הוועדה המיוחדת להחלשת התקשורת התכנסה לראשונה
הוועדה העוקפת בראשות חה"כ דיסטל אטבריאן התכנסה לראשונה לדון בחוק להחלשת התקשורת • ח"כ טל מירון מיש עתיד: "ההליך פגום ומוטל בספק" • ח"כ להב הרצנו: "מנסים להפוך את ישראל לדיקטטורה שבה הממשלה שולטת בתקשורת" • דיסטל: "חוק היסטורי שנועד לשנות את פני התקשורת מקצה לקצה" • השר קרעי: "הרפורמה לא תיעצר" • ח"כים מהאופוזיציה התפרצו והוצאו מהדיון • ישיר


המהלך להשתלטות על התקשורת בישראל: הוועדה לדיון בהצעת החוק להחלשת התקשורת בראשות חה"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) ובהשתתפות שר התקשורת שלמה קרעי מתכנסת הבוקר (שני) לראשונה. כינוס הוועדה מתקיים לאחר שבשבוע שעבר אושרה הקמת הוועדה העוקפת לוועדת הכלכלה, וזו תדון בחוקים שיפגעו בתקשורת החופשית.
היו"ר חה"כ דיסטל אטבריאן הסבירה בפתח הדיון למה לדבריה חשובה הקמה ועדה עוקפת: "מדובר בחוק היסטורי, מורכב ומסובך, שנועד לשנות את פני התקשורת מקצה לקצה. ועדת הכלכלה שדנה בו-זמנית בכמה נושאים לא תוכל לדון בזה". במהלך דבריה ח"כים מהאופוזיציה התפרצו והוצאו, והח"כים שלי טל מירון ויוראי להב-הרצנו מיש עתיד פנו לייעוץ המשפטי של הוועדה בבקשה לבחון אם חוקי לקרוא שלוש קריאות רצופות לח"כ.
שר התקשורת קרעי אמר בפתח הדיון: "תודה לאל, פותחים היום בכנסת דיון מקצועי. הוועדה המיוחדת אינה מסלול עוקף או בליץ חקיקה, זה הכלי הפרלמנטרי הנכון. בוועדה נוכל לקיים דיון מעמיק ויסודי. יהיו מי שינסו לעכב, אבל הרפורמה הזו לא תיעצר".

"לא יקפלו אותי, לא איכנע ללחצים ולא אעצור בגלל איומים, אי-נעימויות או ניסיונות הפחדה מבית ומחוץ", המשיך השר קרעי. "יש מי שמנסה לשמר כוח, לשמר שליטה, לשמר מודלים ישנים. זה לא יקרה. הרפורמה הזאת תעבור בעזרת השם. לא בחצי כוח ולא בהססנות, בכל הכוח. הקו שלי ברור מהיום הראשון. שוק משוחרר, מדינה שלא חונקת, ואזרח שמקבל את הכוח לידיים שלו. חופש ביטוי מלא, מגוון דעות, ואפס התערבות של פקידים בתוכן. לראשונה מתייצב כאן בפני הכנסת שר תקשורת שלא מבקש עוד סמכויות לעצמו, אלא להיפך, מבקש לוותר עליהן ולתת את הכוח לציבור. כך נראית ממשלה שמאמינה בחירות".
חה"כ שלי טל מירון אמרה בדיון: "כל ההליך פגום. עצם נאום הפתיחה של גלית היה נשמע כמו כתב אישום כלפי התקשורת הישראלית. את מגיעה כמנהלת ועדה ללא משוא פנים. כל התהליך, כולל בחירתך לוועדה, מוטל בספק. כל הליך פתיחת הוועדה הוא שיא של הדיקטטורה ומטרתה להשתלט על שוק התקשורת החופשית. שימוש במכבסת מילים של 'הכוח עובר לצרכן' הוא לא מציאותי. הקמת הוועדה המיוחדת 'על הראש' של ועדת הכלכלה שישבתי בה עשרות דיונים, היא אך ורק בשל הרצון לדרוס את יו"ר הוועדה והוועדה שמתמחה, וזה כי השר קרעי לא הצליח להעביר חקיקה פרטית".
