בלי קבלת אחריות: נתניהו חשף את תשובתו למבקר ופרסם ציטוטים סלקטיביים

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם אמש (חמישי) את תשובותיו למבקר המדינה במסגרת בדיקת אירועי 7 באוקטובר, שהופסקה בהחלטת בג"ץ. במסמך בן 55 עמודים, נתניהו נמנע מקבלת אחריות אישית ומטיל את עיקר האשמה על מערכת הביטחון ועל ממשלות קודמות. הפרסום כולל ציטוטים חלקיים בלבד שאושרו לפרסום, הן מדבריו והן מדברי ראשי מערכת הביטחון, כפי שבחר להביאם.

התשובה המלאה של נתניהו למבקר המדינה

נתניהו מבקש לערער על הנרטיב שלפיו הוא זה שהוביל את מדיניות ה"הסדרה". לטענתו, הוא התנגד למונח זה ולהשלכותיו, בעוד ראשי מערכת הביטחון היו אלו שדחפו למהלכים כלכליים ואזרחיים מול עזה.

לאורך המסמך מדגיש נתניהו החלטות עבר – מההתנתקות ועד סוגיית הכסף הקטארי – ומפנה זרקור גם לתקופות החריגות יחסית בעשורים האחרונים שבהן לא כיהן כראש ממשלה, כחלק מהטיעון הכולל שלו באשר לשרשרת האחריות. לדבריו, שורשי הכישלון האסטרטגי ביום הטבח נבעו בעיקר מאירועים שהתרחשו בתקופות אלה, ובראשם נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 וההתנתקות בשנת 2005.

במסמך "מענה ראש הממשלה לשאלות מבקר המדינה", מציג נתניהו קו הגנה המטיל את האחריות לטבח 7 באוקטובר על כשל מודיעיני ומבצעי עמוק של מערכת הביטחון, ועל החלטות היסטוריות כמו ההתנתקות, שיצרו את התשתית לאיום.

לטענת נתניהו, הכשל ב-7 באוקטובר נובע מאובדן יתרון מודיעיני והגנתי שהיה באחריות גופי הביטחון, אשר הציגו לדרג המדיני מצג שווא של הרתעה ושקט. לדידו, הדרג המדיני פעל על בסיס המידע המודיעיני השגוי שסופק לו, בעוד שההחלטות האסטרטגיות ארוכות הטווח שלו (כמו התנגדות להתנתקות ובניית הגדר) היו נכונות.

נתניהו כתב בהודעתו: "אני בטוח שכולנו רוצים להגיע לחקר האמת. חקר האמת על אירועי 7 באוקטובר ומה שקדם להם. המסמך שאני מחזיק ביד כולל את התשובות שנתתי למבקר המדינה במסגרת בדיקת המבקר את אירועי 7 באוקטובר".

הטענות המרכזיות של ראש הממשלה

היעדר התרעה וכישלון המודיעין

• הטענה המרכזית והחוזרת של נתניהו היא כי לא קיבל שום התרעה על כוונות המלחמה של חמאס, וכי המידע שהוצג לו היה הפוך לחלוטין מהמציאות.
• הערכת ההרתעה: נתניהו טוען כי לאורך שנת 2023 ועד ימים ספורים לפני הטבח, כל גופי המודיעין (שב"כ, אמ"ן) הציגו בפניו הערכה אחידה לפיה חמאס מורתע, אינו מעוניין במלחמה, ומבקש לשמור על "יציבות אזרחית" ושיפור המצב הכלכלי ברצועה.
• הסתרת תוכנית "חומת יריחו": ראש הממשלה טוען כי מעולם לא הוצגה בפניו תוכנית ההתקפה של חמאס ("חומת יריחו"), וכי לא עודכן על קיומם של אימונים המדמים את התוכנית הזו. לטענתו, המידע שהוצג לו בעבר דיבר על "חדירות בודדות" או "פיגועי מנהרות" ולא על פלישה המונית לכיבוש יישובים.
• עיוורון בליל המתקפה: נתניהו מדגיש כי גם בלילה שקדם להתקפה ובבוקר 7 באוקטובר, הערכת גורמי הביטחון (הרמטכ"ל וראש השב"כ) הייתה שמדובר בתרגיל או באירוע נקודתי, ולא במלחמה כוללת, ולכן לא הומלץ לו לגייס מילואים או להעלות כוננות באופן דרמטי.

