דיון מטלטל בכנסת: "הייתי סופרת את השקלים כדי לקנות לחם לילדים"

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ערכה היום (רביעי) דיון על אלימות כלכלית ובו נשים חשפו באומץ ובדמעות דברים שחוו. חני אסרף, אם חד-הורית ל-5 ילדים מנתיבות, שיתפה: "אלימות כלכלית היא תופעה חוצת-מגזרים. לרוב התופעה מופנית כלפי נשים שלא עובדות. הייתי במקום הזה ואני וילדיי חיינו מ-630 שקלים. המדפים במקרר חולקו לשלו ושלנו".

"הייתי סופרת את השקלים כדי לקנות לחם לילדים", המשיכה חני. "שני ילדים שברו יד והוא לא הסכים לפנות אותם לטיפול רפואי. בכל הזדמנות שניסיתי לצאת לעבוד הוא מצא תירוצים למה לא. לא מצאתי עבודה ומצאתי עצמי נתונה לחסדיו. המדינה צריכה לתת לנו מענה ולא כזה של מגזר שלישי. אנחנו לא רוצות להיות נשים נתמכות סעד ואנחנו רוצות לעבוד ולשמש דוגמה לילדינו".

יו"ר הוועדה חה"כ מירב כהן: "זאת אלימות מאוד קשה שמטילה איימה על חיי נשים גם אם לא תמיד רואים אותה. בעל שלא נותן לבת הזוג להשתמש בכרטיס האשראי או בן זוג שקובע לאישה מה מותר או אסור לה לקנות. מישהו שמאיים על זוגתו שאם תיפרד ממנו יקבור אותה בחובות. זאת שליטה באישה באמצעים כלכליים. נשים שסובלות מאלימות פיזית נאלצות לחזור לבן הזוג בגלל התלות הכלכלית בגבר. הרבה נשים שנרצחו סבלו הרבה פעמים מאלימות כלכלית".

אסי אסתר, נפגעת אלימות כלכלית, אמרה: "יש פה כשל רב-מערכתי. חוויתי אלימות כלפיי וכלפי בנותיי. הוא עקב אחריי בעבודה. הוא חילק צ'קים בזיוף חתימתי. הוא פתח לעצמו עסק מוניות על שמי. הוא זייף צ'קים והכול מתרחש כשאני במקלט, והוא גרם לי לחובות של 750 אלף שקלים. הוא פושט רגל לשעבר. כבר לא היה לי כוח. יש לי מכתב בכתב ידו שהוא מודה בכל מה שהוא עשה. הכניסו אותי לפשיטת רגל ובחיים לא הייתי חייבת דבר לאיש. הוכחתי שזה לא החוב שלי וזה לא עניין אף אחד".

אתי ברנר, אימא לשלושה וגרושה פעמיים, סיפרה בדמעות: "יש אותך נושמת ואין אותך חיה. מבחוץ הכול נראה רגיל ואין סימנים כחולים כי אף אחד לא מרביץ לך. יום אחר יום את מגלה בדיעבד שחיית בתוך כלא שאת הגבולות שלו לא ראית אותם. צמצמתי את עצמי. הקטנתי חלומות כי הרצונות והשאיפות היו שייכים רק לו. לא ביקשתי יותר מדי. פחדתי לחיות ולרצות, אבל חיים ותקווה לא היו בי. כל בקשה הפכה לאיום. אלימות כלכלית לא באה בצעקה אלא בטפטוף. הייתי נשואה פעמיים – פעם אחת לגבר שנהג באלימות פיזית ופעם אחת לגבר שנהג באלימות כלכלית שהייתה קשה יותר".

רעות גרשון, שורדת אלימות, סיפרה: "הייתי 3 שנים סגורה בבית וכמעט ולא יצאתי וכשיצאתי זה רק איתו. כרטיס האשראי שלי היה אצלו. הקצבאות שלי... הכול עבר דרכו. לא נתתי אישור לכך ופשוט לא יכולתי להתנגד. ההתנהלות בבית הייתה בשליטה. היו סצנות של קנאה על מי הסתכלתי ולמי חייכתי ואז הגיעה האלימות הפיזית. אני לא זוכרת מה זה לקנות בגדים לעצמי".

