"לא יכולים לעצום עיניים כשיש סטירת לחי": הביקורת החריפה של בג"ץ על המינויים הפוליטיים של אמיר אוחנה

שופטי בג"ץ יעל וילנר, יחיאל כשר ורות רונן פרסמו אתמול (שלישי) החלטה שבה הם מורים ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה לעדכן אם הוא מתכוון לשנות את אחד מהמינויים שלו של שני פעילי ליכוד לחברי הוועדה הציבורית למימון המפלגות, לאחר דיון שבו השמיעו השופטים אמירות חריגות וביקורתיות בנוגע להתנהלותו של אוחנה.

"הצטברות הדברים מלמדת או על שיקולים זרים או אי סבירות קיצוני", אמרה השופטת וילנר לבא כוח הכנסת שמייצג את עמדת אוחנה ביחס להתנהלותו של יו"ר הכנסת, והוסיפה כי "קשה מאוד לעצום עיניים למול סטירת לחי שמתקבלת כאשר משווים בין חברי הוועדה שאוחנה מינה לתפקיד לבין זהותם וניסיונם של חברי ועדה קודמים שמינו יושבי ראש הכנסת בעבר".

הדיון נסב סביב עתירה שהגישה האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, הדורשת לבטל את החלטת יו"ר הכנסת אוחנה, על מינויים של שני פעלי ליכוד לחברי הוועדה הציבורית לחוק מימון מפלגות - המונה בסך הכול שלושה חברים. ועדה זו אמונה על המימון הציבורי המוקצה למפלגות שמתמודדות בבחירות, קובעת את היקף המימון הציבורי שמוקצה למפלגה ומאשרת להן הלוואות לקראת יום הבחירות.

החוק קובע כי הוועדה מורכבת משופט בדימוס שממונה בידי נשיא בית המשפט העליון ושני חברים נוספים - נציג אקדמיה ונציג ציבור, אותם ממנה יו"ר הכנסת. בוועדה הנוכחית, מכהנים בתפקיד השופטת בדימוס דבורה ברלינר ושני פעילי ליכוד שאוחנה מוינה, הבלשן ד"ר אוון גרי כהן, שהיה יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשרת אמון ואלעד מלכא, מי שהוא המועמד של השר שלמה קרעי למנכ"ל משרד התקשורת, והיה המשנה למנכ"ל המשרד, שהיה אחראי בתפקידו לגיבוש הרפורמה בתקשורת של קרעי. הוא אף התמודד בשנים האחרונות בפריימריז של מפלגת הליכוד, והוא ממייסדי תנועת ליכודניקים מתגייסים, ודם מונה על שר השר ישראל כץ לשמש חבר בוועדה לבחינת סגירת תחנת גלי צה"ל.

לטענת התנועה למען ישראל דמוקרטית, מדובר במקרה קיצון של מינויים חריגים ביותר, שנעשו מתוך "שיקולים פוליטיים זרים ופסולים", ושאוחנה, כיו"ר הכנסת שהוא סמל שלטון וגורם ממלכתי, מינה אותם "תוך חריגה בוטה ממתחם שיקול הדעת ומתחם הסבירות", וחורג מהנוהג של יושבי ראש כנסת קודמים, שהקפידו לרוב למנות נציגי ציבור שהם פוליטיקאים לשעבר ממפלגות אחרות, ולא ממפלגתו שלו.

מנגד, יו"ר הכנסת אוחנה טען בתגובה שהגיש לבית המשפט, מטעם הייעוץ המשפטי של הכנסת, כי חברי הוועדה שמינה עומדים בתנאי הכשירות הקבועים בחוק, היות שד"ר גרי כהן הוא חבר בסגל אקדמי של מוסד להשכלה גבוהה, כפי שהחוק דורש. גם אם השניים שמינה הם בעלי זהות פוליטית, הוא מציין שהחוק קובע כי חברות במפלגה כשלעצמה אינה נחשבת כזיקה פוליטית, ושתמיכתם "בדעות פוליטיות מסוימות אינה הפוסלת אותם לכהן בתפקידים ציבוריים".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה תמכה בעמדת העותרות, והדגישה כי "מלכתחילה הוועדה יוסדה על מנת לייצר חיץ אל מול חברי הכנסת, כדי לתת מענה למצב שבו הכנסת מחוקקת לעצמה". בתגובה שהגישה לבג"ץ היא ביקשה מהשופטים להתערב ולבטל את מינויים של שני חברי הוועדה, היות שהם בעלי "זיהוי פוליטי מובהק", תוך שימת לב לכך של זיהויים הפוליטי הוא למפלגת של יו"ר הכנסת - מפלגת הליכוד, מפלגת השלטון.