מערכת הביטחון בלמה יוזמות התקפיות

• נתניהו טוען כי לאורך השנים הוא ביקש לקדם מדיניות אגרסיבית יותר כלפי חמאס, אך נבלם על ידי ראשי מערכת הביטחון והשרים גנץ, איזנקוט, יעלון וכוכבי.
• התנגדות לכיבוש הרצועה: נתניהו מציג פרוטוקולים מדיוני קבינט במבצע צוק איתן ב-2014 שבהם ראשי הצבא והשב"כ התנגדו נחרצות לכיבוש עזה ולמיטוט שלטון חמאס, בטענה שאין לכך היתכנות, שהמחיר בחיי אדם יהיה גבוה ושאין אסטרטגית יציאה.
• בלימת סיכולים ממוקדים: ראש הממשלה טוען כי לחץ לבצע סיכולים ממוקדים בראשי חמאס (כמו יחיא סינוואר ומוחמד דף), אך נתקל בהתנגדות או בהמלצות לדחות פעולות אלו כדי לא להסלים את המצב.

השורש ההיסטורי: ההתנתקות

• נתניהו טוען כי האחריות האסטרטגית למצב בעזה נעוצה בנסיגה הישראלית מרצועת עזה בשנת 2005. הוא מזכיר כי התפטר מהממשלה ערב ההתנתקות והזהיר כי המהלך יהפוך את עזה לבסיס טרור איראני, וטוען כי הנסיגה שללה מישראל את היכולת המודיעינית והמבצעית לשלוט בשטח ולמנוע את התעצמות חמאס.

סוגיית הכסף הקטארי

ביחס לטענה כי חיזק את חמאס באמצעות הכסף הקטארי, נתניהו טוען כי:

• המהלך היה המלצה של גורמי הביטחון כדי למנוע אסון הומניטרי והסלמה.
• הכסף היה מיועד לצרכים אזרחיים ופוקח על ידי השב"כ והמוסד.
• ממשלת בנט-לפיד המשיכה ואף הגדילה את היקף הסיוע וההיתרים לפועלים, מתוך אותה תפיסה.

סוגיית הגדר - מכשול שעון חול

• נתניהו דוחה את הטענה שהזניח את ההגנה. הוא טוען כי דחף להקמת המכשול התת-קרקעי והעילי שעון חול למרות התנגדויות או ספקות שהועלו בעבר לגבי העלות והנחיצות.
• לטענתו, הכשל ב-7 באוקטובר נבע מכך שהאויב זיהה תורפה מבצעית כמו עיוורון האמצעים הטכנולוגיים ולא בגלל שהמכשול עצמו לא היה נחוץ, וכי גורמי הביטחון הציגו את המכשול כפתרון שמונע פלישה קרקעית.

מדיניות ההסדרה מול חמאס

• התנגדות עקרונית להסדרה: ראש הממשלה טוען כי המונחים "הכלה" ו"שקט" מעולם לא נכללו בדירקטיבה שלו. הוא מדגיש כי בדיונים ביטחוניים הבהיר שאינו מחפש שקט בכל מחיר, אלא הרתעה.
• לחץ מצד מערכת הביטחון: נתניהו טוען כי ראשי המערכת (השב"כ, אמ"ן וצה"ל) הציגו בפניו שוב ושוב את הצורך ב"צעדים אזרחיים" כדי לשמר את השקט. הוא מצטט מסמך של אמ"ן הממליץ על "הדה-אסקלציה" ועל "פרויקטי תשתית ארוכי טווח" כדי לייצב את המצב הביטחוני.
• המשכיות בממשלת בנט-לפיד: נתניהו מדגיש כי ממשלת בנט-לפיד המשיכה ואף העמיקה את המדיניות הזו. צוין כי חודש לאחר כניסת בנט לתפקיד, הרש"פ חזרה להעביר משכורות לרצועה, ובנט החליט לנקוט בצעדים לשיפור המצב הכלכלי, כולל הגדלת היתרי הפועלים ל-15,000.

