מעצרי העריקים אפקטיביים? הכבוד המפוקפק שמקבלים המשתחררים מהכלא ברחוב החרדי

בזמן שבכנסת דנים בחוק הפטור מגיוס, בצה"ל ממשיכים להתמודד עם משבר כוח האדם ומנסים מעת לעת לאתר עריקים חרדים ולהסלילם למסלולי גיוס. אלא שמאחורי החרדים שנעצרים עומדים ארגונים שמספקים להם ולמשפחותיהם מעטפת תמיכה רחבה – ונראה שלפחות ברחוב החרדי, המעצרים עצמם אינם מרתיעים. בפועל, עריקים שנעצרים במספרים מצומצמים ומשתחררים לרוב בתוך ימים ספורים, הופכים גיבורים, בעוד הגורמים הקיצוניים מתחזקים ומלהיטים את השטח.

עדות לתופעה הזו עולה באופן פרדוקסלי מחוץ לכלא הצבאי. כך רק השבוע זכו שני עריקים ששוחררו מהכלא לחגיגה של ממש. מחוץ למתחם המתינו להם רבנים, פעילים ותלמידי ישיבות, עם מוזיקה, שלטים ומתנות – באירוע שנראה יותר כמו טקס קבלת פנים מאשר שחרור ממעצר. בפשקווילים ובקרב המשתתפים מכונים העריקים "אסירי עולם התורה", והמסר חד וברור: סירוב להתגייס הוא מעשה ראוי להוקרה.

"יש כאלה שנמצאים בחיל האוויר – כמה טייסים מתו בקרב? בודדים, אולי כמעט ולא", אומר הרב מצליח מזוז מישיבת "כסא רחמים", שאחד מתלמידיה בדיוק שוחרר מהכלא. מול הקהל המשולהב ב"חגיגת השחרור" הוא אומר: "אנחנו לוקחים חלק יותר גבוה מאנשי חיל האוויר שנמצאים במטוסי F35".

הסיוע לעריקים לא מסתכם רק ב"חגיגות" מחוץ לכותלי הכלא. פעילים בארגוני סיוע לעריקים מספרים כיצד הם בולמים את ניסיונות המעצר של המשטרה הצבאית. באחד הלילות הוציאו הפעילים מאות צעירים לרמת גן, שם ניסו שוטרי המשטרה הצבאית ללכוד עריק. בחסות במהומה שפרצה במקום הפכו הצעירים ניידת משטרה, והעריק הצליח להימלט. לדבריהם, המעצרים עצמם נתפסים כזרז למאבק: "החיכוך מחמם את הציבור", אומר אחד מהם, "ובמובן החברתי – זה מחזק אותנו".

כדי ללמוד מה מתרחש בין כותלי הכלא הצבאי, ארגון "נותנים גב" כינס כמה עריקים ששוחררו. הם התבקשו להעלות על הכתב את חוויותיהם מהמעצר – חומרים שאמורים לעבור עיבוד ולהיות מופצים לעריקים שטרם נתפסו. אחד מהם סיפר כיצד חיבל במכוון בטלוויזיה בתא, אחר הדגיש: "צריך שכל בחור ידע שאם חס ושלום תופסים אותו – הוא צריך לחזק שם את כל הציבור".

עריק נוסף ששוחרר תיאר כיצד החיילים ניסו לאיים עליו בבידוד: "שם הם עובדים אצלך, לא אתה אצלם". אחר סיפר כיצד התחזק אחרי שנאמר לו שעליו להתגבר על כך שלא יוכל לשוחח בטלפון: "ברגע שהרב אמר – זה מקובל, ואז הקושי ירד".

ימים ספורים לאחר שחרור העריקים נערכה גם קבלת פנים המונית בבני ברק, עם במה, מוזיקה ושטיח אדום. לצד הפלגים הקיצוניים השתתפו גם רבנים מהמיינסטרים החרדי, וחלקם אפילו הסתייגו מהמסרים הבוטים שנשמעו במהלך הערב. נכדו של אחד מראשי הישיבות סיפר כי סבו דרש להסיר שלטים של "נמות ולא נתגייס", והבהיר: מי שלומד – לומד, ומי שלא – צריך להתגייס.

ובכל זאת, נראה שבשטח הקיצונים מנצלים את מעצרי העריקים ומתסיסים את הרחוב החרדי. מעצרים שבהם בודדים נעצרים ומשתחררים לאחר כמה ימים הופכים אותם לגיבורים, מחזקים את הקיצונים ומלהיטים את השטח. אין ספק שסנקציות אפקטיביות וכלכליות, דוחפות אנשים להתגייס, מעצרים - לא.