מרים פרץ על חנינה לנתניהו: "מתפללת שהנשיא יחליט ‫את ההחלטה הנכונה"

מרים פרץ, שהתמודדה בעבר לנשיאות המדינה, הגיבה בריאיון ב"שש עם" לבקשת החנינה של ראש הממשלה נתניהו מנשיא המדינה יצחק הרצוג. במהלך השיחה נתנה את דעתה גם על חוק הפטור מגיוס.

מה דעתך על בקשת החנינה שהגיש נתניהו השבוע?
"אני חייבת לומר לך שסיפור החנינה הוא החלטה של אדם אחד, של נשיא המדינה. אני סומכת על הנשיא שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה. הוא אמר שהוא רואה את כל המדינה הזאת, את כל העם הזה. הוא לא רואה רק את הקבוצה הזאת או הקבוצה הזאת. הוא רואה את טובת מדינת ישראל והוא יכריע ויקבל החלטה. עכשיו זה יהיה המבחן שלנו - כל אלה שמדברים בשם הממלכתיות, האם יקבלו את ההכרעה של נשיא המדינה, גם אם היא לא תואמת לעמדתם. זה המבחן שלנו. הנשיא יכריע".

‫כשהתמודדת, הרבה גבות הורמו ‫על התמיכה של נתניהו בהרצוג, שלא מגיע מהימין. איך את רואה את זה היום ‫במרחק הזמן? את מכירה את הדיבורים ‫שאולי היה דיל, שאולי היה תיאום מוקדם ‫מאחורי הקלעים?
‫"אני יכולה לומר לך ‫שאנשי הליכוד לא בחרו בי, ואני אמרתי את זה גם לראש הממשלה, ‫עצמו, למר ביבי נתניהו. הוא הזמין אותי יומיים ‫לפני הבחירות ושאל אותי - 'למה לא הודעת לי?' אני אמרתי לו: ‫'אדוני ראש הממשלה, אני שמעתי שאתה רצית ‫להתמודד לנשיאות ולא רציתי להתמודד מולך'. הוא אמר - 'אז למה לא פנית אליי?' ‫ואמרתי לו - '‫אתה לא יודע? שבועיים וחצי אנחנו מנסים ‫לקבוע אצלך פגישה. ‫שלחתי את האנשים הכי טובים ‫ולא הסכימו לקבל אותי'. גם אם לא בחרו בי, זה לא משנה, ‫וזה לא משנה מה הסיבה. אני לא נבחרתי, ‫ויש לנו נשיא והוא ראוי ביותר. ואני סומכת עליו ‫שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה'".

‫אבל מה היית עושה במקומו? ‫את יכולה לשים את עצמך בנעליים שלו?
"אני לא עונה לשאלות של אם. עובדתית, אני לא במקומו. ‫הוא נשיא המדינה, אני אזרחית, ‫ואני מצפה כמו כל אזרח, אני לא שונה מאף אזרח במדינה הזאת. ‫אני מתפללת שהנשיא יחליט ‫את ההחלטה הנכונה, ואני מאמינה בו ויודעת ‫שהוא יקבל החלטה טובה".

"דווקא אנחנו המשפחות השכולות - יכולות להרים את רוח האומה"

מה דעתך על חוק הפטור מגיוס שמגובש בימים אלה?
"אין מנוס מחלוקה שווה של נטל, אין מנוס. 7 באוקטובר עוד יותר הדגיש את זה. אנחנו חייבים לשאת יחד בנטל שווה. איך? אני לא יודעת. כמה אחוזים? אני לא יודעת, אני לא מבינה בזה. הבנים שלי, אוריאל ואלירז, שמעו מהרבנים שלהם, שאפשר להחזיק בספרא ובסייפא. אפשר להיות כמו אלירז, עם פאות - בן תורה, ושאף אחד לא יאמר שבני אלירז לא היה בן תורה".

"תורתו לא הייתה שונה, אבל הוא הצליח גם להיות בן תורה, וגם להיות לוחם. אני רוצה לשמוע מהרבנים, גם של אחינו החרדים, לאפשר. התורה היא חשובה לי לא פחות מכל אדם, היא הבסיס שלי, על זה אני חיה. יש אנשים שהם לא ממש בהכרח לומדי תורה, ואנחנו צריכים לשאת יחד, אנחנו גרים בארץ הזאת יחד ואנחנו צריכים להיות סובלניים. אנחנו לא צריכים לשפוך את התינוק עם המים. יכול להיות שזה נדרש בשלבים, זה תהליך".

‫דיברת על המחיר הכבד ‫ששילמו משפחות, ולצערנו, בטבח הנורא של 7 באוקטובר ‫והאירועים הקשים שבאו בעקבותיו, היו עוד לא מעט משפחות ‫שהשכול הכה בהן פעמיים. ‫יצא לך להיפגש איתן, לחזק אותן?
"הייתי אצל 450 משפחות שכולות. לכולן אמרתי: 'אנחנו ממשיכים, כי מה הטעם לנפילת הילדים שלנו, אם לא נחיה? מה הטעם לנפילתם?' בשביל מה הם יצאו לקרב? כדי שיאפשרו לנו לחיות במדינה הזאת ובארץ הזאת. אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם הכאב, לחיות עם המוות של הילדים שלנו. הלב הזה שנקרע כמה פעמים, הלב הזה של כל המשפחות האלה שנעקרו ממנו כמה חדרי לב, הוא ממשיך לפעום. כוח החיים גדול יותר מכוח המוות ואנחנו צריכים להיות עוד יותר ראויים לילדים שלנו. עכשיו, הרוח של העם הזה קצת בדאון, ואנחנו צריכים להרים אותה, דווקא אנחנו המשפחות השכולות - יכולות להרים את רוח האומה הזאת, רוח הבנים שלנו שתמשיך ותגדל בכל הלבבות".