הפרוטוקולים החסויים: כך נמנעו חיסולי ראשי חמאס

נתניהו חושף שורה של דיונים דרמטיים מהשנים האחרונות, בהם לטענתו ביקש לחסל את צמרת חמאס (סינוואר ודף) אך נבלם על ידי ראשי הצבא והשב"כ:

• ניסיון החיסול של מוחמד דף (שומר החומות, 2021): נתניהו מציג פרוטוקול שבו הוא דורש לחסל את מוחמד דף גם לאחר הפסקת האש. הרמטכ"ל כוכבי מתנגד נחרצות: "זו תהיה שגיאה ללכת על דף ואז להישאר עם סינוואר... אני ממש מתנגד לזה... בעיניי זו תהיה שגיאה חמורה". נתניהו משיב לו: "זו לא תהיה שגיאה חמורה להוריד את דף עכשיו... צריך לתת לנדב (ראש השב"כ) לפחות את היממה הקרובה כדי לנסות לממש...".
• בדיון נוסף ביום שלמוחרת, נתניהו מעלה שוב את סיכול דף ("אמרתי לביידן שאנחנו זקוקים לעוד 48 שעות כדי למצות אפשרות של חיסול המחולל שמפקד על הכוחות"). הוא פונה לראש השב"כ: "יש לך את מחר ואת מוחרתיים". שר הביטחון בני גנץ מגיב: "זה דבר חדש, לא על זה דיברנו!". נתניהו מתעקש: "המסקנה היא פשוטה – אם אתה חושב שדף הוא יעד ערכי, ובעיניי הוא סופר ערכי שנותן לנו הרתעה ארוכת שנים, גם אם זה יעלה באיזו שהיא אסקלציה זמנית...".
• ניסיונות חיסול ב-2023: נתניהו כתב כי בינואר 2023 הנחה את ראש השב"כ רונן בר לקדם את חיסול סאלח אל־עארורי, והתיר לפרסום ציטוט חלקי בלבד שיוחס לתשובת ראש השב"כ: "זה לקחת את השב"כ למקום מורכב, אני לא חושב שזה נכון". עוד נכתב במסמך כי במאי 2023, לאחר ירי רקטות, נתניהו דרש "תגובה עוצמתית שתעביר מסר הרתעתי לאזור כולו" ושאל אם קיימת מוכנות לסיכול צמרת חמאס, אך סגן ראש השב"כ וראש אמ"ן ענו כי אין כעת מוכנות כזו.
• בנוסף, פרסם נתניהו ציטוטים מפגישת עבודה שקיים עם ראש השב"כ ביולי 2023. "עשיתי לך פה השוואה על היקף ההתרעות (ביהודה ושומרון)", אמר לו בר. "זה בשנת 2021 וזה עכשיו. בכל יום נתון אנחנו עוסקים ב-X של התרעות. ניתן לראות את העלייה באכוונות הבין אזוריות, רובן מעזה". נתניהו השיב: "צריך לתת להם בראש. תהרגו שם מישהו". בר ענה: "סיכמתי עם הרמטכ"ל ושר הביטחון שאנחנו מעבירים להם בציר חשאי, כנראה השבוע, מסר לסינוואר שאנחנו מתחילים לשחק בפועלים בקרוב. אחר כך יהיו הפועלים ואנחנו מכינים מבצע בחתימה נמוכה". נתניהו חזר: "צריך להרוג שם מישהו".

