רונן בר בהופעה פומבית נדירה קורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית: "זו הדרך היחידה לתחקר"

ראש השב"כ לשעבר רונן בר נאם היום (שלישי) בכנס הסייבר באוניברסיטת תל אביב, בהופעתו הפומבית הראשונה מאז שסיים את תפקידו. הוא קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר – ושיגר מסר להנהגה: "במנהיגות מוטב לקחת אחריות על כשלים ולא קרדיט על הישגים, דווקא את זה אפשר ורצוי לחלק". רה"מ בנימין נתניהו הגיב על דבריו של בר בשבוע הסייבר 2025: "היה פה כשל עצום שמחייב לבדוק את כולם. זה אפשרי רק בוועדת בדיקה לאומית רחבה שאינה תפורה לצד אחד או לצד אחר. לא יהיה כאן אתרוג".

במהלך נאומו בכנס, הראשון מאז סיים את תפקידו ב-15 ביוני, הזכיר בר את סמל אופיר שושני והירש גולדברג פולין, שנחטף ונרצח בשבי. הוא עקץ את ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנשים כמו אופיר והירש יכלו לשבת איתנו כאן היום ולתרום לנו כמעצמה טכנולוגית. רק כשאתה רואה אותם אתה מבין מה המשמעות של אחריות ומה המחיר האמיתי כשאנחנו טועים ונכשלים. אחריות היא אין סופית. במנהיגות מוטב לקחת אחריות על כשלים, ולא קרדיט על הישגים".

ראש השב"כ לשעבר ציין שהארגון תחקר את עצמו אך הדגיש כי הדרך היחידה ללמוד ולהפיק מאירועי טבח 7 באוקטובר היא באמצעות הקמת ועדת חקירה ממלכתית. "עשינו תחקיר, החלטנו לעשות אותו רחב ונוקב והסתכלנו קודם כל על הכשלים שלנו. עשינו את זה מתוך אותה אחריות לחקר האמת ולבניית העתיד", הבהיר.

"הדרך היחידה לעשות תחקיר כולל על הכשל, לפוגג את הקונספירציות המסוכנות, ללמוד מה לתקן ולהבטיח שזה לא יחזור היא רק באמצעות ועדת חקירה ממלכתית – כזאת שיש בה אנשי מקצוע, שרואה את כל התמונה ויודעת להחליט מה לעשות כדי שזה לא יחזור".

הוא הצביע על ההשלכות שבהיעדר הקמת ועדה כזאת והסביר: "ברגע שלא החלטנו ולא תחקרנו את המערכת כולה, בעצם גזרנו עליהם, על חטופים ואולי על כל עם ישראל, את 7 באקוטובר הבא". בר הפציר בנוכחים ושלח מסר נוסף להנהגה: "בואו נפסיק להתקוטט וניכנס לתהליך ביחד כדי ללמוד מתוך מטרה להיות טובים יותר. זה היה במשמרת שלנו ולכן זאת האחריות שלנו".

הוא גם התייחס לבוקר 7 באוקטובר ואמר: "באותו בוקר נורא – אישית, ארגונית ולאומית השב"כ הרים את הראש ויצא למלחמה בכל החזיתות. האנשים שלנו נלחמו תחת אש וחיסלו מחבלים". בר הבטיח על בימת הכנס: "נתנו הבטחה שנבוא לסגור חשבון עם כולם. נשארו שני אדריכלים לסגור איתם חשבון – ולהחזיר את רן גואילי".

נתניהו: "הוועדה שתוקם תבדוק גם את הדרג הביטחוני והצבאי - את כולם"

ראש הממשלה הוסיף כי "הכשל הזה חייב להיבדק עד תום, הוא חייב לבדוק גם את הדרג המדיני, גם את הדרג הצבאי, גם את הדרג הביטחוני, את כולם. וזה אפשרי רק אם אנחנו עושים את זה בוועדת בדיקה לאומית רחבה".

"דבר דומה נעשה בארה"ב. אחרי האסון הגדול ביותר בתולדות ארה"ב, 11.9, הם הקימו ועדה שמורכבת חצי מרפובליקנים, חצי מדמוקרטים. לא היה יתרון לאף אחד, כל אחד יכול היה להביא כל שאלה, וכל אדם שהצדדים רצו לעלות. זה מה שיהיה גם כאן, לא יהיה כאן אתרוג, לא תהיה כאן סגירה של צד אחד אל מול צד אחר", טען נתניהו. "כולם יביאו וכולם יישאלו, ורק כך נגיע לאמת. כך צריך לעשות, וזה גם מה שיעשה".

