הפיצוי לחרדים בעקבות חוק הפטור מגיוס שתקוע

חוק הפטור מִגיוס אומנם תקוע, אך בינתיים המפלגות החרדיות מנסות לייצר רווחים פוליטיים בתמורה לִתמיכה בחוקי הקואליציה. כפי שפרסמנו ב"מהדורה המרכזית", החרדים הסכימו לתמוך בחוק התקשורת של השר שלמה קרעי ובחוקים נוספים - בתמורה להרחבה דרמטית של סמכויות בתי הדין הרבניים.

לצד שורת מהלכים שנועדו לקצץ בכנפיה של מערכת אכיפת החוק, הקואליציה פועלת לחזק דווקא מערכת משפט אחרת, בתי הדין הרבניים, שלא כפופים לעקרון השוויון. כך זה נראה

"חוק הבוררות"

כיום בתי הדין הרבניים עוסקים בעיקר בדיני משפחה, וחוק הבוררות, למשל, יאפשר לבתי הדין הרבניים לעסוק גם בבוררות אזרחית בין אנשים או חברות בהסכמת הצדדים בעניינים כמו ממון, נדל"ן, סכסוכים עסקיים, עולם תוכן רחב ביותר, וזה 20 שנה אחרי שבג"ץ פסק שאין להם סמכות לעסוק בכך.

חברי הכנסת החרדים טוענים שחוק הבוררות לא אמור להפריע לאף אחד, מכיוון שזה יקרה "רק בהסכמת הצדדים", אולם ברור שאם הרבנים ינחו, לא באמת יהיה מקום לִבחירה. זה גם עלול להביא לעומס על בתי הדין או להארכת זמן הטיפול, ובכלל ייתכן שהמדינה תצטרך לממן דיינים נוספים. ואיפה ההצעה עומדת? היא כבר בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

"תשלום מזונות"

חקיקה נוספת שמתקדמת עוסקת בתשלום מזונות ילדים. כיום בתי הדין הרבניים עוסקים בענייני גירושין, אך בנושא תשלום מזונות ילדים, גם אם התיק נפתח בבית הדין, אחד הצדדים רשאי לבקש לנהל את ההליך בבית משפט לענייני משפחה. 

ההצעה, שעוקפת את בג"ץ, קובעת שאם התיק נפתח בבית הדין, גם עניין המזונות יידון רק בבית הדין ותהיה לו סמכות בלעדית לכך (למעט בהתנגדות של הקטין). כעת ההצעה מתקדמת כהוראת שעה, כנראה מתוך ההערכה ש"הזמני יהפוך לקבוע".

חוקים נוספים

חקיקה נוספת נועדה להשוות את מעמד בתי הדין הרבניים לבתי המשפט בהיבטים שונים, כמו למשל אחרי סיום הליך הגירושין, באכיפת פסקי דין אל מול ההוצאה לפועל או בסכסוכי צד. בנוסף יש כוונה להרחיב את סמכויות בתי הדין בתחום בירור היהדות. 

כיום בתי הדין הרבניים הם שעושים בירור יהדות במידת הצורך לפני הליך נישואים, והחוק יאפשר להם להתרחב לִתחומים נוספים כמו למשל בבירור יהדות של אדם אחר שכלל לא פנה לבית הדין, או בירור יהדות בהקשר של גירושים. בשלב זה, מדובר בתזכיר חוק לפני קריאה ראשונה.