מעסקה לחנינה: גילויים חדשים על ניסיונות נתניהו לסגור את התיקים מחוץ לביהמ"ש | פרויקט מיוחד

חלפו תשע שנים מאז החלה המשטרה לבדוק רשמית את החשד שראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל טובות הנאה ממיליארדרים. שש שנים חלפו מאז שהוגש כתב האישום לבית המשפט המחוזי בשלושה תיקים שונים ומשפט נתניהו עדיין מתנהל. אין איש שיודע להצביע במדויק על נקודת הסוף שלו.

אמש (רביעי) פרסמנו ב"מהדורה המרכזית" גילויים חדשים על השנים הרבות שחלפו עד להגשת בקשת החנינה המדוברת בימים אלה. מה קרה שם באמת בחדרים הסגורים, בהתייעצויות עם עורכי הדין, עם המשפחה, עם המקורבים, עם השליחים שנשלחו - הכול כדי לנסות לסגור לראש הממשלה הסדר טיעון. וגם, הרגע האחד והיחיד שבו נתניהו באמת ובתמים היה מוכן לשקול עסקה כזאת - עד שחזר בו.

"נתניהו התעניין באותה תקופה כל הזמן בסיפור של דרייפוס"

העיתונאי ומגיש "פגוש את העיתונות" בן כספית אומר: "הגישושים התחילו עוד לפני הגשת כתב האישום. זה מתחיל אפילו שנים אחורה אצל פרקליטו המיתולוגי המנוח, עורך הדין ד"ר יעקב וינרוט, שאמר לו שהוא צריך לחתור להסדר טיעון בכל מחיר. אבל וינרוט פינה את מקומו ועבר גם לעולם הבא".

אלו הם ימי החקירות, ימים שבהם לא מתבשלת אצל נתניהו ההפנמה של מצבו המשפטי, להפך - הוא חוזר ומספר למי שנפגש איתו על דמות אחת היסטורית שהוא מוצא בינו לבינה דמיון רב.

בכיר בליכוד מספר: "נתניהו התעניין כל הזמן בסיפור של דרייפוס, זה היה המצב המנטלי שבו היה במשך לא מעט זמן. הוא חזר כל הזמן על המוטיבים הדומים לדעתו - החקירה המוטה, המערכת המשפטית שסימנה את המטרה ואז ירתה את החץ, ובעיקר את המחשבה שהוא, כמו דרייפוס, מואשם לא בגלל מעשיו אלא בגלל מי שהוא. הוא היה בטירוף סביב ההשוואה הזו ופמפם אותה לכל מי שהיה קרוב אליו".

ליוותה את נתניהו המחשבה שהוא, כמו דרייפוס, מואשם לא בגלל מעשיו אלא בגלל מי שהוא

בכיר בליכוד

עו"ד יעקב וינרוט ז"ל, ששימש כעורך דינו של נתניהו, סיפר בתוכנית "עובדה" בשנת 2018 כי "הוא (נתניהו) בטוח שתופרים לו תיק. הוא באמת רואה את הדברים בצורה פשטנית מדי. ביבי מאמין ברשעים ספציפיים".

אחד האנשים שזומנו לנתניהו באותם ימים הוא פרופסור יובל אלבשן, שחקר לעומק את פרשת דרייפוס. אלבשן מסביר לנתניהו שלא בטוח שזו ההשוואה שכדאי לא להיתלות בה. אלבשן מתאר: "זאת פרשה שמראה שהמערכת, כשהיא רוצה, היא מנצחת את כולם - וזה מה שקרה עם דרייפוס. ומפה הגעתי ואמרתי, 'אני חושב שבלי קשר עכשיו אם אתה צודק או לא, אני קטונתי מלדעת, ברור שהמאבק בין המערכת לבין מישהו עם עוצמות כמוך ושיש לו בייס מעריצים כל כך גדול, המפגש הזה יגרום לזה שהבית יקרוס. מה שצריך לעשות במקרה הזה, גם אם אתה משוכנע שעשו לך עוול - אתה צריך להוריד את הראש כדי שמערכות אכיפת החוק יישארו'. הייתה לנו עוד פגישה, הוא לא הסכים בכלל לשמוע על זה, וזה השלב שגם נפרדו דרכנו, יותר לא הוזמנתי לשם".

