"צה"ל צריך 12 אלף חיילים": הדיון על חוק הפטור

ועדת החוץ והביטחון בראשות חה"כ בועז ביסמוט קיימה אמש דיון נוסף בחוק הפטור מגיוס, ובפרט בסעיפים שעוסקים ב"שירות אזרחי-ביטחוני", שעל פי טיוטת הצעת החוק, ייכלל ברף המינימלי השנתי לגיוס. בדיון השתתפו מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, ונציגים מהצבא, ממערך הכבאות וההצלה ומזק"א.

רח"ט תומכ"א, תא"ל שי טייב, אמר שהצרכים של צה"ל כיום הם "קודם כל לוחמים", וכי יש צורך קבוע בתוספת כוח אדם לוחם כדי להקים חטיבות חדשות, לשמור על גמישות מבצעית ולהפחית שחיקה אצל המשרתים הנוכחיים. לדבריו, הכללת השירות האזרחי ביעדי הגיוס לא מסייעת לכך.

תא"ל טייב חוזר על הטענה שצה"ל צריך 12 אלף חיילים ובהם בין 6,000 ל-7,500 לוחמים. בנוסף הדגיש: צה"ל הוא הגוף היחיד שיכול לקבוע מי מתאים ללחימה ומי לא ואין גוף חיצוני שיכול לעשות זאת. המיון נעשה על בסיס נתונים אישיים והתאמה, והמנגנון המקצועי הנכון ביותר הוא גיוס לפי גילים.

על שירות הנשים אמר נציג צה"ל: הנשים הלוחמות הן כוח מבצעי קריטי שצמח מ-500 ל-5,000 בתוך עשור. לגבי דתיים, הצבא ערוך ויודע לתת פתרונות (כמו מעבר לפלוגה מגדרית), אך לא הכול מושלם ותמיד יש מה לתקן. עם זאת, דחה תא"ל טייב את הטענה שצה"ל לא ערוך לקלוט חרדים.

"המלחמה לא הסתיימה. החוק - לא לכל אזרח, זה חוק לחרדים"

רס"ן במיל' דוד שרז, התייחס לאחריות של נבחרי הציבור לוודא את ביטחון המדינה ועתידה, וציין כי בעוד חברי הוועדה נמצאים "במרחק" ומנותקים לכאורה מהאירועים הביטחוניים, החיילים שבשטח חשופים לאיומים ממשיים. "כמפקד שעליך ביטחון ישראל ועתיד מדינת ישראל עליך, כשאתה נמצא שם ונלחם ומסכן חיים ויש לך חיילים דתיים וחילונים ומכל הקצוות של המדינה... האחריות הזאת שלי. אתם לא בשדה קרב, ועדת החוץ והביטחון מנותקת מהאירוע הביטחוני".

"אתם חשופים לאיומים הביטחוניים שבזה הרגע קורים", המשיך שרז. "אתם יודעים מה עלול לקרות בכל רגע ואתם יודעים למה אנחנו נערכים ולמה אני והחברים שלי מתאמנים ממש בימים אלו. אתם יודעים את זה. אבל קשה במרחק הזה של הוועדה להרגיש את האחריות הגדולה הזאת על ביטחון מדינת ישראל, על הסדק שהולך לעמוד במלחמה הבאה והיא עשויה להיות קרובה. היא בעצם לא הסתיימה".

"השחיקה המאוד מאוד מאוד גדולה שיש לחיילי המילואים... החוק הזה, בתשתית שלו יש בעיה, והרבה מאוד מהדיונים פה נוגעים לבעיה הזאת", טען רס"ן שרז. "זה חוק לחרדים. הוא לא חוק לכל אזרח ישראלי שכשיר ומסוגל לאחוז בנשק ולהגן על המדינה שלו. מהתשתית העקרונית הזו של הבעיה בחוק נובעים המון המון דברים. אם החוק היה אחד לכל אזרח, אז בגיל 17 כל אחד היה מגיע לצו ראשון. לא היו כל הדיונים והפלפולים האלה. הצבא היה בוחן אם הוא מתאים לו, והיה מגייס אותו. זה היה נורא נורא פשוט. מייצרים פה חוק מיוחד לחרדים וזאת בעיה, והיא תתגלגל לעתיד בצורה קשה מאוד. השעון מתקתק, האחריות העליונה שלכם היא לתת פתרון עכשיו, מיד. יש חוקים, אפשר לעשות תקנות שעה, אפשר לשים סנקציות כלכליות מיידיות".

כאמור, הוועדה דנה בסעיפים שעוסקים ב"שירות אזרחי-ביטחוני". הגדרת השירות בחוק היא שירות ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה (השב"כ והמוסד) שתכלית פעילותן ביטחון המדינה ותושביה, במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, בכל תחום או תפקיד.

