מועצת אוקטובר הכריזה על הפגנה להקמת ועדת חקירה ממלכתית

משפחות "מועצת אוקטובר" התכנסו הבוקר (שלישי) למסיבת עיתונאים על רקע המשך הדיונים בוועדת החוקה על ועדת החקירה הפוליטית שמקימה הממשלה לבדיקת אירועי 7 באוקטובר. המשפחות הכריזו על "הצעד הבא" במאבק להקמת ועדת חקירה ממלכתית - הפגנת ענק בכיכר הבימה במוצ"ש, והן פנו למצביעי הימין בכלל ומצביעי הציונות הדתית בפרט ש"הובטחה להם אשליית ניצחון מוחלט", להצטרף אליהם למחאה.

"ועדת חקירה ממלכתית לא נראית באופק, מעבר רפיח פתוח, משפחות החטופים תחת מתקפה, חמאס שולט בעזה ושום לקח לא הופק", מסרו משפחות מועצת אוקטובר. "אל מול מה שנראה כמו 'הביזיון המוחלט' של הממשלה, אנו מקיימים מסיבת עיתונאים מיוחדת שבה נכריז על הצעד הבא שיתקיים עוד השבוע".

המשפחות הוסיפו כי ימשיכו להחרים את כינוס ועדת החוקה חוק ומשפט שדנה בהצעה להקים ועדה פוליטית. בין הדוברים בהצהרה היום: מישל אילוז (אביו של החלל החטוף גיא ז"ל שהושב לישראל), יובל זאושניצר (בת הזוג של רס"ן רועי צ'אפל ז"ל שנפל בקרב על ניר יצחק ב-7.10), רפי בן שטרית (אביו של סמ"ר אלרואי שנפל בקרב על מוצב נחל עוז) ואייל אשל (אביה של סמל רוני ז"ל שנפלה בקרב על מוצב נחל עוז).

רפי בן שטרית, אביו של אלרואי ז"ל, אמר במסיבת העיתונאים: "ברור לכולנו עד כמה ההחלטות שמתקבלות הן הרות גורל. הניצחון המוחלט נשאר הניצחון המוחלש. מהניצחון המוחלט נשאר רק הכובע. אסור להשאיר את השאלות פתוחות. ועדת חקירה ממלכתית אינה איום על המדינה, היא ההגנה האחרונה שלה. היא מחזקת ומאפשרת לחזור להיות עם אחד עם אמת אחת. זה לא מאבק של ימין ושמאל, זה מאבק של אמת מול טיוח. בואו איתנו לכיכר הבימה בת"א במוצאי השבת הקרובה, לעמוד מול הדרישה הכל-כך בסיסית להקמת ועדת החקירה. מדינה שמכבדת את הנופלים שלה לא מפחדת מהאמת".

מישל אילוז השמיע את השיחה האחרונה של בנו גיא ז"ל: "הבן שלי גיא נחטף חי ממסיבת הנובה ונרצח בשבי. אף אחד במדינה עד הרגע הזה לא יודע לומר לי למה. אני עומד כאן היום כאדם מרוסק. אני חלול, כאבא שלא יקום מזה לעולם. אני שומע שנתיים כמו מקהלה עלובה 'עשינו ככל שיכולנו, אתם המשפחה רק הפרעתם עם ההפגנות, לא ניתן היה לפעול אחרת'. זה לא שקר, זה שקר אלים ומחפיר. זה שקר שרוצח אותי בפעם השנייה".

"הכול היה יכול להיות אחרת. הבן שלי יכול היה לחזור בחיים אם מישהו היה מקבל אחריות והיה מוכן לשלם מחיר. אחרי יותר משנתיים בשבי אני מוזמן לזהות את הבן שלי. אתם יודעים מה שנתיים מתחת לאדמה עושים לגופה? לא זיהיתי אותו לפי הגוף, לפי השרירים, אלא רק לפי השיניים. זה לא משהו שאפשר לשקם, לא טיפול ולא זמן. לעולם לא אוכל להשתקם אם לא אדע שמדינת ישראל חותרת באמת ובתמים לחקר האמת ולא לוועדת טיוח, לא ועדה פוליטית שמראש יודעת מה מותר ומה אסור לה לבדוק. יש רק אמת אחת. כל מי שמוכר את הנרטיב ואת דברי החנופה, חייב לדעת דבר אחד - אנחנו לא מטומטמים. אתם רוצים להמשיך להפקיר אותנו? להמשיך לא לקבל אחריות?"