פייני סוקניק, מנהלת שותפויות ביוזמת "קווים אדומים" מבית שיתופים, אמרה בדיון: "בעקבות המלחמה, אנחנו נמצאים בעיצומו של גל אלימות במשפחה מתמשך המחייב היערכות שונה. אלימות כלכלית אינה עוד תופעה נפרדת או נקודתית. זו תופעה חמורה שיש לה השלכות עמוקות על חירות, ביטחון ויכולת קיום בסיסית. בשותפות שלנו ב'קווים אדומים' אנו רואות בה לרוב כביטוי מרכזי וברור של דפוסי שליטה רחבים יותר בתוך זוגיות פוגענית".

בדיון המיוחד, משרדי הרווחה והמשפטים הודיעו כי יותר מ-5 שנים לאחר שאושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית שקידמה יו"ר הוועדה כהן כשרה לשוויון חברתי, נזנחה ההצעה ובמקומה מנסה הממשלה לקדם אימוץ של הגדרה כוללת לאלימות במשפחה, תהליך שעלול לקחת זמן רב.

עו"ד הילה דולינסקי מהייעוץ המשפטי במשרד הרווחה, אמרה: "אנחנו בשיח מול משרד המשפטים ומשרדים נוספים על נוסח הצעת החוק. הבנו שיש בהצעה קשיים וצריך כיוון אחר. ההכרה חשובה אבל התפיסה שהאלימות הכלכלית עומדת בפני עצמה ומנותקת מדפוסי אלימות אחרים מעוררת שאלה. אנחנו שואלים מה ההסדר החקיקתי המדויק יותר. הכיוון שאנו חושבים שצריך לקדם הגדרת אלימות במשפחה ושאלימות כלכלית היא אחת מהם. החוק למניעת אלימות במשפחה לא מגדיר את תופעת האלימות ואת תופעת האלימות הכלכלית כחלק ממנה".

היו"ר חה"כ כהן: "האירוע בשיח כבר שנים רבות. איפה זה עומד ומתי יהיה נוסח"? עו"ד דולינסקי: "אני לא יכולה להתחייב על תאריך". עו"ד רחל ספירו ממשרד המשפטים: "עשינו שיח עם כלל משרדי הממשלה ולאחרונה קיבלנו את העמדה המקצועית של משרד הרווחה וכולנו מגויסים לנושא. אנחנו מעדכנים את העמדות המקצועיות". חה"כ כהן: "ברור שיש פה סחבת ולא היה צריך שנים כדי לסחוב זאת. כמה זמן להערכתכם כדי שנראה נוסח לחקיקה שלכם? בואו נשים מועד ששואפים להגיע אליו. עו"ד ספירו: "העמדה העדכנית הועברה אלינו וטרם הועברה לשאר משרדי הממשלה".

עו"ד עדי פרץ מהמשרד לביטחון לאומי: "המשרד לקח חלק בהצעת החוק. אנחנו לא שחקן מרכזי. אנחנו לא נגד והמשטרה היא חלק מהטיפול". אורית מזרחי, מנהלת תחום פרויקטים במשרד: "אלימות כלכלית היא חלק מתחום האלימות במשפחה". ענת יקיר, ראש מדור נפגעי עבירה במשטרה: "זה אחד הדיונים היותר קשים שיצא לי להשתתף בהם. אלימות כלכלית היא לא עבירה פלילית אבל היא בהחלט על שולחן החוקר שגובה עדות של נפגעת עבירה. החוקר ממלא שאלון של הערכת מסוכנות שנותנת לו כלי לבדוק עד כמה הקורבן חשוף למסוכנות מצד הפוגע ויש שאלות שיכולות לזהות אלימות להערכת המסוכנות. כמדור נפגעי עבירה אנחנו בקשר עם עמותת רוח נשית. גם אם זה לא עבירה פלילית זה בקשב הארגוני".

חה"כ מטי צרפתי הרכבי: "במסגרת החקיקה חייבים להגדיר סממנים מקדימים כי הרבה נשים לא מודעות למצב שהן נמצאות באלימות כלכלית ולכן חשוב להציב דגלים אדומים. זה מתחיל בקטן וזה תופס תאוצה".

יפית אלפנדרי מהלמ"ס: "יש הרבה אתגרים במדידה של אלימות כלכלית. אף אחד לא יודע מה קורה עם 90% מהמקרים. זה נתונים שמערבים סכנה ממשית לחיים ויש הגדרות לא ברורות מה זאת אלימות כלכלית וגם ברמה הפרקטית אנשים לא מודעים שהם נמצאים במעגל הזה. פיתחנו מודול מיוחד עם המחוון של הרשות לקידום מעמד האישה ואנחנו רוצים לנטר שיח ברשתות החברתיות. סקר ביטחון אישי ובשנת 2025 הוספנו מודול של אלימות מגדרית והסקר בשטח. שאלנו אנשים למי הם דיווחו ומה הנזק שנגרם ומה השכיחות. אנחנו שואלים אם נמנעה מהם גישה על הכספים או הוצאות, אם מנעו מכם לעבוד והממצאים שיש עד היום מראים ש-3% דיווחו שהם במעגל אלימות כלכלית שזה 75 אלף אנשים".