נתניהו באמת האמין שפשוט תופרים לו תיק

יעקב וינרוט ז"ל, עורך דינו של רה"מ

עסקה - כן, פרישה מהחיים הפוליטיים - ממש לא

זה יהיה הלך הרוח של ראש הממשלה ושל משפחתו הקרובה כמעט לאורך כל הדרך. הוא מוכן לשקול עסקה, אך פרישה - ממש לא. פרקליט בכיר שאיתו נועץ נתניהו בימים שלפני הגשת כתב האישום מסביר: "לא הייתה פרישה כי אין פרישה, לא הייתה הודאה כי אין הודאה. זה לא מתאים לאישיות שלו בשום אופן, וגם לא לאישיות של רעייתו. החיים שלהם זה בלפור. כל עסקה שכוללת קלון והרחקה מהחיים הפוליטיים לא באה מעולם בחשבון. בניתוח שלהם נתניהו הוא הקורבן, הנרדף. זה לא פסדה, זה שכנוע עצמי עמוק. אי אפשר להתווכח עם קיר".

אבי בניהו, איש תקשורת ויועץ אסטרטגי, לשעבר דובר צה"ל, סיפר: "ראש הממשלה הוא אדם מאוד מפוכח ומאוד רציונלי. תעזוב את כל התרגילים ואת הכול, כשהוא לבד עם עצמו ועם אלוהיו הוא יודע את האמת. הוא יודע כנראה יותר טוב ממני וממך מה יש בתיק 1000. הוא ראה ראש ממשלה פה נכנס לכלא, הוא ראה נשיא מדינה נכנס לכלא, הוא ראה שר אוצר נכנס לכלא, הוא ראה רב ראשי נכנס לכלא, ראה שר פנים נכנס לכלא. אבל לא רק הם, הוא ראה את יושב ראש בנק הפועלים נכנס לכלא ואת יושב ראש IDB נכנס לכלא ואת יושב ראש שופרסל נכנס לכלא. בחלק מהמקרים על פחות מהאישומים שלו, והוא יודע את האמת והוא חושש בצדק, גם אני הייתי חושש".

רה"מ הוא אדם מפוכח, כשהוא לבד עם עצמו ועם אלוהיו הוא יודע את האמת - והוא חושש

איש התקשורת אבי בניהו

וכך, עוד לפני הגשת כתב האישום, כל הזמן מתנהלים גישושים באמצעות צדדים שלישיים. הנשיא יצחק הרצוג, עוד בימים שבהם היה מחוץ לפוליטיקה ולפני הנשיאות, גישש בין היתר עם היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט אבל גם עם הנשיא לשעבר רובי ריבלין האם אפשר לסיים את הפרשה וכיצד. ציר נוסף היה באחריותו של מוטי סנדר, פעיל פוליטי שהיה מקורב בעיקר להרצוג, אבל הייתה לו דלת פתוחה גם אצל נתניהו, בין היתר על רקע החברות הקרובה שלו עם נתן אשל, שמקורב לראש הממשלה ולרעייתו מזה עשורים. סנדר היה זה שיצר קשר עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרן ברק וניסה לגייס אותו לגבש רעיונות מקלים להסדר טיעון עם נתניהו.

בכיר בפרקליטות לשעבר אומר לנו כך: "מדי כמה חודשים אהרן ברק היה מברר עם מנדלבליט לאן הרכבת נוסעת. למרות שניסו לשכנע אותו לתווך למנדלבליט עסקה שבה לא יסוכם בין הצדדים על קלון ושההחלטה תישאר בידי בית המשפט - הוא ומנדלבליט ראו בסוף את הדברים עין בעין - 'מרכיבי העסקה פתוחים למשא ומתן, המסגרת שלה, שכוללת עזיבה של התפקיד השלטוני הרם ביותר - סגורה לדיון'".