"גם מנהלת הוועדה צריכה ללמוד את החקיקה, בייחוד הייעוץ המשפטי", המשיכה חה"כ טל מירון. "בניגוד לחוות הדעת של היועמ"שית לכנסת, מיניתם שלושה יועצים משפטיים בלי ניסיון בחקיקה זו. איך בתוך שלושה ימים הם ידעו להסביר חקיקה שמעל שנה לומדים. גם שבועיים לא מספיק. לשר לקח שבועיים. החקיקה הזו היא אנטי-דמוקרטית. זה שאתם רוצים להשתיק זה סימן שאתם מפחדים ממנה. יש לכם משהו אישי שהתקשורת עשתה לכם, אנחנו נמנע את זה מכם ולא ניתן לכם להעביר את החקיקה. הדמוקרטיה תנצח".
חה"כ להב הרצנו תקף את דיסטל אטבריאן: "את קוראת פה טקסטים של 7.10. את חטאת. את התנצלת, והנה את שוב כאן מקדמת את ההפיכה המשטרית. אתם רוצים להפוך את מדינת ישראל מיהודית ודמוקרטית לדיקטטורית שבה הממשלה שולטת על התקשורת".
"יש לי דה-ז'ה-וו לימי הרפורמה שהחלישו את מדינת ישראל והובילו לטבח לשיטתך", המשיך להב הרצנו. "הפילו 9 מיליון אזרחים לתהום לשיטתך. אין הומופוב וגזען מקרעי. הרב מזוז הוא רבו של קרעי הליברלי שלך. 'גבר וגבר, שניהם הולכים לקבר', זה הליברל שלך. בשם העצמאות אתם מבטלים את ההפרדה ושמים את החדשות תחת לחץ בעלי ההון, בנוסף אתם יכולים להוביל למשטור באמצעות התקנון על כך שמעיזים לבקר ואת חוסר האיזון. תהיה ריכוזיות ולא הגברת התחרות. אתם רוצים שליטה. מה שווה בית המשפט העליון אם לא שולטים בו? מה שווה הכנסת אם לא שולטים בה?" במהלך הדיון קרא חה"כ להב-הרצנו מיש עתיד ליו"ר דיסטל אטבריאן "ללכת לטיפול". "זו לא בושה", אמר להב הרצנו, והוצא מהדיון.
חה"כ סימון דוידסון מיש עתיד אמר בדיון: "היה נאום פתיחה של בכיינות כמה שהתקשורת לא איתכם. מ-1977 אתם בשלטון וביבי מ-1996 בשלטון. על מה אתם בוכים? אנחנו מקבלים נתון ש-87% מהמוזמנים לערוצי הטלוויזיה הם חברי הקואליציה, על מה אתם בוכים? אנחנו לא מוזמנים בכלל. על מה אתם מלינים? אני הייתי בהונגריה לפני שנה וחצי בסיור וישבנו עם עיתונאים (שביקשו שלא נוציא לתקשורת). מהר מאוד נגיע להונגריה. כשאתה מסרס ערוצים וברגע שהוא הכוח השולט. אם אתה תעביר את החוק הזה, האם יוסי מזרחי ימשיך? האם "האזרח גואטה" ימשיך? האם "זמן אמת" ימשיך?"
דוידסון המשמש יו"ר ועדת המשנה לספורט הוסיף: "אתם גומרים את הספורט הישראלי! ברגע שישדרו רק כדורגל, זה רק רייטינג וזה גומר את הספורט הישראלי. ילדה שגרה בקריית שמונה ורוצה להיות אלופה כמו יעל ארד לא תראה את הספורט הזה. לא יהיה ספורט נשים, לא יהיו ענפים לא פופולריים. אתם לא מבינים בזה".
יו"ר הוועדה דיסטל: "אתייחס לפיל שבחדר. דעתי על התקשורת ידועה ואיני מתכחשת שלה. התקשורת בישראל אינננה משקפת את המציאות אפילו למראית עין, היא מייצרת ומשכתבת את המציאות ואז מביעה זעזוע על מה שהיא המציאה. היום הזה הוא יום היסטורי שבו אני עושה תיקון בשם אבי ואמי".
