"אני מוכן להושיט יד - אבל לא פגשתי יד אחות": נשיא העליון יצחק עמית בריאיון מיוחד

שלא כמנהגו, התראיין נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית הבוקר (שלישי) בכאן רשת ב' - לציון יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה. כבן להורים ניצולי שואה, סיפר עמית על נוכחותה של השואה בביתו ובילדותו, על הגדילה לצדה - ועל האנטישמיות שחוזרת ומרימה את ראשה כיום.

"זה היה אופייני לנו כדור שני לשואה - ההורים לא דיברו על זה, אלא רק כשהגיעו הנכדים", סיפר עמית על נוכחותה של השואה בחיי משפחתו. "רק כשהנכדים חזרו מבית הספר והצטרכו להכין עבודת שורשים, הם גרמו להורים שלי לדבר על השואה".

נשיא העליון הוסיף וסיפר על הוריו: "הסיפור של כל אחד מהוריי הוא ייחודי ומיוחד, אך גם משותף להרבה ניצולי שואה. אבא שלי נדד בין מחנות ריכוז ועבודה, ואימא שלי נמצאה לבדה ביער בגיל 6 - אחרי שככל הנראה רצחו את כל בני משפחתה לנגד עיניה. מישהו הביא אותה לכומר של אחת העיירות, והוא העביר אותה לאחותו - שם היא גדלה עם שלוש אחיות צעירות. היא לא ידעה שהיא יהודייה, אבל בגיל 12, אחרי שמדינת ישראל נוסדה, היא התגלתה ע"י מציל ילדים ידוע - וככה היא הוחזרה לחיק היהדות".

עמית נשאל כמה השואה השפיעה על הדרך שבה גדל. הוא השיב: "זו שאלה לא פשוטה. קשה לי לדבר על ההורים שלי, אני דומע בכל פעם שאני מדבר עליהם. השואה הייתה נוכחת, ולא היה צריך לדבר על זה - זה היה ברור שזה קיים ברקע".

"היום האנטישמיות היא אחרת, היא חדשה - ומוסווית הרבה פעמים כאנטי-ישראליות, כשלילת זכותו של העם היהודי לבית משל עצמו", המשיך אמר עמית. "האנטישמיות הזו אכן מרימה ראש".

בסוף הריאיון, נשאל עמית על המצב הפוליטי במדינה, על המתיחות בין הממשלה למערכת המשפט - ועל התבטאויותיו בנושא. נשיא בית המשפט העליון סירב להתייחס באריכות, ואמר: "לא נערב קודש וחול. אני לא נוהג להתראיין, וחרגתי ממנהגי דווקא בשל הייחודיות של היום הזה. נותיר את הדברים האלה להזדמנות אחרת".

עם זאת, ציין עמית: "מבול החקיקה יגיע לשולחננו במוקדם או במאוחר, ונתייחס לכך. נמשיך בדרכנו. אני רואה את מערכת המשפט כפי שמערכת הבריאות נותנת בריאות. הדבר היחיד שעומד לנגד עיניי זה מערכת משפט שנותנת שירות לאזרח. זה שירות חיוני. אני כל הזמן אומר - בכל מה שקשור לפעולה היעילה של מערכת המשפט, אני מוכן להושיט יד (בהקשר של שיח עם שר המשפטים לוין), אבל כמו שכבר אמרתי, לא פגשתי יד אחות".