הקונספציה של 2023: "סינוואר לא מוכן למלחמה"

במסמך מפרט נתניהו בהרחבה כיצד כל צמרת הביטחון הציגה לנתניהו הערכת מצב אחידה ואופטימית להחריד במהלך השנה שקדמה לטבח, לפיה חמאס אינו מעוניין בעימות:

• פברואר 2023: ראש אמ"ן, אהרון חליוה, קובע בדיון קבינט: "חמאס לא חושבת שעכשיו זה הזמן הנכון עבורה להיכנס למערכה מול ישראל". ראש השב"כ רונן בר מוסיף: "בחדר הזה עכשיו אצל סינוואר אין שום סיבה לשנות משהו... יש להם עוד זמן... יחיא סינוואר מנהיג מפוכח, הוא לא מוכן לאותה מלחמת תקומה".
• ספטמבר 2023: נתניהו אישר לפרסם מסמך שפורסם כשבועיים לפני הטבח, לפיו אמ"ן ופיקוד דרום כתבו כי "אסטרטגיית חמאס לשימור השקט ברצועה יציבה בטווח הנראה לעין", וציינו: "סביר יותר ששינוי באסטרטגיית חמאס ביחס להפעלת הכוח מהרצועה יתרחש בהדרגה ולא בהחלטה יזומה וחד פעמית, ודאי שלא מבחירה".
• עשרה ימים לפני הטבח (27.9.2023): בדיון בראשות ראש הממשלה, מעריך ראש השב"כ בר כי חמאס "מאוד לא רוצים להיכנס לסבב לחימה", ושר הביטחון גלנט ממליץ "להתקדם בנתיב הסרי מול חמאס". נתניהו הוסיף ציטוט חלקי שלו שבו הוא אומר: "נדרש מאיתנו כרגע לתחם את המערכה, אבל תוך הפעלת כוח מבוקרת... אתה רואה שזה עובד עליהם... רשימת ההסדרה שראיתי שהם העבירו לקטארים זו רשימה הזויה".
• שישה ימים לפני הטבח (1.10.2023): נציג אמ"ן קובע כי המהומות על הגדר שהתקיימו לפני כן הסתיימו בשל כוונת סינוואר "לחזור לשקט". לדבריו, "ברור שהמניע שלו הוא מניע אזרחי-כלכלי ושיש רצון רב לא להגיע להסלמה". נתניהו משיב: "צריך להגיד שגם הופתעו מהקלות שבה הם קיבלו ישר את הדברים... כרגע בתפיסה שלהם ישראל כרגע לחיצה ונותנת להם. התהליך הזה יכול להביא לכך שהם יפעילו עוד פעם לחצים". ראש שב"כ מגיב: "לא נראה לי שאנחנו נוכל בכל הקונסטלציה שהיא ידועה כאן ללכת לסיבוב יזום". גלנט מוסיף: "עיקר הסיכון מול הפלסטינים בעת הזאת טמון בהחלטות או מעשים ישראליים לא מרוסנים". נתניהו ציין במסמך כי לא היה אף גורם שהציע לחסל את צמרת חמאס בעזה.
• 4 ימים לפני הטבח (3.10.2023): מסמך מודיעין של השב"כ מסכם את המתיחות האחרונה בגבול וקובע כי "החיכוך החריף ביותר... מסתיים עם רווחים לחמאס, ללא שינוי בכללי המשחק בזירה". במבט לעתיד, הדוח מציג הערכה אופטימית שלפיה החזרה לנוסחה המוכרת של "שקט ביטחוני תמורת הקלות" טומנת בחובה "פוטנציאל לשימור היציבות ברצועה (ייתכן אף לאורך זמן)", וזאת בתנאי שישראל תעמוד בהבטחתה "לייצר אופק כלכלי חיובי".

