הייעוץ המשפטי בכנסת בביקורת חריפה על ועדת החקירה הפוליטית

ועדת החוקה התכנסה גם הבוקר (רביעי) לדון בוועדת החקירה הפוליטית שהקואליציה מקדמת לבדיקת אירועי 7 באוקטובר. אמש נשלח מסמך הכנה של הייעוץ המשפטי של הכנסת לקראת הדיון, ובו ביקורת חריפה על הקמת הוועדה: "חתירה תחת התכלית להביא לחקירה מלאה".

ביקורת הייעוץ המשפטי של הכנסת

מי יקבע את מנדט הוועדה

• לפי הצעת החוק, הממשלה תגדיר את נושא החקירה, והכנסת תקים את הוועדה. בייעוץ המשפטי של הכנסת מציעים לבחון הצדקה להפרדה בין הגוף שמקים את הוועדה וזה שקובע את המנדט שלה.
• בייעוץ המשפטי פירטו: "ברור שמי שיקבע את היקף החקירה, מה ייחקר ומה לא, יכול להשפיע על גורל החקירה עוד בטרם החלה. מתן סמכות זו בידי הממשלה חותר תחת התכלית שהצעת החוק הציבה לעצמה להביא לחקירה מלאה, בלתי תלויה, על ידי ועדה 'שוויונית' שמבוססת על פריטטיות בין הקואליציה לאופוזיציה ולכן אמורה לזכות באמון ציבורי רחב".
• בייעוץ המשפטי טוענים כי החוק כבר "מקים את הוועדה" ולכן אין צורך בממשלה כגוף מפעיל. "יותר טבעי להותיר את תיחום היקף החקירה בידי הגורם שמקים את הוועדה".

האירועים שייחקרו

• בייעוץ המשפטי מציינים את התאריכים שנתחמו לחקירה במסגרת הגדרת "אירועי 7 באוקטובר" מ-7 באוקטובר 2023 ועד 14 באוקטובר 2023, ומציעים לדון בגבולות הללו שהוצעו: "מדוע נבחר דווקא טווח זמנים זה? מה היחס בין חקירת הטבח ב-7 באוקטובר ובין חקירת פרוץ המלחמה?"
• הייעוץ המשפטי טוען: "ברור שהבחירה בנקודה מסוימת על ציר הזמן משליכה מהותית על היקף החקירה".

הקמת הוועדה בידי הכנסת

• הייעוץ המשפטי מציע לברר מה הפעולות שנקטו בעבר הממשלה והנהלת בתי המשפט עבור מתן תשתית לוגיסטית לפעולות ועדות בדיקה ממשלתיות וועדות חקירה ממלכתיות.
• בשל כך מציע הייעוץ המשפטי לבחון אם הכנסת היא הגוף המתאים "לשמש אכסניה" לוועדת החקירה, ואם יש להסדיר חלק מהנושאים בחקיקה או בהוראות אחרות.
• עוד מציעים לדון בשאלה למי יוגש הדוח (אם לממשלה או לכנסת), בתנאי הכשירות המינימליים של חברי הוועדה (אזרחות ישראלית וסיווג), ובפער בחובת מינוי שופט עליון במסגרת ועדת חקירה ממלכתית ובין מינוי שופט בדימוס לוועדת בדיקה ממשלתית. למעשה מציע הייעוץ המשפטי לבחון הוספת דרישת כשירות ליו"ר, ותנאי כשירות ואי-תלות לכל חברי הוועדה.
• אופן מינוי הוועדה: הייעוץ המשפטי מציע לדון במעורבות גורמים פוליטיים בהליך המינוי של החברים בוועדה ומזהיר שוועדה כמו שמקדמת הכנסת עלולה להיות מוטה מראש באופן שלא יאפשר הגעה לחקר האמת, וכי ועדה כזו תיתפס "נוחה" לדרג המדיני.

מספר חברי הוועדה

• הייעוץ המשפטי מציע לבחון אם מודל פריטטי בעל מספר חברים זוגי מתאים לחקירה ול"חשיפת האמת העובדתית".
• הייעוץ מזהיר מהמודל ששונה מהותית מהסדרים דומים ועלול להקשות להכריע בשאלות קשות שיובאו לוועדה.
• "עלול להיווצר מצב של מבוי סתום שבו לא יושג רוב לשום עמדה והתוצאה עלולה להיות כתיבה של שני דוחות נפרדים (אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה).

הגדרות ניסוח החוק ושאלות בנושא הביצוע

• גם ההגדרות לקואליציה ולאופוזיציה מוצעות לדיון במסגרת הייעוץ המשפטי, כמו למשל כיצד ניתן להגדיר סיעות שהיו חלק מהקואליציה כשהוקמה הממשלה, שריהן התפטרו והן אינן מצביעות עם הקואליציה תדיר?
• הייעוץ המשפטי מעלה לדיון טענה שמינוי ועדת החקירה בכנסת שמקבלת החלטות כגוף משותף, מקשה על יכולת להציב תנאים נושים למינוי כמו למשל ניסיון רלוונטי.