אל מנדלבליט הגיעו בימים ההם, עוד לפני כתב האישום, עוד שניים: הכלכלן וחתן פרס ישראל ד"ר יוסף צ'חנובר ז"ל, אחרי שקיבל פנייה מעורך הדין מיכאל ראבילו, עורך דינו ואיש סודו של נתניהו. גם כלת פרס ישראל למשפטים הפרופסור רות גביזון ז"ל פקדה את לשכתו של היועץ. גורם משפטי שמכיר את השיחות ביניהם סיפר שהפרופסור גביזון אמרה לו כך: "אם יש ראיות מספיקות - חייב לנהל את זה. אבל מהיכרותי איתו זה יהיה אסון".

הכינוס הסודי של מנדלבליט

החקירות ממשיכות להתנהל, ובמקביל לדיונים הרשמיים בתיקי ראש הממשלה, כך חשף נטעאל בנדל בעיתון "הארץ", מכנס היועץ מנדלבליט פורום סודי של משפטנים בכירים שאיתם דן בחשאי בתיקים ומבלי ליידע בכך את אנשי משרד המשפטים. הפגישות נערכות בירושלים אבל לא בלשכת היועץ. אלו הם משתתפי הפורום: פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' יובל אלבשן, פרופ' רות גביזון, פרופ' מני מאוטנר, פרופ' יובל שני ופרופ' רון שפירא, שהשתתף רק בפגישה אחת שכן רעייתו ייצגה את נתניהו בעבר. משפטן נוסף, עורך הדין חיים זיכרמן, הודיע מראש שהוא מייעץ לנתניהו ולכן לא השתתף בפגישה.

פרופ' אלבשן מספר: "היה רוב שחשב שאסור ללכת לעסק הזה בלהיטות יתר, שהסכנות פה הן גדולות ושיש אינטרס ציבורי עצום לא להגיש את כתב האישום כמו שהוא אלא להגיע לאיזו פשרה. עוד אין לנו תקדימים בתחום הזה, צריך ללכת מאוד בזהירות וכדאי ללכת אחורה. ולצערי הרב יותר צדקנו ממה שחשבנו".

גורם אחר שמכיר את הדיונים באותו פורום אומר לחדשות 12: "מנדלבליט כל הזמן הקפיד להגיד שהדלת שלו פתוחה ושיש על מה לדבר ובחפץ לב. הוא לא רצה לראות את ביבי לובש כתום, זה סיוט חיים מבחינתו. אבל כדי שתהיה עסקה, מי שצריך להציע אותה אלו הסנגורים, וזו צריכה להיות עסקה - לא כניעה".

הרגע שבו נתניהו חשב להסכים להסדר הטיעון

בשנתיים שנותרו עד למועד עזיבתו של מנדלבליט את תפקידו, האינטרקציה בין הצדדים הייתה על גחלת חלשה ביותר. אבל אז, כמה חודשים לפני סיום כהונתו של היועץ - משהו קורה. לראשונה מאז שנפתחו נגדו החקירות, בנימין נתניהו לא מחזיק עוד בנכס החשוב ביותר - כיסא ראש הממשלה. מצד אחד הוא מתפנה לכתוב את ספרו האוטו-ביוגרפי, מצד שני הוא עושה הכול כדי לחזור ללשכת ראש הממשלה. ובין לבין, שוב עולה הרעיון של הסדר הטיעון - אבל הפעם ברצינות.

יחלפו עוד כמה חודשים עד שהתקיימו מגעים חשאיים וראשוניים בין נציגי ראש הממשלה לבין פרקליטות המדינה. מנדלבליט, שהיה לקראת סיום כהונתו, מאותת שהוא פתוח להסדר שיחסוך שנים של משפט. ברגע הזה, שוב, נתניהו באמצעות עורך הדין ראבילו, פונה ללא אחר מהשופט אהרן ברק, כדי לנצל את יוקרתו המשפטית ולנסות לפנות אל מוחו וליבו של מנדלבליט.

