ביטול הדחת היועמ"שית | האם הממשלה תוכל לפטר את בהרב מיארה - ומה יקרה אם השרים יפרו את הפסיקה? N12 עושים סדר

הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ קבע היום (ראשון) פה אחד כי האופן שבו פיטרה הממשלה את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה אינו חוקי. השופטים ביטלו את החלטת הממשלה על הפיטורים והבהירו כי בהרב מיארה תישאר בתפקידה וכי אין לפגוע בסמכויותיה. מה משמעות ההחלטה, האם הממשלה תוכל לפטר את היועמ"שית או לא, ומה עלול לקרות אם השרים יפרו את הפסיקה? N12 עושים סדר.

מה בג"ץ קבע?

השופטים קבעו כי הממשלה פיטרה שלא כדין את בהרב מיארה, כאשר קבעה באופן חפוז דרך חדשה לפטר יועצים משפטיים ממשלה, במקום המנגנון שנקבע בהחלטת ממשלה לפני 25 שנה - שבה אומצו המלצותיה של ועדת שמגר לאופן שבו יש למנות ולפטר יועצים משפטיים לממשלה.

לפי המנגנון המקורי שנקבע, כדי למנות ולפטר יועץ משפטי לממשלה, חובה על הממשלה להיוועץ עם ועדה מקצועית ציבורית, שמונה חמישה אנשים: שופט עליון בדימוס, נציג ממשלה (שר משפטים או יועץ משפטי לממשלה לשעבר), נציג מהכנסת, נציג מלשכת עורכי הדין ונציג אקדמיה. ועדה זו כונתה "ועדת גרוניס", שכן שופט בית המשפט העליון אשר גרוניס היה יושב הראש שלה עד לאחרונה, ומטרתה היתה לשמש גורם מקצועי חיצוני ועצמאי שימליץ לממשלה על מינוי או הדחה של יועץ משפטי לממשלה.

ואולם, הממשלה סירבה לכנס את הוועדה כדי להדיח את היועמ"שית, ואף לא מינתה את הנציגים בוועדה שחברותם פקעה. במקום זאת – על מנת לעקוף את הוועדה – ייסדה הממשלה ועדה חדשה, ועדה פוליטית, שמורכבת מחמישה שרים, על מנת להבטיח שבהרב מיארה תודח. הממשלה הדיחה את בהרב מיארה בהתאם להמלצתה של ועדת שרים זו.

השופטים קבעו כי נפלו פגמים הליכיים בשינוי המנגנון לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה: שההחלטה אושרה בהליך בזק, לאחר שני ימי עבודה בלבד, ללא עבודת מטה מסודרת, ללא תשתית עובדתית או משפטית הולמת, ללא היוועצות עם גורמי מקצו ומבלי שנבחנו חלופות אחרות. כל זאת, בניגוד לעבודה המקצועית והממושכת שביצעה ועדת שמגר שעל בסיסה נקבע מנגנון המינוי והפיטורים המקורי.

השופטים הצביעו על הבעייתיות בכך שהמנגנון שונה על ידי הממשלה בדיעבד - לאחר שהממשלה כבר הצהירה בפומבי על רצונה להביא לסיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה – כלומר שהמנגנון שונה בשל סיבה פרסונלית, ולא בשל בעיה מבנית במנגנון הקיים. מסיבות אלה קבעו השופטים כי שינוי המנגנון על ידי הממשלה נעשה שלא כדין ומשכך גם פיטוריה של בהרב מיארה.

מה משמעות ההחלטה? האם הממשלה לא יכולה לפטר את היועמ"שית?

לא.

מפסק הדין עולה שישנן שתי דרכים לממשלה לפטר את בהרב מיארה:

1. דרך הועדה המקצועית ציבורית ("ועדת גרוניס"): לצורך כך על הממשלה לאייש את בעלי התפקידים שמינויים פקע - יו"ר הוועדה, נציג הממשלה, נציג הכנסת ונציג האקדמיה. על הממשלה היה לעשות זאת עוד לפני שרצתה לפטר ספיציפית את בהרב מיארה, שכן ועדה זו אמורה לתפקד באופן סטטוטורי, ולא לצורך הדחה או מינוי ספיציפי. ואולם, הממשלה נמנעת מלאייש אותה ומלקבל את המלצתה, כפי שהצהירה, מכיוון שלא מצאה נציג שיתמוך מראש בהדחתה של בהרב מיארה. יש לציין שגם אם הוועדה לא ממליצה על הדחת היועמ"שית, זה לא אומר שלממשלה אין סמכות לסטות מהמלצתה - אך עליה לעשות זאת מנימוקים כבדי משקל וחריגים שיצדיקו את הסטייה, ולכן נראה שהממשלה תתקשה להדיח את היועמ"שית בדרך זו אם הוועדה לא תמליץ על ההדחה.
2. ייסוד מנגנון חדש לפיטורי יועץ משפטי לממשלה, שנעשה לאחר עבודה מעמיקה והיוועצות: בפסק הדין הודגש כי לממשלה יש הסמכות לסטות מהחלטות של ממשלה קודמת - אך עליה לעשות זאת בהתבסס על תשתית עובדתית מוצקה והולמת, לחקור את הנושא ולבקש חוות דעת של מומחים, ולהביא בחשבון החלטות ממשלה קודמות בסוגיה. כלומר, עולה מדברי השופטים שכדי לייסד מנגנון חדש לפיטורי היועמ"שית, על הממשלה לעשות עבודת עומק, לבחון חלופות לשינוי המנגנון הקיים, להיוועץ עם מומחים ואף להראות שהשינוי הוא בשל בעיה מבנית במנגנון הקיים ולא מסיבה פרסונלית לצורך הדחתו של יועמ"ש ספיציפי. בנוסף גם עולה מדבריהם של השופטים שעל הממשלה להבטיח במנגנון החדש את עצמאות המנגנון, כדי לשמר את היותו של היועץ המשפטי לממשלה בלתי תלוי ועצמאי וכמי שאינו כפוף בחובותיו למרות הרשות המבצעת. גם אפשרות זו עומדת בפני הממשלה, אך עליה יהיה להוכיח שביצעה תהליך מעמיק בייסוד המנגנון החדש. לשם המחשה, ועדת שמגר שעל בסיסה אומץ המנגנון המקורי שנקבע להדחת יועמ"ש לממשלה, דנה במשך שנה ותשעה חודשים על גיבוש המנגנון ודרכי עבודתו של היועץ.

שרים קראו שלא לכבד את פסיקת בג"ץ. מה עשוי לקרות אם הממשלה תפגע בסמכויותיה ובעבודתה של בהרב מיארה?

בתיק הוגשו בקשות להורות על סנקציות לפי פקודת בזיון בית המשפט בטענה שהממשלה הפרה צו של בג"ץ שקבע כי אין לפגוע בסמכויותיה ובעבודתה של בהרב מיארה. למשל, בכל הקשור להחלפת המנעולים בלשכה ממנה עבדה בת"א. השופטים הבהירו בפסק דינם כי: "שלטון החוק אינו פוסח על אף אדם, וכך גם על רשויות המדינה ואורגניה", וכי "תוצאתו של פסק דין זה ברורה - היועצת המשפטית לממשלה מוסיפה לכהן בתפקידה כדין החלטת הפיטורים בטלה; וכל פעולה חד-צדדית שיש בה כדי לשנות ממעמדה, מסמכויותיה או מדרכי עבודתה של היועצת בזיקה להחלטת הפיטורים, אינה עולה בקנה אחד עם פסק דין זה, על כל המשתמע מכך".

מיד לאחר פרסום פסק הדין כתב שר המשפטים יריב לוין כי הממשלה חייבת לדחות על הסף את "ההתערבות הבלתי חוקית" בסמכותה של הממשלה, ושר התקשורת שלמה קרעי כתב כי הממשלה חייבת להחליט כי היא לא מקבלת את ההערבות של בג"ץ, וכי עליה להדיח סופית ובפועל את היועמ"שית, "לחסום את כניסתה למשרדי הממשלה ולמנות לאלתר ממלא מקום".

ככל והשרים אכן לא יכבדו את פסיקת בג"ץ, השופטים רמזו כי הם לא יעמדו מנגד וכי הם עשויים להטיל סנקציות על המפרים לפי פקודת בזיון בית המשפט. באפשרות השופטים להטיל סנקציות כלכליות על המפרים ובמקרים קיצוניים גם להורות על מאסר. שימוש בסמכויות אלה הוא חריג ונדיר ובמקרה של שרים אף חסר תקדים.