החלטת בג"ץ בפרשת הפצ"רית: את מי לוין רשאי למנות ומה הולך לקרות מעכשיו - כל הפרטים

שלושת שופטי בג"ץ פרסמו היום (ראשון) את פסק דינם בעניין חקירת הפצ"רית, שבו קבעו כי שר המשפטים יריב לוין לא היה רשאי למנות את השופט בדימוס אשר קולה לפקח על החקירה, אך שהוא מוסמך למנות גורם אחר לשם כך. מי הוא אותו גורם, מדוע השופטים לא קיבלו את הסכמת הפרקליטות להצעתם - למנות שופט עליון בדימוס שיפקח על החקירה, ומה הולך לקרות מעכשיו? N12 מסבירים.

מה שופטי בג"ץ פסקו?

השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ פסקו פה אחד כי יריב לוין היה מוסמך להפעיל את סעיף 23א(ד) לחוק המינויים ולהטיל על עובד ציבור אחר את הפיקוח על החקירה משנקבע כי היועמ"שית גלי בהרב מיארה מנועה מלעסוק בנושא, לפי חוות הדעת של היועצת המשפטית למשרד המשפטים. ואולם, השופטים קבעו כי הגורם שעליו הטיל לוין לפקח על החקירה, נציב תלונות על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה אינו יכול למלא את התפקיד, שכן לפי החוק, על הנציב נאסר לעסוק בכל עניין שהוא, חוץ מתפקידו כנציב.

השופטים הדגישו בפסק דינם את הניסיון שלהם לדחוף את הפרקליטות ואת שר המשפטים להגיע לפשרה על זהות הגורם שיפקח על החקירה, מכיוון ש"מקרה כה חריג ומורכב מחייב את הצדדים לממש את אחריותם הציבורית ולעשות מאמץ ניכר לשם מציאת פתרון מוסכם לסוגיה". ואולם, משהצדדים לא הגיעו להסכמות - השופטים קבעו בקווים מוגדרים מי יהיה אותו גורם שעליו לוין יהיה מוסמך להטיל את התפקיד של פיקוח על החקירה.

אם לא קולה - מי כן יוכל לפקח על חקירת הפצ"רית?

השופטים קבעו כי במקרה כגון זה, שבו היועצת המשפטית לממשלה מנועה מלפקח על החקירה וכן גם פרקליטות המדינה, העברת הסמכויות על פי חוק המינויים צריכה להיעשות לעובד מדינה בכיר, שהוא משפטן מובהק, שתחום עיסוקו בעבר או בהווה כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה או החקירה הפלילית. הם הדגישו שלא ניתן להעביר את הסמכות הזו לעובד מדינה עם שיוך פוליטי, בעבר או בהווה, ושלא ניתן יהיה להפעיל את הסמכות הזו כאשר מושא החקירה הוא גורם פוליטי. השופטים לא פירטו מבחינה שמית מועמדים אפשריים, אך אפשר למשל למנות את מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ' או יו"ר הרשות לניירות ערך יוסף ספי זינגר, שעונים על הקריטריונים שהשופטים נימקו.

מכיוון שכעת הכדור נמצא בידיים של לוין, לא מן הנמנע שהסוגיה תגיע שוב לפתחו של בג"ץ, אם למשל יבחר למנות גורם שנוי במחלוקת או עובד מדינה שלא בהכרח נחשב לבכיר. ואולם, חשוב לציין שהשופטים הזכירו את הצעותיהם במהלך הדיון, והבהירו כי "לא ננעל השער להגעה לפתרון מוסכם, אשר ייהנה מהכשר ציבורי רחב". משכך, אם לוין יגיע עם הפרקליטות לפתרון מוסכם לפי ההצעות המקוריות של השופטים - שופט עליון בדימוס למשל, שגם הפרקליטות הסכימה להצעה הזו - הפתרון הזה יהיה על דעת בג"ץ.

הפרקליטות הסכימה להצעת השופטים בדיון שבית המשפט ימנה שופט בימ"ש עליון בדימוס לפקח על החקירה. מדוע השופטים לא עשו זאת?