נתניהו רצה לחתור להסכם טיעון וידע שרק השם של אהרן ברק, האורים והתומים של המערכת המשפטית - יעזור לו

בן כספית מסביר: "אנשים לא יודעים שהשופט ברק ונתניהו, הייתה להם מערכת יחסים רבת שנים, עשורים וכבוד והערכה. ברק עצמו אמר את זה בקולו - 'אין אחד שהגן כמוך על בית המשפט העליון ומערכת המשפט'. נתניהו רצה לחתור להסכם טיעון וידע שרק השם של אהרן ברק, האורים והתומים של סלאח א-דין, של מערכת המשפט, יעזור לו לצלוח את זה".

הטיוטה שהתגבשה: עבודות שירות, ללא מאסר - ועם הטלת קלון

מי שמגיע אל מנדלבליט לראשונה באופן רשמי הוא פרקליטו של נתניהו, עורך הדין בועז בן צור, שמקבל אור ירוק לחקור אפשרות לעסקה. מתגבשת אפילו טיוטה ראשונית - הודאה במרמה והפרת אמונים, ביטול סעיף השוחד בתיק 4000, ללא מאסר בפועל, עבודות שירות של שלושה חודשים והטלת קלון והרחקה לשבע שנים מהכנסת.

נתניהו מתייעץ, עורך הדין בן צור בעד. אחרים, כמו למשל עורך הדין נבות תל-צור, חשבו שההצעה הזו ממש לא טובה. הסיבה: סעיף השוחד גם כך מתנדנד, והפרקליטות מציעה לנתניהו את החשיפה המקסימלית שגם כך תהיה לו בכל מקרה שלא יהיה, בגזר הדין.

עו"ד מיכה פטמן, מומחה לעבירות צווארון לבן, מתאר: "בדרך כלל קלון והרחקה מהחיים הציבוריים זאת הנורמה המצופה שהמדינה שואפת שבסופו של דבר זאת תהיה התוצאה. יחד עם זאת, במקרה הנוכחי זה פחות רלוונטי. אם המשפט הזה יישמע עד תומו - סופו של המשפט, אחרי בית המשפט העליון, אני מעריך שזה בשנת 2031. זה אומר שאנחנו צפויים לעוד שתי מערכות בחירות שבהם ראש הממשלה יכול להמשיך להתמודד בלי שום בעיה".

המניע האמיתי מאחורי הגישושים לעסקה

גורם פוליטי בכיר, שמכיר היטב את נתניהו, מנסה להסביר למה הוא בכל זאת יצר מגעים לעסקה: "באמצעות המגעים הללו נתניהו אוסף מודיעין על הפרקליטות, על האמביציות שלהם, על המרכיב הפסיכולוגי. הוא מצליח להבין את עמדות הפתיחה והסגירה שלהם, הוא מפיק מזה מידע להמשך. יהיה אשר יהיה".

בן כספית משתף: "כשאני הוצאתי את זה בטוויטר - חיכיתי להכחשה גורפת, יומיים, שלושה או ארבעה, לא הייתה מילה מהצד של נתניהו. אם הם לא היו קרובים, ואם הם לא היו משתעשעים מאוד עם הרעיון לסגור את זה כבר אז, הם היו מיד מגיבים ומכחישים".

