החזרה של אוריך והאפשרות לפעולה מול חיזבאללה - עמית סגל ובן כספית ראש בראש

עמית סגל: לא בטוח שיש טעם ממשי בפעולה מול לבנון

אם כבר משל בענייני תחבורה, זה לא שנתניהו קיבל "אור ירוק" לפעולה בלבנון, אלא שטראמפ ברכב מאחור צופר ואומר לו "תתקדם". לפי הגישה האמריקנית, ממשלת לבנון נכשלה בדד-ליין, חיזבאללה לא עמד בתנאים ומבחינת טראמפ את השטר הזה צריך לפרוע, כמו השטר מול איראן אחרי 60 ימי משא ומתן כושל וכמו מול מדורו אחרי שהוא קיבל זמן כדי להימלט לטורקיה ולא עמד בזה.

בישראל יש לא מעט שטוענים שאין טעם ממשי באירוע הזה. חיזבאללה היום הוא לא איום, הוא לא מעז לתקוף. פעולה לא תספיק כדי לפרז אותו עד הקלצ'ניקוב האחרון וצה"ל לא מתכוון להיכנס לביירות.

בן כספית: יכול להיות שהמחיר שנשלם בצפון יהיה יותר גדול ממה שנקבל

למיטב ידיעתי, יש לנו "אור ירוק" מהאמריקנים והדילמה שעמית הציב פה הרגע היא הדילמה המדויקת. יכול להיות שהמחיר שנשלם בצפון, שבו רק התחיל השיקום, יהיה יותר גדול ממה שנקבל. אחרי שאמרנו את כל זה, צריך לזכור שזו בדיוק הייתה מדיניות ההכלה של 20 השנים האחרונות. לכן זה לא פשוט לקבל את ההחלטות.

עמית סגל: בבחירות האלה יותר חשוב מאי-פעם להטריף את הבוחרים

הגענו ליום שבו זה שנתניהו ואוריך שוחחו זו כותרות. פעם הם היו מדברים 100 פעמים. היו ביניהם יחסי אב ובן והפרידה הייתה קשה. בקמפיינים האחרונים עסקו מעט מאוד בשכנוע והרבה מאוד בשינוע. הם לא מתעסקים באותו מצביע ימין רך, אלא בלהטריף את קהל הבוחרים. בבחירות האלה זה עוד יותר חשוב מאי-פעם, כי יש מסה מאוד גדולה של אנשים שאחרי 7 באוקטובר, נגיד את זה בעדינות, ההתלהבות שלהם ירדה.

בן כספית: חזרתו של אוריך היא עובדה מוגמרת וזה קריטי עבור נתניהו

בכל התקופה של הניתוק, היה קשה למצוא נושא אחד שנתניהו טיפל בו והוא לא ידע בדיוק מה ההמלצה של אוריך לגביו. הוא לא צריך לדבר עם אוריך, מישהו מדבר עם אוריך והוא מדבר איתו, חזרתו של אוריך היא עובדה מוגמרת. זה קריטי כי הוא כרגע באמת המגדלור האחרון והסלע האחרון שנשאר לנתניהו, ששווה התייעצות.

אם הבחירות יקודמו ליוני, אוריך חוזר בדיוק בזמן כדי לעזור לנתניהו לקומם או לשקם את מה שנותר מהלשכה שלו, ללא אלה שהלכו להיות עדי מדינה, או סתם נעלמו, או פרשו לקטאר, ולהתכונן לבחירות. בדיוק בשביל התפקיד הזה אוריך קיים. מבחינת נתניהו, מדובר בחדשות מצוינות.

עמית סגל: ספק אם נתניהו יצניח מישהו מעל סמוטריץ'

אני קצת סקפטי לגבי האפשרות שנתניהו יחליט להתערב ככה בציונות הדתית ולהצניח מישהו מעל סמוטריץ', וספק שזה יהיה עופר וינטר. נתניהו חושד בווינטר, לא מאמין בו ורואה בו שליח של בנט וליברמן. כזכור הוא היה המזכיר הצבאי של שניהם. נתניהו הוא אדם מאוד סלחן, שבעבר כבר עבד עם מתחרים פוליטיים, אבל איכשהו לא נראה שזה הרושם.

יתרה מזאת, סמוטריץ' בכל הסקרים קרוב מאוד לאחוז החסימה. יש לו את המצביעים החרד"לים והגידול הטבעי שלהם הוא אקספוננציאלי, אבל זה עוד לא מספיק. אני חושב שנסכים כולנו שאם המטרה של סמוטריץ' ויתרה מזה של נתניהו היא במשך שישה חודשים שנשארו עד הבחירות, להביא עוד רבע אחוז לסמוטריץ', צריך להתייחס למשימה הזו כאילו היא תושג.

לגבי יאיר גולן, אני לא מבין את המהלך הזה. התנהלות פוליטית סבירה הייתה אומרת, השמאל כבר אצלך. משמאלך זה רק איימן עודה או אחמד טיבי. עכשיו תפנה יותר למרכז, תפנה לקולות של יאיר לפיד הפגיע, שהפסיד את הטיקט החרדי לליברמן ואת טיקט החלפת השלטון לבנט. כשהוא לוקח את עמי דרור ומשה רדמן, אני רק רואה את הקולות שזה לוקח.

בן כספית: השמות שיאיר גולן הביא לוקחים אותו חזק שמאלה

את מה שנתניהו חושב על וינטר, וינטר חושב עליו בחזרה. וינטר ביביסט בערך כמוני. לפני התמרון בעזה, אחרי 7 באוקטובר, וינטר היה אחד משני האישים יחד עם יצחק בריק, שאמרו לו לא להיכנס עכשיו לעזה. נתניהו זוקף את זה לגנותו. אני חולק על עמית, אני לא חושב שנתניהו יכול לקחת לעצמו את הצ'אנס של רבע אחוז.

לגבי יאיר גולן, שני השמות האלה לוקחים אותו חזק שמאלה. מצד שני אלו שני פייטרים שנלחמו שלוש שנים ברחובות מלחמה מאוד עיקשת וסיזיפית על רוחה של המדינה. הם הולכים להתמודד בפריימריז, לא בטוח שהם ינצחו.