אושרה לקריאה ראשונה ההצעה להעמיד לדין את משתתפי הטבח

ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה הבוקר (שלישי) את הצעת החוק להעמדתם לדין של מחבלי שבעה באוקטובר. יוזמת החוק, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), בירכה: "עוד פסע בדרך לצדק ולעשיית הדין במחבלי נוח'בה הארורים ועוד צעד שלהם בדרך לחבל התלייה".

"החוק שלי ושל חה"כ שמחה רוטמן שאושר בוועדה יגיע בזמן הקרוב להצבעה במליאת הכנסת לקריאה הראשונה", המשיכה מלינובסקי. "החוק יסדיר את העמדתם לדין של מבצעי פעולות האיבה, הרצח, האונס, החטיפה והביזה שבוצעו בידי ארגון הטרור חמאס ושותפיו בטבח 7 באוקטובר ואחריו. בית הדין יוכל להשתמש בסעיפי השמדת עם, פגיעה בריבונות וגרימת מלחמה שעונשם הוא מוות".

יוזם החוק, יו"ר ועדת החוקה חה"כ שמחה רוטמן, בירך גם כן: "החוק שיזמתי יחד עם חה"כ יוליה מלינובסקי יובא בזמן הקרוב להצבעה במליאת הכנסת לקריאה ראשונה. זהו צעד הכרחי בדרך לעשיית הדין והצדק במחבלי נוח'בה".

"בלי החוק הזה, כל הדיבורים על עונש מוות הם סיסמאות ריקות", המשיך רוטמן. "במערכת המשפט הנוכחית כמו שכולם היום רואים, ההליכים ייגררו שנים, והמחבלים עלולים למות מזקנה. רק החקיקה הזו תאפשר העמדה לדין אפקטיבית בעבירות החמורות ביותר ורק היא תביא את מחבלי 7 באוקטובר לעונש המוות שהם ראויים לו".

נוסח ההצעה

לפי הנוסח המעודכן של ההצעה, החוק יסדיר את העמדתם לדין של מחבלי חמאס ושותפיהם שביצעו פעולות איבה, רצח, אונס, חטיפה וביזה, החל מ-7.10 ועד ל-10.10, וכן כלפי מי שביצעו עבירה לאחר מכן נגד החטופים.
לפי המוצע, לביה"ד הצבאי שהוקם לפי תקנות ההגנה, יוגשו כתבי האישום, בין היתר בעבירות של השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה או שלמותה, גרם מלחמה וסיוע לאויב במלחמה, עבירות לפי חוק המאבק בטרור, רצח, ועוד".

"בביה"ד יהיו מספר הרכבים, ובראש כל הרכב יעמוד אב ביה"ד הצבאי - קצין שהוא שופט מחוזי בדימוס, ולצדו שני חברים נוספים שיהיו קצינים הכשירים להתמנות לשופטי בימ"ש מחוזי, עם ניסיון ומומחיות בתחום הפלילי", נכתב בנוסח המעודכן. "ניתן יהיה לערער לפני בימ"ש שהרכבו אב ביה"ד, קצין בימ"ש העליון בדימוס, נשיא בימ"ש מחוזי בדימוס או נשיא ביה"ד הצבאי לערעורים, ושני קצינים שהם שופטי בימ"ש מחוזי בדימוס. כלל ההכרעה בביה"ד הוא דעת הרוב. במקרה של הטלת עונש מוות, שלא הוגש עליו ערעור בידי הנענש, יראו כאילו הוגש ערעור מטעמו. כמו כן, בניגוד לקבוע ביחס לבימ"ש צבאי, לא נדרשת חתימת קיום של הרמטכ"ל לפס"ד, ואף אין בסמכותו להתערב בפס"ד או גזר דין".

עוד נכתב בהצעה: "סדרי הדין והראיות יהיו אלו הנוהגים בבימ"ש הפועלים לפי חוק בתי המשפט, שיפורטו בתוספת (שתידון בקריאות שנייה ושלישית). לצד זאת, בימ"ש יוכל לסטות מהם אם שוכנע מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש ואין בו כדי לפגוע ממשית בהגינות ההליך. דיוני בימ"ש ישודרו באתר אינטרנט ייעודי, אלא אם יתקיימו בדלתיים סגורות או אם קבע בימ"ש כי לא ישודרו מטעמים שיירשמו, ובעל מקרה הדיונים יתועדו חזותית וקולית ויישמרו בארכיון המדינה. לנאשמים ימונו לבחירתם סניגורים מוסמכים ישראלים או מאיו"ש".