חה"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים): "הקואליציה חזרה לקדם את כל מהלכיה במהירות ואגרסיביות לצד פיצול תפקיד היועמ"שית, חוק הפטור מגיוס, חוק מח"ש. יש בליץ של הקואליציה נגד הכנסת שהפכה להיות הזרוע הביצועית של הממשלה. כל הכנסת הולאמה למען בליץ. זה לא נקרא משילות, אלא החרבת הרשויות. זה חלק ממתקפה על הקואליציה בכל הזירות בצורה אגרסיבית. השלב הזה מתאפיין בדיכוי האופוזיציה הפרלמנטרית. החלשת יועמ"שים, ניסיון להשתלט על שוק התקשורת ומוסדות ההשכלה הגבוהה. הכול חלק מהתוכנית הגדולה. זה מתאים שזה קרה בעיתוי של בקשת רה"מ לחנינה. יש ניסיון לעשות את זה בצורה עדינה, כאילו שזה לאומי ושוק חופשי, אבל תסתכלו מה קורה כאן. גם בהונגריה עשו חוק לאומי לתקשורת, איזה יופי. בפולין הוקמה מועצת המדיה הלאומית. שתיהן כבר לא דמוקרטיות אמיתיות למרות שנבחרו בבחירות. אתם מתכוונים להפחיד ולהרתיע באמצעות עיצומים, אתם עולבים בהם ופוגעים בפקידים וכך מנסים להרתיע את כולם".
הוועדה למעשה תפקיע סמכויות מוועדת הכלכלה ותטפל בחקיקה נגד התקשורת בישראל. יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן מהליכוד, תקף עם הקמת הוועדה החדשה: "השתלטות פורום קהלת על החוק זה לא מה שהליכוד רצה, חוות הדעת של היועמ"שית לכנסת כל כך קשה שצריך להתחשב בה".
כאמור, יועמ"שית הכנסת שגית אפיק התנגדה גם כן להקמת ועדת התקשורת שלדבריה "תפגע אנושות בסמכויות הפיקוח". בחוות הדעת שפרסמה לפני הקמת הוועדה, הזהירה אפיק מפני "צל כבד על היכולת של הוועדה להוציא דבר חקיקה מיטבי".
עיקרי החוק והמשמעויות (כפי שפורסמו בחודש מאי)
-
ריכוזית, בעלת סמכויות חסרות תקדים: מעמד "הרשות לתקשורת משודרת" - לפי נוסח הצעת החוק שתוגש לוועדת השרים, הרשות השנייה (המפקחת על כל הערוצים המסחריים) ומועצת הכבלים והלוויין (האחראית על הערוצים שמפעילות HOT ו-yes) יבוטלו. במקומן תקום מועצה חדשה, ריכוזית ובעלת סמכויות חסרות תקדים בתחומי התחרות; רגולטור פוליטי שנשלט על ידי שר התקשורת, שכן 5 מתוך 7 מחבריו ימונו על ידו. בניגוד למבנה הרשות השנייה, מאחדים בין תפקיד יו"ר ומנכ"ל המועצה ומצמצמים את המרחק בין השר לרגולטור האמון על שוק השידורים. בכך, השר מעניק למועצה החדשה סמכויות תחרותיות רבות ובפועל מקים רשות תחרות חדשה ונפרדת לשוק השידורים. החוק מסמיך את המועצה להורות לשחקן מסחרי לנקוט בכל פעולה אשר בעיניה פוגעת בתחרות.
-
עובדי מדינה יפקחו על החדשות - מרשמים מטעם המדינה וסמכות לעצירת פעילות שחקן מסחרי: הרישיונות הקיימים בשוק השידורים כיום יתחלפו בשלושה מרשמים. לרשות החדשה סמכות לבטל רישום במרשם ולאסור על גופים עסקיים לפעול בשוק השידורים.