על פי טיוטת הצעת החוק, הרף המינימלי השנתי לגיוס יכלול גם את מי שהוצב בשירות אזרחי-ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי ובלבד ששיעור המוצבים שם לא יעלה על 10% מהרף המינימלי השנתי לגיוס, וזה עבור שמירה על "בכורת השירות הסדיר".

כפי שדיווחנו, לפי חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לוועדה, יש קושי לכלול בעת הזו את חלופת השירות האזרחי-ביטחוני בהצעת החוק, מכמה טעמים. האחד עוסק בחלופת השירות האזרחי-ביטחוני, שפתוחה רק לבוגרי מוסדות חינוך חרדים, ומהווה פגיעה בשוויון.

"טיבו של השירות הלאומי-אזרחי שונה בתכלית מהשירות הצבאי, גם אם מדובר בשירות אזרחי-ביטחוני, בין היתר, לאור משכו של השירות האזרחי-ביטחוני, היותו רצוני ללא כפייה, קצר משמעותית מהשירות הצבאי וגם אינו כולל שירות במערך המילואים", נטען בוועדה.

"יתר על כן, חלופת השירות האזרחי-ביטחוני, על אף שהיא קרובה יותר למרכיב הביטחוני, ודאי מזו של השירות הלאומי-אזרחי, אינה עומדת נכון לעת הזו במבחן הצרכים הביטחוניים העכשוויים, המחייבים את העלאת סד"כ הלוחמים והחיילים הצה"לי".

ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, אמר כי יש צורך להגדיר בחוק בצורה ברורה שלוש סוגיות כמו סמכות הפוקד ובה מי רשאי להצטרף לשירות האזרחי. "אנו מבקשים שלפוקד תהיה סמכות להפנות למסלול האזרחי-ביטחוני גם מעבר ליעדים היבשים". בנוסף יש להתייחס בחוק לעמידה ביעדים כמו מי נספר עבור עמידה ביעדי הגיוס של החוק, ולהיררכיה מול צה"ל כך שאין מחלוקת שצורכי כוח האדם של צה"ל קודמים לכל.

"השירות האזרחי הוא שירות מוכר מטעם המדינה, אך הוא בעדיפות שנייה לצה"ל", אמר פינסקי. בשורה התחתונה, החוק הזה הוא המקום היחיד שמגדיר לאיזה שירות אזרחי אפשר להפנות. אם החוק יעבור במתכונת הזו, המסלול החברתי ייסגר, והאפשרות לגיוס בני 18 לשירות אזרחי תישאר חסומה אם לא תוסדר סמכות הפוקד להפנותם לשם".

נציגת משאבי האנוש במערך הכבאות וההצלה אמרה בדיון: "כבאות והצלה ללא ספק נמצאת בחוד החנית של האירועים האזרחיים. במלחמה האחרונה, עם הפיתוחים ויחידות החילוץ, כב"ה משרתים מעבר לקווים, גם בעזה וגם בצפון. הם מגויסים, לוחמים ונמצאים בכל החזיתות. לגבי שילוב החרדים ככוח לוחם אינטגרלי, לוחמי האש החרדים הם חלק מובנה בתוך המערך הלוחם של הכבאות. הם לא משהו צדדי, הם לא בגדר 'נחמד שיהיה' . במספר התקנים הכל-כך מצומצם של לוחמי האש, כל אחד מהם הופך להיות לוחם אש מן המניין. אנחנו מדברים על אנשים שנכנסים, חוזרים, לוחמים ופועלים. לאור זאת כב"ה מבקשים להיות חלק מההסדרים בחוק, כי זה קריטי ומשמעותי".

נציג זק"א אמר בדיון שהמדינה מתמודדת עם שני תרחישים מרכזיים - התקפות טילים על בתים ואסונות המוניים, ולכן צריך להתייחס לזק"א כגוף ביטחוני לכל דבר. "95% מהניצולים ניצלים בידי אזרחים שנמצאים במקום. רק 5% ניצלים בידי כוחות החילוץ הרשמיים שמגיעים מאוחר יותר. לכן צריך להכשיר את החרדים כ'מחלץ 02', כלומר, רובאי חילוץ בסיסי בתוך הקהילה, כי הם אלו שיהיו שם ראשונים להציל חיים בזמן אמת". לדבריו, לזק"א יש תוכניות עבודה מסודרות לשירות של שנתיים והם ערוכים לקלוט מסות של כוח אדם חרדי ולהפוך אותם לכוח עזר של ממש.

על רקע קיום הדיונים, כפי שדיווחנו אמש, התכנסה סיעת הציונות הדתית להתייעצות בנושא חוק הפטור עם פורום רבנים רחב שכולל ראשי ישיבות הסדר, ראשי ישיבות גבוהות, מכינות ורבנים נוספים. לדברי המפלגה, "הדיונים יימשכו במטרה להביא לחוק שיחולל שינוי אמיתי ויביא לגיוס חרדים לצה"ל".