עו"ד ויסגלס: "לא מעלה על הדעת שימוש בסמכות חנינה למי שכופר במעמדו כעבריין"
עורך הדין שייצג ארבעה מבכירי השב"כ בפרשת קו 300 הסביר בריאיון ל"אולפן שישי" שהחנינה שניתנה אז התבססה על הודאה בעבירות – תנאי שאינו מתקיים במקרה של נתניהו • "כשרה"מ זועק 'אין כלום, לא היה כלום', וכופר בכך שעבר עבירה – אין לנשיא סמכות לחון אותו", הבהיר ויסגלס • התרחישים האפשריים של הרצוג וההערכה בבית הנשיא – רוב הגורמים יתנגדו לחנינה

רבים נוהגים להשוות בין בקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין החלטתו של הנשיא המנוח חיים הרצוג לחון את אנשי השב"כ שהיו מעורבים ב"פרשת קו 300". אלא שלדברי עורך הדין דב ויסגלס, שייצג ארבעה מבכירי השב"כ בפרשה, מדובר בהשוואה שגויה לחלוטין. בריאיון ל"אולפן שישי" הסביר ויסגלס: כל עוד נתניהו כופר בכך שביצע עבירה – לנשיא המדינה אין סמכות לחון אותו.

נזכיר, "פרשת קו 300" החלה בשנת 1984, לאחר שמחבלים השתלטו על אוטובוס נוסעים. צה"ל השתלט על האוטובוס, ושני מחבלים שנתפסו בחיים חוסלו לאחר מכן בשטח בידי אנשי שב"כ, בהוראת ראש השירות דאז, אברהם שלום. בהמשך התברר כי אנשי השב"כ שיבשו את החקירה, מסרו עדויות שקריות וטייחו את חלקם בפרשה.
לבסוף העניק הנשיא חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, חנינה לתשעה מאנשי השב"כ, במהלך תקדימי שבו ניתנה חנינה עוד בטרם הוגשו כתבי אישום או ניתנה הכרעת דין. ויסגלס, שייצג כאמור ארבעה מבכירי הארגון, הדגיש בריאיון שהחנינה אז התבססה על הודאה מפורשת של המעורבים בביצוע העבירות.
"ביסוד החנינה עמדה הודאה", אמר ויסגלס. לדבריו, אנשי השב"כ הודו כי לקחו חלק בהריגת המחבלים, ששיבשו את החקירה ושעברו עבירות – הודאה שהכניסה אותם להגדרה המשפטית של "עבריינים", תנאי בסיסי להפעלת סמכות החנינה.

ויסגלס הסביר כי חוק יסוד נשיא המדינה קובע שלנשיא נתונה הסמכות לחון עבריינים. עד פרשת קו 300, ההשקפה המקובלת הייתה שעבריין הוא מי שהורשע בידי בית משפט, אולם פסק הדין בפרשה הרחיב את ההגדרה גם למי שהודה בביצוע עבירה. כך נקבע בפסק הדין שכתב הנשיא שמגר, לאחר שנוכח כי מבקשי החנינה הודו במעשי העבירה והציגו ראיות בפני הנשיא.
לדבריו, לצד ההודאה התקיימו תנאים נוספים: המלצת היועץ המשפטי לממשלה, כינוס קבינט מיוחד לצורך העניין, והתפטרותו של ראש השב"כ אברהם שלום. בפועל, כל מי שזכו לחנינה סיימו את תפקידם בשירות.
מכאן לטענתו, נובע הפער המהותי לעומת מצבו של נתניהו. "כשראש הממשלה לא רק שאינו מודה בעבירה, אלא זועק בקול 'אין כלום, לא היה כלום', וכופר בכך שעבר עבירה – אין לנשיא סמכות לחון אותו", אמר.

ויסגלס העריך כי אם יתפתח משא ומתן בין הצדדים, ייתכן אחד משני תרחישים: הודאה של ראש הממשלה באחת העבירות המיוחסות לו, שתאפשר בחינה של חנינה. או שהנשיא יצחק הרצוג ימלא תפקיד של מעין מגשר בין היועצת המשפטית לממשלה, הגורם היחיד המוסמך להגיע להסדר ולהפסיק את המשפט, לבין ראש הממשלה. עם זאת, הדגיש כי אינו מעלה על דעתו שימוש בסמכות החנינה כלפי מי שכופר באופן כה נחוש במעמדו כעבריין.
הדרך לחנינה
אמש דיווחנו ב"אולפן שישי" שלפי ההערכות, ייקחו שבועות ארוכים עד שכל הגורמים המעורבים יגישו לנשיא המדינה את חוות דעתם בנושא. רוב הגורמים יהיו ככל הנראה נגד מתן חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו במתווה הנוכחי.
בבית הנשיא מעוניינים לבחון אם ניתן לכפות על הצדדים, פרקליטות המדינה ונתניהו, הגעה להסדר טיעון. באופן הזה, נתניהו יודה בחלק מעבירות המופיעות בכתב האישום, בתמורה לענישה מוסכמת.