-
יכולת לקנוס את גופי השידור במיליוני שקלים - החוק קובע כי למועצה החדשה תהיה סמכות להטיל עיצום מינימום של 1% מהכנסותיו השנתיות של גוף מסחרי, כך שאלו יכולים להגיע למיליוני שקלים לכל הפרה. קנסות אלה הם סכומי עתק עבור הערוצים הישראליים, המהווים איום אמיתי על הישרדותם הכלכלית של הערוצים, והם מזכירים מאוד את הקנסות והשיטה שאימץ ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, שתקע מסמרים בארון הקבורה של התקשורת העצמאית ובעקבות מדיניות זו כלי תקשורת רבים נסגרו או שינו את אופי סיקור האירועים במדינה.
המשמעות: כלי זה יאיים בצורה משמעותית על האיתנות הכלכלית של גופי השידור בישראל ויכול להביא, אם הממשלה תהיה חפצה בכך, לסגירת ערוצים שכן הוועדה שתקבע את הקנסות תהיה בשליטתו של השר. המצב כיום: הרגולציה מקפידה על הפרדה בין האינטרסים המסחריים של כל ערוץ לבין חברת החדשות שלו, ושומרת על עצמאותה. הרפורמה תבטל הפרדה זו. -
סמכויות חסרות תקדים לפיקוח על האינטרנט - על פי תזכיר החוק, גופים מסחריים אשר משדרים חדשות לא יוכלו להקים או לרכוש אתרי אינטרנט חדשותיים ללא אישור הרשות החדשה. לראשונה, מדובר בשליטת המדינה על מרחבים אינטרנטיים.
-
השתלטות פוליטית על נתוני הרייטינג - לראשונה, למדינה תהיה סמכות לדרוש ולקבל את כל נתוני הצפייה מספקי התכנים, לעבד את הנתונים בהתאם לשיקוליה ולפרסמם. לא רק שמדובר בהתערבות גסה של המדינה שהוסדר עד היום בשוק הפרטי, אלא גם בחינה בעולם מראה שמעורבות דומה של המדינה בתחום זה קיימת רק ברוסיה וסין. לפי הערכות בשוק הפרסום, כלי זה נועד בין היתר גם לאפשר לממשלה להעביר עוד כספי פרסום ממשלתיים לערוץ 14.
-
הקמת יישומון עידן פלוס - המדינה תקים פלטפורמה רב-ערוצית אפליקטיבית שתתחרה בפלטפורמות הרב-ערוציות המסחריות - יס, הוט, סלקום TV, פרטנר TV ו-FreeTV. למעשה, המדינה תדרוש מערוצי הטלוויזיה (קשת 12, רשת 13, כאן 11, ערוץ 14 ועוד) למסור לה את התוכן שלהם בחינם, דרך אפליקציה. זאת, למרות שכל הערוצים מאפשרים לציבור לצפות בתכנים בחינם באפליקציות הייעודיות הקיימות. האפליקציה המתוכננת תעמיס עלויות אינטרנט ותפגע בשכבות החלשות, בהן קשישים ואוכלוסיות נוספות שנהנות היום ממוצר חינמי.
-
חובת השקעה בהפקות מקומיות - ספק תכנים רשום ישקיע בכל שנת כספים סכום השווה ל-6.5% מהכנסתו השנתית האחרונה, לפחות. ספק תכנים בין-לאומי (בהן שחקניות הסטרימינג נטפליקס ודיסני) שהכנסתו בשנה נתונה מאספקת תכנים בישראל עולה על 40 מיליון שקלים, ישקיע בשנה העוקבת סכום השווה ל-6.5% לפחות מהכנסתו האמורה במימון, בהפקה או ברכישה של הפקות מקומיות מ"סוגה עילית" (תוכניות דרמה ותעודה).
-
שידורי הספורט - לא יינתנו בבלעדיות. ערוצים בתחום יחויבו לשדר תכנים גם באפליקציות במכשירים ניידים. החוק גם יגדיר מהם אירועים "בעלי חשיבות תרבותית לאומית" שישודרו בערוץ פתוח. יחד עם זאת, המהלך עלול לגרום לפגיעה כלכלית בענפים בעלי פופולריות פחותה.