יותר ויותר ישראלים חוששים להביע את עמדותיהם הפוליטיות בציבור

בעשור האחרון, ככל שעוברות השנים, יותר ויותר יהודים וערבים חוששים להביע את עמדותיהם הפוליטיות בציבור, כך עולה מסקר מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתפרסם היום (שני). עוד עולה מהנתונים כי צה"ל שומר על מקומו בראש סולם האמון, ונרשם שיפור בהערכת הישראלים את מצב המדינה.

נתוני הסקר: רוב הציבור מפחד להביע עמדה פוליטית בציבור

• 53% מהיהודים שהשיבו לסקר טענו שהם מעדיפים לשתוק ולא לבטא את דעתם הפוליטית בנוכחות זרים. לשם השוואה, ב-2017 - 38% מהנשאלים היהודים סברו כך, וב-2016 - 37%.
• מבחינת הציבור הערבי, ב-2025 אלו היו 70%, ב-2017 - 62.5% וב-2016 - 45%.
• כ-27% מהיהודים נותנים כיום ציון טוב או מצוין לדמוקרטיה הישראלית.
• לעומת זאת, בחברה הערבית ישנם רק כ-12% שנותנים את הציונים הללו.
• עוד עולה מהמדד כי רק מיעוט משלושת המחנות הפוליטיים בקרב היהודים נותן השנה ציון טוב או מצוין לדמוקרטיה הישראלית. במחנה השמאל - 9% מהנשאלים, במרכז - 14%, במחנה הימין - 34% מהנשאלים.

האמון במוסדות המדינה בקרב היהודים

• בראש הרשימה נמצא צה"ל עם 83.5%.
• 60% הביעו אמון בשב"כ.
• 57% ברשויות המקומיות.
• 42% בבית המשפט העליון ובנשיא המדינה.
• 39.5% מהיהודים הביעו אמון ביועצת המשפטית לממשלה.
• 39% במשטרה.
• 27% בתקשורת.
• 23% בממשלה.
• 17% בכנסת.

האמון במוסדות המדינה בקרב האוכלוסייה הערבית

• בית המשפט העליון - 40%
• היועצת המשפטית לממשלה - 35%
• הרשויות המקומיות - 33.5%
• צה"ל - 33%
• השב"כ - 26%
• נשיא המדינה - 26%
• התקשורת - 26%
• המשטרה - 25%
• הממשלה - 18.5%
• הכנסת - 17.5%

מצב המדינה

• 29.5% מהישראלים מעריכים את מצבה של המדינה כטוב, זאת עלייה בהשוואה לסקרים שנערכו במאי בשנה שעברה ובמאי השנה. באותה תקופה, כחצי מהישראלים הגדירו את מצבה של ישראל כרע או רע מאוד.
• השנה, לעומת שנה שעברה, חלה גם עלייה במספר היהודים שענו שהם מעדיפים להישאר בישראל, גם אם תינתן להם האפשרות לחיות במדינה מערבית אחרת בתנאים טובים - 72% לעומת 64.5% בשנה שעברה.

האם המדינה צריכה להתערב בקביעת התכנים בכלי תקשורת ציבוריים?

• 61.5% מהמשיבים לסקר סבורים שלמדינה אין זכות להתערב בתוכני כלי התקשורת הציבוריים, על אף התמיכה הכספית המוענקת להם (יהודים - 59.5%; ערבים - 71%).

נתוני הסקר: רק 26% מרגישים שיש מפלגה המייצגת אותם באופן מלא

• חלק מרכזי בדוח עוסק בעמדות הציבור לקראת הבחירות - שעתידות להתקיים באוקטובר 2026. השנה, קיבלו במכון את השיעור הנמוך ביותר מאז נוסד המדד לשאלה - "האם יש מפלגה המייצגת בצורה טובה את עמדותיך?".
• בכלל המדגם, רק 26% מרגישים שיש מפלגה המייצגת אותם באופן מלא.
• 35% השיבו שיש מפלגה המייצגת אותם באופן חלקי, ו-34% השיבו שכלל אין מפלגה המייצגת את עמדותיהם.
• שיעור הערבים החשים שיש מפלגה המייצגת אותם היטב נמוך בכל המדידות משיעורם אצל היהודים.
• פילוח התשובות במדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים - מראה כי בתומכי המרכז קיים השיעור הנמוך ביותר (20.5%) של החשים כי יש מפלגה המייצגת את השקפותיהם בצורה טובה הוא הנמוך ביותר.
• בשמאל - הגבוה ביותר (34%).
• בימין - 29%.
• נתון נוסף שעולה מהמדד הוא שבקרב הדתיים נמצא השיעור הגבוה ביותר של בוחרים שלהרגשתם לא קיימת שום מפלגה המייצגת אותם בצורה טובה - 36%.
• על שאלת הגורמים שמביאים להצבעה למפלגה מסוימת, ניתן לראות שאצל היהודים ישנם שלושה גורמים עיקריים: עמדות בנושאי חוץ וביטחון, עמדות בנושא דת ומדינה ועמדות בנושאי כלכלה ויוקר המחיה (20%, 19%, 19%, בהתאמה).
• לאחר מכן, מופיעה - זהות העומד בראש המפלגה.
• אצל המרואיינים הערבים בלט הנושא של עמדות המפלגה בנושאי כלכלה ויוקר המחיה - 49% מהנשאלים השיבו כך.

מה מבין הנושאים או האירועים הבאים ישפיע במידה הרבה ביותר על ההחלטה עבור איזו מפלגה להצביע?