באמצעות המגעים עם הפרקליטות נתניהו אוסף מודיעין עליהם: על האמביציות שלהם ועל המרכיב הפסיכולוגי

גורם פוליטי בכיר

פרקליטי נתניהו מנהלים לפחות ארבע פגישות שונות עם היועץ המשפטי לממשלה. הם מנסים לשכנע אותו - "אל תטיל קלון, נסכם על מספר שנים מוגבל של הרחקה מהחיים הפוליטיים". גורם שעבד עם נתניהו ומכיר אותו מקרוב, משתף בתעלול המשפטי שפרקליטיו ניסו בשליחותו שלו - לתווך ליועץ: "הבעיה הגדולה עם נתניהו הייתה שאין לו מילה. נניח שהיועץ היה מסכים להרחקה של ארבע שנים בלבד מהחיים הפוליטיים, איך זה היה נאכף מבחינה משפטית? הזכות לבחור ולהיבחר גוברת על החתימה שלו על הסדר טיעון. אלא אם חוק יסוד הכנסת שמתוקפו מוטל הקלון ירחיק אותו. לזה ביבי לא התכוון להסכים אף פעם".

הרכב השופטים הטריד את נתניהו

שבועיים בלבד נותרו לכהונתו של אביחי מנדלבליט, אבל נתניהו ומשפחתו מתלבטים ולא מצליחים לחצות את הפאן הפסיכולוגי. באמצע חודש ינואר 2022 נתניהו אפילו מתייעץ עם רבנים, בעיקר עם הרב דרוקמן ז"ל, בנוגע להיבט ההלכתי של הודאה שלא מתכתבת עם מה שהאדם מרגיש בנפשו. נתניהו, אז ראש האופוזיציה, ממשיך לנסות לפלס מסילות יצירתיות. מתווך אחד שנכנס לתמונה לראשונה פונה לאבי בניהו, שבאותם ימים כתב טור במעריב בעד הסדר טיעון מקלה לנתניהו.

"ביום ראשון שלאחר סוף השבוע שבו כתבתי את המאמר קיבלתי טלפון ממה שנקרא, לצורך השיחה, אישיות ממלכתית לא פוליטית, שאמרה לי שבקיסריה או בבלפור קראו את המאמר שלי ושואלים האם אני מוכן לסייע בקידום הרעיון שהעליתי", מתאר בניהו. "עורך הדין של ראש הממשלה בועז בן צור, בא אליי למשרד בתל אביב. שמנו טלפונים בחוץ, אמרתי לו, 'תגיד מה זה שייך אליי?', הוא אמר לי, 'תראה, יודעים שמנדלבליט הוא ידיד שלך מהשירות הצבאי, וראש הממשלה ואני היינו שמחים אם היית מדבר איתו'".

ברקע, גם סוגיית הרכב השופטים הטרידה מאוד את נתניהו. הוא ידע שראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן פלדמן, הרשיעה את אולמרט בפרשת מעטפות הכסף. הוא ידע גם שהשופט עודד שחם שלח עבריינים על עבירות כלכליות לכלא ובלי היסוס, שהרשיע את צחי הנגבי בדעת מיעוט בפרשת המינויים הפוליטיים בכל סעיפי האישום נגדו.

"יש גם את עניין הכסף. אחת הסיבות שבמשפחת נתניהו רצו ללכת להסכם טיעון היא כי הם חשבו על העלויות הפנומנליות של התיק הזה. אבל אז מיד אחרי שהתפרסם נושא המשא ומתן, ינון מגל הלך לגיוס המונים. יש ארבעה וחצי מיליון שקלים שעדיין עומדים ומחכים באיזה חשבון בנק בצפת, אני לא יודע למי. ופתאום הבין את זה נתניהו, שזה גם לא יעלה לו כסף, וכל השאר היסטוריה", מוסיף כספית.

בהרב-מיארה נכנסה למשרד - וטרקה את הדלת על הסדר טיעון

ההתלבטות האין-סופית של נתניהו, הניסיונות להתחמק מהודעה ומקלון, לא פוגשים את לוח הזמנים של מנדלבליט. שבוע וחצי למועד פרישתו והוא מעביר מסר לפרקליטי נתניהו - "לא אוכל להמשיך במגעים להסדר טיעון, המתינו ליועץ המשפטי הבא".