השתלשלות העניינים בבוקר המתקפה

המבקר מתניהו אנגלמן שאל את נתניהו בפגישתם אילו החלטות של הדרג המדיני התקבלו ב-7 באוקטובר, מתי בדיוק ומה היו ההנחיות של הדרג המדיני לגבי אופן ניהול הלחימה. נתניהו מתאר את השתלשלות העניינים בבוקר המתקפה:

• 06:29: ראש הממשלה מעודכן לראשונה על ידי המזכיר הצבאי על פתיחת המתקפה.
• 06:44: בשיחה נוספת, נתניהו שואל "האם קיימת יכולת לסכל את צמרת חמאס" ושואל לגבי גיוס מילואים. לפי המסמך, נתניהו "תהה על כך שלא הופיע לנו שום דבר במודיעין, וחידד שהחשיבות העליונה באותו רגע היא לברר מה היקף ההתקפה, האם היא נועדה לחטיפות, האם צריך לגייס מילואים והאם אפשר לחסל את ההנהגה מיד, 'מסינוואר ודרומה'".
• 09:55: בהערכת מצב עם הרמטכ"ל וראש השב"כ, נתניהו מנחה לסגור את הגבול, לגייס מילואים באופן מלא (כ-100,000) ולהוריד "פקודת מלחמה, כיפות ברזל מלא והיערכות לצפון". לפי המסמך נתניהו מורה להיערך לתגובה לא פרופורציונלית, לקדם היערכות לתמרון קרקעי ולקדם מאמץ בין-לאומי לצבירת לגיטימציה לתגובה.
• 09:47: לפי המסמך, בשעה זו מתקבל במזכירות הצבאית מסמך השב"כ על הערכת המצב שסיים ראש השב"כ רונן בר כשעה ורבע לפני הטבח.

הערכת השב"כ בבוקר הטבח והטענה ל"שיפוץ" המסמך

• נתניהו מציג את המסמך שהתקבל במזכירות הצבאית בשעה 09:47 בבוקר 7 באוקטובר (שלוש שעות לתוך הלחימה), אשר סיכם את הערכת המצב שקיים בר בשעה 05:15 לפנות בוקר. מהמסמך עולה תמונת מצב של חשש מהסלמה לא רצויה מצד ישראל ("מיס-קלקולציה") ולא מפני מלחמה יזומה של חמאס.
• הקונספציה בזמן אמת: על פי אותו סיכום, "ההנחה המובילה" של ראש השב"כ הייתה שחמאס חושש מפעילות התקפית ישראלית. לעומת זאת, האפשרות של "יציאה למערכה רחבה" הוגדרה כבעלת "סיכוי נמוך".
• עקרונות הפעולה: כדי להימנע ממיס-קלקולציה, ראש השב"כ הנחה לשמור על "מוכנות בינונית חשאית" ו"להימנע מפעילות רחבה שלנו".
• האשמה חמורה על זיוף בדיעבד: נתניהו טוען כי במסמך המקורי מזמן אמת "לא מופיע כל אזכור להנחיה שניתנה לכאורה לעדכן את המזכיר הצבאי על אירועי הלילה". עם זאת, הוא מציין כי במסמך שצירף רונן בר לתחקירי המלחמה, נוסף סעיף זה "באורח פלא".

לפיד: "נתניהו הוזהר שוב ושוב - והתעלם"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד מתח ביקורת חריפה על תשובתו של ראש הממשלה, ומסר: "בניגוד גמור לטענות שלו, נתניהו הוזהר שוב ושוב לפני 7 באוקטובר, כולל על ידי, והתעלם מכל האזהרות". הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט האשים: "מניפולציות, עיוותים וחלקיקי ציטוטים משנים עברו לא ישנו את האמת האחת".

ממועצת אוקטובר נמסר בתגובה: "כפי שלא הסכמנו לקבל את תחקירי צה"ל והשב"כ, שהראו תמונה חלקית ומגמתית, כך אנחנו דוחים את ניסיונו של ראש הממשלה, אחד הנחקרים הראשיים בוועדת החקירה הממלכתית שתקום, לפרסם פרוטוקולים חלקיים שנבחרו בקפידה".

"כפי שהיינו חלק מעצירת עבודת מבקר המדינה, שביקש לחקור את נושאי הליבה ולזהם את החקירה העתידית, כך אנחנו דוחים כל מניפולציה שנעשית על הציבור הישראלי בניסיון להימלט מחקר האמת".