יובל זאושניצר, בת הזוג של רועי צ'אפל ז"ל, אמרה: "אני בת 29 ואני אלמנת צה"ל. אני עומדת כאן קודם כל כדי להצדיע לאהוב חיי, רועי צ'אפל, מ"פ עורב נח"ל, בן 25 במותו. רועי לא תכנן להיות סמל. הוא לא רצה להיות כוכב של נאום. החלומות שלו היו אחרים לגמרי. הוא היה בן אדם. הוא היה מפקד שעמד בראש חיילים צעירים בדיוק כמוהו, וקיבל אחריות מלאה, עד הרגע האחרון. בבוקר 7 באוקטובר רועי יצא להגן על המדינה הזאת. לא על רעיון. לא על סיסמה. על אנשים. על אזרחים. על כולנו. והוא נפל. ומאז, מדינת ישראל ממשיכה הלאה כאילו שאפשר. כאילו שזה נסגר. כאילו שזה ברור מאליו, אבל זה לא. אני חיה מאז בתוך חור שחור של שאלות".

"איך קורה שמפקד צעיר נשלח לעמוד כמעט לבד?" המשיכה זאושניצר. "איך קורה שאין לו גב? איך קורה שמערכות שלמות קרסו, ואף אחד לא משלם מחיר? איך קורה שמדינה שולחת את הטובים ביותר שלה למות, ואז מפחדת לדעת למה? מי שחוקר את עצמו, לא מחפש אמת. הוא מחפש אליבי. והאמת היא דבר מסוכן. האמת דורשת אומץ, קבלת אחריות, והיא כנראה מפחידה יותר מכל אויב חיצוני. מי שחושב שאפשר לטייח, למסמס, לדחות, ולהמשיך לחיות כאן בביטחון, טועה. ומי שחושב שהאסון הבא לא ידפוק גם אצלו בדלת, טועה בגדול. מדינה שלא חוקרת את המחדל הכי גדול בתולדותיה, מדינה שמפחדת לדעת למה הבנים והבנות שלה נשלחו למות, היא מדינה שמכינה את הקרקע לאסון הבא".

רעות רכט אדרי, אימו של עידו ז"ל שנרצח במסיבת הנובה, פנתה לאזרחים: "אחיי ואחיותיי. אני רוצה לשאול אתכם שאלה פשוטה. מה - הרמתם ידיים? אתם לא מבוהלים כשהכול מתפרק מסביב? ככה באמת חשבתם ורציתם שתראה המדינה שלנואחרי האסון הכי גדול בתולדותיה? ממתי אנחנו עם שמרים ידיים? האם באמת אתם מוכנים לוותר?"

"עידו שלי נרצח במסיבת הנובה. שילמתי את המחיר הכי יקר שאימא יכולה לשלם. אין מחיר יקר מזה. בעיקר כי אני משלמת ואשלם אותו יום-יום דקה אחרי דקה. ואני עומדת כאן היום כדי להגיד לכם דבר אחד ברור: אני לא מוותרת. אני לא מרימה ידיים. ואני לא אתן שיעבדו עליי בעיניים. כמה עוד תשתקו? כמה עוד תיתנו שירמו אתכם? כמה עוד תחכו שימלאו עבורכם הבטחות ריקות על ניצחון מוחלט, תקומה וביטחון? אני פונה במיוחד לאנשי הימין מתוך כבוד אמיתי ושותפות גורל: כמה עוד תתנו לממשלה הזאת לעבוד עליכם בעיניים? אתם באמת לא רואים!? אמרו לכם שהכסף הקטארי קונה שקט. והאמנתם ושתקתם. אבל עבדו עליכם בעיניים. אמרו לכם שמעבר רפיח לא ייפתח. והאמנתם ושתקתם. אבל עבדו עליכם בעיניים. אמרו לכם שטורקיה וקטאר מחוץ לתמונה, שחמאס לא ישלוט בעזה, עבדו עליכם בעיניים. אם לא נחקור עכשיו אז מתי? ואם לא נדרוש ביחד את האמת, אז מי יעשה זאת?"

כאמור, במקביל לכינוס מסיבת העיתונאים של מועצת אוקטובר, בוועדת החוקה דנים בהכנה לקריאה ראשונה את הצעת חוק ועדת החקירה הפוליטית לאירועי 7 באוקטובר, הצעה שיזם ח"כ אריאל קלנר. במסגרת הצעת החוק מוצע להקים ועדת חקירה לבדיקת אירועי הטבח וזו תגיש דוח לממשלה ותפרסמו לציבור. נושאי החקירה יוגדרו בידי הממשלה, והיא תהיה מוסמכת להרחיבם או לצמצמם לפי בקשת הוועדה.

הוועדה תמנה שישה או שבעה חברים, ו"תוקם בדרך של הסכמה בין סיעות הקואליציה והאופוזיציה, באישור הכנסת ברוב של 80 חברי כנסת". לפי ההצעה, "בהיעדר הסכמה, ייקבע הרכב שוויוני באמצעות מינוי נפרד של הקואליציה והאופוזיציה, עם מנגנון למינוי יושב ראש אחד או שניים במשותף. אם לא מונו חברים לוועדה בידי הקואליציה או האופוזיציה, ימנה יו"ר הכנסת את חברי הוועדה החסרים".