לדברי היעמ"שית, "חמור מכך, זיהויים הפוליטי של השניים הוא לאותה מפלגה, כך שנתון להם רוב מובנה בוועדה הציבורית, שרוב החלטותיה מתקבלות בהצבעת רוב, באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים ולהטיה בפעולת הוועדה, באופן המיטיב עם מפלגת הליכוד, ובאופן הפוגע במפלגות אחרות".

במהלך הדיון שהתקיים שלשום בבג"ץ, השופט יחיאל כשר הקשה על בא כוח הכנסת: "יש קושי שיו"ר הכנסת ממנה שניים מאותה מפלגה ומהפלגה שלו". השופט ציין כי "לכאורה יו"ר הכנסת בחר שניים שמעלתם העיקרית הייתה שהם חברי ליכוד". השופטת רות רונן אמרה: "יש משמעות לריבוי דברים שהם מעוררים אי נוחות", והשופטת יעל וילנר הייתה חריפה יותר: "הצטברות הדברים מלמדת או על שיקולים זרים או אי סבירות קיצוני".

בא כוח הכנסת התקשה לתת תשובות שהשקיטו את החששות שהעלו השופטים, שהנימוק העיקרי לכך ששני חברי הוועדה שבחר אוחנה, הוא שהם משתייכים פוליטית למפלגתו. גם כאשר טען שהם מתאימים לתפקידם מבחינת כישוריהם, ושאין פסול בכך שהם מזוהים פוליטית, אמרה השופטת וילנר: "אנחנו חושבים שיש פה בעיה של הצטברות גורמים מאוד בעייתיים. לא כל אי נוחות מצדיקה התערבות בג"ץ". השופטת הדגישה שהמקרה הנוכחי נראה שונה, והציעה שיו"ר הכנסת ישקול לשנות את מינויו של אחד מחברי הוועדה שמינה.

"אולי בניגוד למה שחושבים, אנחנו עושים מאמצים עילאיים לא להתערב אבל לפעמים אי אפשר לעצום עיניים, ויש מקרים שקשה מאוד לעצום עיניים למול סטירת לחי שמתקבלת כשרואים את הטבלה", אמרה וילנר ביחס לטבלה שצירפה העותרת, בה השוותה בין חברי ועדה קודמים שמונו על ידי יו"ר הכנסת בעבר, ובה ציינו את ניסיונם והדגישו את זה שגם אם הם היו בעלי זיקה פוליטית - הם כבר לא היו מזוהים פוליטית כשהם מונו לתפקיד, ולא הגיעו מאותו בית פוליטי שממנו הגיע יו"ר הכנסת, ברוב המוחלט של המקרים.

לפי החלטת השופטים, על אוחנה להשיב בתוך 14 ימים אם הוא מתכוון לשנות את אחד מהמינויים, ושבהתאם הם יחליטו על המשך הטיפול בעתירה.

פרופ' איתי אטר, מאוניברסיטת תל אביב וחבר הועד המנהל של האקדמיה, מסר ל-N12 בעקבות החלטת השופטים: "הניסיון של יו"ר הכנסת להשתלט פוליטית על הוועדה הציבורית שמשפיעה על מימון המפלגות ואמונה על שוויון בבחירות הוא רק סנונית ראשונה מתוך נסיונות מסתמנים של הקואליציה לפגוע בטוהר הבחירות. האקדמיה למען ישראל דמוקרטית תיאבק בנחישות נגד הנסיונות האלה".