בנט ענה לנתניהו ואיים על השרים: "תאלצו להיגרר לוועדה שנקים"

בכנס פעילים, התייחס ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט לדבריו של נתניהו: "לא תהיה ועדת מריחה". בנט פנה לשרי הממשלה ואמר: "או שתקימו עכשיו ועדת חקירה ממלכתית בהסכמה מרצון, או שאחרי הבחירות בעל כורחכם תאלצו להיגרר לוועדת חקירה ממלכתית שאנחנו נקים".

הקריאה לשינוי אסטרטגי בדוקטרינת הביטחון

בר הקדיש חלק נרחב בנאום לאתגרים החדשים שעומדים בפני מדינת ישראל – ובראשם האיום הרקטי והמאבק על התודעה. הוא תיאר את המעבר מעימות מול צבאות סדירים למול מלחמות עם ארגוני טרור, שלוחות איראניות ומתקפות סייבר והשפעה, וקרא להיערכות מחודשת שתענה על כל אחד מהאיומים האלה. לדבריו, "הטכנולוגיה נדרשת בכל המערכות", וההתמודדות מול מדינות וארגונים קיצוניים מחייבת חשיבה מחודשת על ביטחון המדינה.

בר הציג חזון של "תשתית הגנה קיברנטית מאובטחת בין מדינות המערב – מיפן ועד ארצות הברית". הוא אף דיבר על הקמת מנגנון בין-לאומי משותף שיפעל בדומה ל"סייבר אינטרפול" ושיאפשר שיתוף מידע בזמן אמת בין מדינות כדי למנוע התקפות. בדבריו הזהיר שוב מהאיום האיראני ואמר שאיראן היא "מכנה משותף לכל זירות האיום", לא רק בגרעין אלא גם בטילים וטרור שמופעל באופן ישיר מצד שלוחותיה.

אחרי יותר משנתיים של מלחמה בר טען שהמרחב הדיגיטלי שינה באופן מהותי את משמעות הריבונות. "גבולות פיזיים לבדם אינם מספיקים. על אומות גם לבנות חומות מפני התקפות השפעה וחומות אש מפני התקפות סייבר".

הוא קרא לעדכן גם את תפיסת הביטחון של בן גוריון, וציין את מגבלות ההרתעה מול ארגונים פונדמנטליסטיים כמו חמאס וחיזבאללה. לדבריו, מול ארגונים שאינם מדינות – נדרשות פעולות יזומות והכרעה מתמשכת נגד ראשי הארגונים, תוך בניית חלופות מקומיות, אחרת הטרור יחזור.

בר התריע כי ישראל "מפסידה את הקרב על ההשפעה", הן כלפי חוץ והן בממד הפנימי, והזכיר את הזירה שמתנהלת ברשתות החברתיות. הוא קרא להגדיל את היכולות המודיעיניות והמבצעיות בתחום, כולל פעולה משותפת עם חברות טכנולוגיה, כדי לבלום בזמן אמת מסרים עוינים, דיסאינפורמציה ואנטישמיות.

בחלקו האחרון של הנאום התייחס בר גם לשילוב בינה מלאכותית בארגוני ביטחון. הוא הזהיר מפני נכונות האימוץ והקושי של "הדור הוותיק" להסתגל לשינויים, אך הדגיש שהטכנולוגיה כבר מאפשרת פתרון של "אתגרי מודיעין שלא נפתרו שנים". לדבריו, הבינה המלאכותית צריכה לשמש כמרכיב שמזהה טעויות ומצמצם עומסים, אך האחריות בסופו של דבר חייבת להישאר אנושית. "ישראל מוכרחה להיות לא רק סטארט-אפ ניישן – אלא סמארט-אפ ניישן”, סיכם.

בחודש יוני האחרון סיים בר את תפקידו בתור ראש השב"כ, לאחר כהונה בת שלוש שנים וחצי שהחלה באוקטובר 2021, וככל הנראה תיחשב לסוערת בתולדות הארגון. פרישתו של בר הגיעה לאחר מחלוקת בינו ובין ראש הממשלה נתניהו בעקבות "חוסר אמון" בין השניים. הממשלה אף ניסתה להדיח את בר – אך המהלך נפסל בבג"ץ.