חה"כ יואב סגלוביץ: "יש טיפול גרוע מאוד באלימות הפיזית. אפשר לעשות את כל תהליכי ההכנה שעושים עכשיו". חה"כ מירב בן ארי: "שלוש שנים אנחנו באירוע של ממשלה שמדירה נשים. אני עוזרת לנשים כי הן נשים. כל היום את מוצאת את עצמך נדהמת ובבושה שפונים ליו"ר הכנסת לבטל את הדיון הזה". חה"כ שלי טל מירון: "בגלל שהנושא שקוף יש הנחת יסוד שזה קורה לנשים מהפריפריה אבל זאת תופעה שיכולה לקרות בכל מקום ונתקלתי בתופעה הזאת גם במעגלי החיים שלי שהיו בפחד משתק טוטאלי. כל מה שכולם עושים נורא חשוב אבל הנושא של חינוך פיננסי הוא קריטי אבל גם על הסכנות האלה צריך לחנך בני ובנות נוער".

חה"כ שרון ניר: "זה שהגענו למצב שדיון כזה שמים עליו סימן שאלה זאת בושה וחרפה ובגלל שהחוק לא מתקדם אז המודעות לא מתקדמת. החוק לא מגיש להן עזרה עם הגדרה מה זאת אלימות כלכלית. אנחנו לא נעזוב את הצעת החוק כי לכל אישה יש זכות לחיים חופשיים. הזכות לחירות היא זכות בסיסית במדינת ישראל".

עו"ד שמרית רגב שרייבר, דוברת רשות האכיפה והגבייה: "מצאנו פתרונות בשטח לנשים חייבות. נציגות הרשות הגיעו אלינו עם בעיות של נשים שתובעות מזונות בהוצאה לפעול והן זוכות היום לליווי קב"ט מהבית לכל התהליך וחזרה מאובטחת הביתה וזה חלק מהעבודה שלנו. בנוסף פנו ואמרו שבהליכי מזונות מבקשים דיון מוקדם ככל שניתן וברגע שאישה מציגה ראיה של צו שהות במקלט או צו הרחקה היא יכולה לתאם דיון מוקדם עד 60 יום בפני רשם הוצאה לפועל שהם גורם שיפוטי. בנוסף אנחנו מסייעים לנשים מעמותת רוח נשים ויש שיתוף בחובות לזוג נשוי ואנחנו ככל שניתן מנסים לסייע לנשים".

חה"כ יסמין פרידמן: "התסכול הוא רב ונוראי ואני מחזיקה את עצמי לא להתפוצץ. כל כך הרבה שנים כלום לא מתקדם במשך עשור וניתן היה להציל נשים רבות". תמר שוורץ מנכ"לית עמותת רוח נשית: "זאת אלימות הרסנית ומכה אנושה. לא רואים את האלימות הזאת. 66% מנפגעות האלימות חוזרות אל בן הזוג הכלכלי בשל תלות כלכלית. באות אלינו פרופסוריות שמתות מפחד לפתוח חשבון בנק. הדיווח קטן לעומת גודל התופעה. אם האישה עצמית כלכלית אז הסיכוי שתחזור לזוגיות אלימה נושק לאפס. 87% מהנשים שמגיעות אלינו יצליחו להתפרנס בכבוד. כל עוד זה לא מוגדר בחקיקה לא נוכל לתת לנשים סעד משפטי והכרה. הצעת החוק היא לא ימין ושמאל".

קרן בן הרוש מהרשות לקידום מעמד האישה: "מצפות ללמוד את הנוסח של החוק. המחוון הוקם ברשות לקידום מעמד האישה. עד היום אין ידע ומאגר על סוגי אלימות שונות עבור כל משרדי הממשלה וזה פרויקט ציבורי בדיאלוג עם הציבור. הרשות רואה חשיבות רבה במניעת אלימות כלכלית כאשר היועצות ברשויות המקומיות הן סוכנות השטח שלנו. עשינו תוכניות ברשויות המקומיות לפיתוח ועצמאות כלכלית בסכום של 10 מיליון שקלים בשנה שעברה".