והעומד בראשה.

ואולי גם הארכיון יכול לסייע לנו להיזכר מה הייתה דעתו של גנץ לפני השקת הקמפיין החדש. למשל, בריאיון לאילה חסון שלושה חודשים לאחר שהתפרקה הממשלה הקודמת, אמר: "מנסור עבאס תמך בממשלה, תמך במדינת ישראל, עבר אתגרים ביטחוניים ולא סטה מדרכו".

הקמפיין החדש של כחול לבן אינו פרי שינוי מהותי בגישת המפלגה כמהלך אסטרטגי או תוכנית לשבור את משוואת הגושים, אלא ניסיון נוסף לקרוץ לבייס חדש לאחר שאיבדה המפלגה את רוב מצביעיה במרכז-שמאל ואינה מצליחה כבר חודשים לעבור אחוז אחד ויחיד בכל הסקרים. וכמו תמיד, על הראש של הערבים. ברע"ם לא התרגשו במיוחד מהקמפיין, אבל ניכרת האכזבה בטון הדיבור של בכירי המפלגה, ששמעו פעם אחר פעם הבטחות מגנץ בחדרים הסגורים, על איך לא יקים ממשלה בעתיד או ישתתף בה בלי שהם יהיו חברים בה.

גנץ אף טרח להגיד לעבאס באחת הישיבות שהברית ביניהם הפכה ל"שותפות גורל למען האינטרסים של מדינת ישראל". עבאס, שלא התבטא פומבית נגד הקמפיין של גנץ עד לרגע זה, קיבל מסרים מבכירי כחול לבן ימים ספורים לפני ההשקה, "אל תיקח ללב". ברע"ם אומרים שאותם מקורבים הסבירו שהמהלך הזה לא נועד להכפיש את עבאס ואת מפלגתו אלא להציל את גנץ מהצלילה בסקרים, ועל כך הם ביקשו סליחה מראש. עבאס כבר הודיע שהוא סולח.

אבל האירוע הזה אינו משבר אישי בין גנץ לעבאס או תקרית נקודתית בין שתי מפלגות בגוש של האופוזיציה. מדובר בהתגלמות הבעיה של הנהגת המחנה שטוען להחלפתו של ראש הממשלה נתניהו. הרי כדי לעלות לשלטון, מפלגות המרכז-שמאל יצטרכו קודם כול להקים גוש חוסם שימנע מנתניהו את הקמת הממשלה, ורק לאחר מכן להשיג את הרוב הדרוש להשבעת ממשלה חלופית. וכולם יודעים שהמפלגות הערביות הן חלק אינטגרלי מאותו גוש חוסם.

"העובדה שהמועמד היחיד שזכה אי-פעם בהמלצת כל המפלגות הערביות, כולל בל"ד, מחליט לדרוס אותנו בצורה הזאת, היא לא פחות מהתאבדות פוליטית", אומר אחד מראשי המפלגות הערביות. בזמן שברע"ם מסמנים שאינם מתרגשים, דווקא בשאר המפלגות מסבירים שכל הצהרה שלא פותחת אופק לשותפות ערבית-יהודית בבחירות הקרובות כדי ליצור אלטרנטיבה שלטונית, מקטינה את הסיכוי להוציא את האזרחים הערבים להצביע. "בלי ערבים אין שינוי", מדגיש אותו גורם.

הקמפיין החדש של גנץ אפוף ניחוח גזעני: הוא מכליל את המפלגות הערביות לגוש אוחד, פוסל אותן מעצם היותן ערביות ולא יוצר שום הבחנה בין המפלגות השונות וראשיהן. זה מסמל את כל מה שמקולקל במחנה שאמור להיות אופוזיציה לנתניהו, אבל שוב ושוב מנסה לשחק את המשחק שלו. בלי שינוי גישה והסכמות בין יאיר לפיד, נפתלי בנט, בני גנץ, אביגדור ליברמן ויאיר גולן על תפקידן של המפלגות הערביות ומעמדן ב"גוש השינוי", תוצאות הבחירות הבאות ידועות מראש.