בניהו אומר: "ככל שהבנתי שנמסרה לו התשובה שמנדלבליט רואה את האפשרות הזאת כלא קיימת יותר, ראש הממשלה לקח את זה קשה. הוא לא אהב את התשובה הזאת והוא היה עצוב כתוצאה מזה".

נתניהו לא אהב את התשובה של מנדלבליט - והיה עצוב ממנה

איש התקשורת אבי בניהו

בפברואר 2022 הסיכוי לעסקה נגוז סופית. היועצת המשפטית לממשלה שנכנסה זה עתה לתפקידה, גלי בהרב-מיארה, מאותתת מיד שמגעים להסדר טיעון מבחינתה אינם סבירים. עד היום נטען נגדה בכל מיני חוגים, ולא רק בחוגי הימין, שסגרה מהר מדי את הדלת, שגישתה הניצית כלפי הסדר טיעון הייתה טעות. אבל המערכת המשפטית עוברת תחת כהונתה להתנהלות בהנחה שהמשפט הזה יימשך עד למתן פסק דין. ועדיין, תוך כדי המשפט, הניסיונות להניע מחדש מגעים לא פוסקים.

השופט ברק שוב מגויס, אבל דעתו איתנה - עסקה כן אבל גם קלון כן. יום לאחר ההכרזה של הנשיא טראמפ ובחסותו, היקום החיצוני לבית המשפט המחוזי עובר מעיסוק בעסקה לעיסוק בחנינה של ממש לראש הממשלה - על ידי הנשיא הרצוג.

מעסקה - לחנינה: האסטרטגיה של נתניהו השתנתה

כעת הוויכוח החדש בישראל הוא לא עסקה כן או לא - אלא חנינה כן או לא. בניהו מתייחס לכך: "אני מעריך שראש הממשלה לא הפתיע את נשיא המדינה, ראיתי שהתגובה של הנשיא בסדר הדברים באה מהר מדי. אני מניח שהייתה הידברות מוקדמת, יכול להיות שהיו גם חילופי ניסוחים, אינני יודע. אני יודע על כמה אנשים שהנשיא כבר התייעץ איתם בימים האחרונים, אני לא יכול להגיד מי".

"על מה חנינה? למה תועיל היום חנינה? בתקופה ההיא אפשר היה לוותר על חלק מהדברים כדי שהבית יישאר ונוכל לאט לאט לטפל במה שצריך. היום, ונתניהו אחראי לזה, הבית הזה כבר הזדעזע, הנזק כבר נגרם", מדגיש פרופ' אלבשן. "אם אני עכשיו לא אטפל בזה ולא אתן פסק דין סופי, שהשופטים יגידו מה הם חושבים גם על הנאשם וגם על המאשימה - אז אנחנו בעצם סתם קיבלנו הקרנות, נחלשנו מאוד ולך תדע מה עוד יקרה, ולא נוכל להיות בריאים".

עו"ד פטמן מוסיף: "נתניהו חייב לקחת אחריות אישית, בלי זה אין לנשיא סמכות ובג"ץ יבטל את ההחלטה שלו אם הוא יעשה את זה, וגם הוא יודע את זה, ואם הוא לא יודע את זה אז הייעוץ המשפטי יגיד לו את זה. לכן הפתרון חייב להיות פתרון מאוזן. ענישה - אפס, הרחקה מהחיים הציבוריים לתקופה מסוימת משמעותית - כן".

למודל המשולב הזה נתניהו לא הסכים מעולם, לא בימי מנדלבליט, גם לא בימי בהרב מיארה, לא כשהנשיא היה ריבלין, גם לא כשהנשיא הוא הרצוג. לא כשהיה ראש אופוזיציה, בטח ובטח לא כשהוא ראש הממשלה. לכן, אם לא תהיה התפתחות דרמטית ובלתי צפויה קשה לראות איך התסבוכת הזו זוכה לפתרון, כזה שגואל את המדינה מהסחרחורת החברתית, הפוליטית והמשפטית שבה היא חיה כבר כמעט עשור.