השופטים הציעו כמה אפשרויות בדיון, על מנת ששני הצדדים יגיעו לפשרה. אם הם היו מגיעים לפשרה, השופטים לא היו חייבים להיצמד ללשון החוק, אלא היו יכולים לפעול על פי ההסכמות שעלו בדיון. משהצדדים לא הגיעו להסכמות, לשון החוק ברורה: "היה נושא משרה מנוע מלעסוק בעניין מסוים במסגרת תפקידו, רשאי השר, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד באותו עניין, עד שתוסר המניעה". משכך, השופטים נצמדו ללשון הדווקנית של החוק.

כמו כן, בג"ץ לא שש להתערב בשיקול דעת הרשות המבצעת. העלאת שם קונקרטי, היתה יכולה להיחשב להתערבות גסה בשיקול הדעת של לוין, והיתה מהווה פתח לביקורת על המועמד שהם היו מציעים. השופטים העדיפו להיצמד ללשון החוק ולכבד את עקרון הפרדת הרשויות, ולהשאיר את שיקול הדעת בידי לוין, תוך שהבהירו לו את גבולות הגזרה. הם אף הדגישו בפני השר, כי התערבותו בחקירה היא עקיפה בלבד: "בבחירת זהות עובד המדינה שאליו תועברנה סמכויות הפיקוח על החקירה, תוך ניתוק הקשר בין השר לבין אותו עובד מדינה לאחר העברת הסמכויות".

מה הולך לקרות מעכשיו?

כעת הכדור נמצא אצל השר לוין. יהיה עליו לפעול על פי גבולות הגזרה שהציבו לו השופטים ולמנות מועמד בהתאם, לאחר שיוועץ עם נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, בהתאם לחוק. אם לוין יחרוג באיזשהו אופן מגבולות גזרה אלה, סביר שהסוגיה שוב תחזור לפתחו של בג"ץ, בנוגע לזהות הגורם שלוין ימנה.

ככל ולוין אכן יפעל בהתאם לחוק וגבולות הגזרה, ימונה הגורם שיפקח על החקירה והוא יוכל להתחיל למלא את תפקידו - ללוות את החקירה ואף להיעזר בגורמים מסוימים בפרקליטות כדי לממש את סמכות הפיקוח שהועברה אליו. ללוין לא תהיה אפשרות כפי שהשופטים קבעו, להתערב בחקירה עצמה או באופן שבו הגורם מפקח על החקירה. תפקידו נגמר ברגע שהוא ממנה אותו. מהחלטת השופטים עולה כי היועמ"שית מנועה מלעסוק בפרשה עד שתגמר החקירה עצמה, ושלאחר מכן היא תוכל לעשות זאת, למשל להיות מעורבת בהחלטה אם יש להגיש כתבי אישום בפרשה או לא.

משמר הדמוקרטיה הישראלית הודיע כי יגיש בקשה לדיון נוסף על ההחלטה. המשמעות היא שככל שבג"ץ ייעתר לבקשה, הרכב השופטים החדש שייקבע עשוי לשנות את ההחלטה שהתקבלה.

החשש הגדול של העותרים היה מפני התערבות של גורמים פוליטיים בחקירות פליליות. מה המשמעות של ההחלטה של בג"ץ?

בג"ץ הבהיר כי ההחלטה שלו היא חריגה, בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה. כך שלרוב במקרים שבהם היועצת המשפטית לממשלה תהיה מנועה מלעסוק בנושא מסוים – השר יהיה רשאי להעביר את סמכותה בנושא לגורם אחר מהייעוץ המשפטי לממשלה או מפרקליטות המדינה. רק במקרים חריגים ונדירים, כמו המקרה הנוכחי שגם היועמ"שית וגם בפרקליטות מנועים מלעסוק בנושא מסוים, השר יהיה רשאי להעביר את הסמכות. גם אז, זה חייב להיות בגבולות הגזרה שהשופטים הציבו: עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שעוסק או עסק בתביעה או בחקירות פליליות, וללא שיוך פוליטי.