"עוד מוצע כי תוקם ועדת היגוי מדינית להתוויית היערכות משרדי הממשלה להעמדה לדין של משתתפי טבח 7.10, ולגיבוש מדיניות הממשלה בעניין ההעמדה לדין, בראשות רה"מ, שחברים בה שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ. בנוסף נקבע כי מי שחשוד, נאשם או הורשע בהשתתפות ב-7.10 לא ישוחרר בעסקאות חטופים".

הדיון בוועדת החוקה

מישל סלבין מהפרקליטות הצבאית, אמרה בדיון: "צה"ל מתנגד לעובדה שהדבר הזה יחנה באחריותו. ראוי שמערכת המשפט הכללית תקבל את האחריות כאחריות לאומית ולא כמשימה צבאית. ההחלטה לפני שנתיים, להעברת האחריות לפרקליטות המדינה ללוות את התיקים, לא צריכה להשתנות. העברת האחריות לצה"ל עלולה להפנות ביקורת ציבורית בין-לאומית כלפי הצבא, שתקשה עליו לבצע את משימותיו הצבאיות. הקמה של ערכאה צבאית נתפסת כחריגה ויוצאת דופן, נוכח סוגיות הלגיטימציה שדובר עליהן".

לדבריה של נציגת הפרקליטות הצבאית השיב חה"כ רוטמן: "ההכרעות בנושא יתקבלו בידי הדרג המדיני, ואני בטוח שכשם שהנהלת בימ"ש אמרה שתקבל כל הכרעה ותסייע למימושה, גם הצבא ומערכת הביטחון כולה יעשו כך. דנו יחסית רבות בנושא האחריות הכוללת של המהלך במובן של הקמת ביה"ד ע"י הצבא. אחרי שראינו את החלופות האזרחיות, קיבלנו את ההחלטה שהדבר ייעשה ע"י הצבא. על חלק מהבעיות שהועלו בדיונים עם הצבא כבר ניתן מענה, וזה יהיה חלק מדיוני הוועדה לקריאות שניה ושלישית".

חה"כ עופר כסיף אמר בדיון: "יש קונצנזוס על כך שהפושעים של 7.10 צריכים להיענש, ועל כך אסור שיהיה ויכוח. עם זאת, זה לא יכול להיעשות בדרכים שלטעמי עוקפות את הזכויות של פושעים, כל פושע, גם מהימין הקיצוני. יש פה יצירה של טריבונל משפטי שעוקף את המערכת המשפטית הקיימת, ויש פה כוח עודף שניתן למערכת הפוליטית בהשפעה על ההליכים המדוברים ולכן נצביע נגד".

חה"כ גלעד קריב: "ההצבעה שלנו משקפת את ההבנה שיש פה אירוע שמכריח את כולנו להתכנס למהלכים חקיקתיים והדבר השני הוא שגם אם זה לקח זמן, בדיאלוג בין הדרג הפוליטי לצבאי הייתה גם אם לא הסכמה, הקשבת עומק, וזה מוביל אותנו לתמוך בהצבעה. יש לשנות את ההתניה על סמכות הממשלה לפעול לעסקאות חטופים זה דבר לא ראוי ולא נכון לעגנו בחקיקה. יש הסתייגויות נוספות שסביבן תיקבע ההצבעה הסופית".

ח"כ יואב סגלוביץ': "נצביע בעד החוק גם בהמשך, בתנאי שמדובר על מהלך מתואם בין כלל הגורמים ואני עדיין לא בעד שהדבר יהיה בידי הצבא".

כאמור, הצעת החוק אושרה בתמיכת היו"ר רוטמן, והח"כים מלינובסקי, ניסים ואטורי, יונתן מישרקי, יואב סגלוביץ, קארין אלהרר וגלעד קריב. חה"כ כסיף התנגד.