רק 5% מהחרדים שקיבלו צווי גיוס התייצבו: "הסנקציות שקיימות היום מאוד דלילות"

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנה הבוקר (רביעי) במדיניות מעצר עריקים ונפקדים. במסגרת הדיון של ועדת המשנה לכוח האדם בצה"ל בראשות חה"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), תוצג סקירה של מדיניות האכיפה בנושא הנפקדים והעריקים בעבר וכעת. 

בנוסף, יוצגו בדיון נתונים על היקף תופעת העריקות והנפקדות מהעשור האחרון, ובהם פירוט על החלוקה לפי אוכלוסייה, מגדר. עוד צפויה התייחסות למבצעי האכיפה שבוצעו לאחרונה, ולאופן הטיפול בעריקים ונפקדים בעת ניסיון שלהם ליציאה מהארץ או בשובם לארץ.

רח"ט תומכ"א (תכנון ומנהל כוח האדם) תא"ל שי טייב, המשמש נציג צה"ל בדיון, אמר: "אנחנו עושים פעולות אכיפה, גם בסדיר... החזרנו את המבצעים הפיזיים. מתחילת המלחמה, ב-9 החודשים הראשונים לא בוצעו מבצעי אכיפה פיזיים. מאוגוסט התחלנו להחזיר את המבצעים שסמוכים לגיוס לחימה". 

בנוסף אמר תא"ל טייב כי נשלחו 24 אלף צווים ראשונים לחרדים בשנה האחרונה (עד סוף יוני) וכי רק כ-1,200 חרדים התייצבו (5%). לפי טייב, "הסנקציות שקיימות היום מאוד דלילות".

"הוצאנו 24 אלף זימונים מתוך אותה בריכה של 80 אלף", אמר תא"ל טייב. "בשלישון הראשון של השנה - 3,000 זימונים מתוכם 692 שהתייצבו לתהליכים, בשלישון השני יצאו 7,000 מתוכם התייצבו 450, מהשלישון השלישי יצאו עוד 14,000 עד עכשיו מתוכם התייצבו באזור 70".

לפי רח"ט תומכ"א, "מתוך 24 אלף צווים שהוצאנו, יש נכון ל-18.5 2,399 שתחת צו 12, מתוכם ל-545 כבר עבר תאריך ההתייצבות. מהפעימה הראשונה של ה-3,000 יש 964 משתמטים, עוד 1,366 תחת צו 12 ו-13 תחת פקודת מעצר".

מהנתונים שהוצגו בוועדה, התפלגות הגילים שאליהם נשלחו הצווים: 50% בגילים 18-20, 40% בגילים 20-23, ו-10% בני יותר מ-23. "לגבי מעצרים בנתב"ג, בוצעו 411 עיכובים, 61 תחת צווים, מתוכם 43 נמנעה היציאה מהארץ".

עוד אמר תא"ל טייב: "המצב הביטחוני מחייב כוח אדם בהיקפים מאוד גדולים, יש לזה השפעות על הסדיר, המילואים ועל עומס השירות. אנחנו עושים פעולות אכיפה, הייתה מדיניות של החמרת הענישה. עדכון והתאמת מדיניות על נפקדות והשתמטות.

"בשנת 2024 יש ירידה של אחוזים בודדים בסוגיית הנפקדים והעריקים בשירות הסדיר, גם בעולם המילואים יש יציבות בשנתיים האחרונות", אמר תא"ל טייב. "כל זה למרות שהמערכים מופעלים בסדרי גודל הרבה יותר גדולים, זה מראה שאנשים מבינים את גודל השעה".

לדבריו של תא"ל טייב, בצבא חושבים ש"סנקציות שיפגשו את הפרט, לא רק בנתב"ג, יביאו לאפקטיביות יותר גבוהה. אם רוצים להתמודד עם מספרים כאלה גדולים צריך יותר סנקציות. הסנקציות שקיימות היום מאוד דלילות. אם המדינה תירתם היא יכולה ליצור מצב שהיא מעניקה שירות לאזרח ובנקודת המפגש היא תדגיש שאזרח שלא שירת בצה"ל לא יקבל את השירות הזה".

סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' דן הראל, אמר בדיון: "הצבא גורר רגליים עד כדי שלא רוצה לגייס חרדים. אתם לא מקיימים את החוק. אין תקומה למדינת ישראל ללא גיוס חרדים. כל ההכשרות מקוצצות, אין אימונים. המערך בקריסה ערכית."

יו"ר הוועדה חה"כ שטרן, אמר: "יש לנו תחושה קשה שאין התקדמות בנושא גיוס חרדים. אכ"א מציג לנו את זה באופן קבוע ונראה לנו שגם המספר 4,800 שאימץ שר הביטחון הוא לא היה מספר שאמר מה הצבא צריך אלא מספר שהצבא אמר מה הוא מסוגל להכשיר שזה הבדל גדול. בהמשך הבהיר הרמטכ"ל גם לאור הזמן שחלף, שכל מי שיגיע אנחנו נגייס אותו וצריכים אותו. גם המספר 4,800 שדובר עליו לשנה הראשונה, שנת הגיוס מסתיימת ביולי הקרוב ואין לנו סיכוי לעמוד גם במספרים הנמוכים מאוד האלה".

"דובר על שני תנאים שצריכים כדי לעמוד ביעד – סנקציות אישיות וכלליות, ותמיכה של המנהיגות החרדית. סנקציות התחילו קצת, וגם הם רק בסיוע בית המשפט העליון. יש בי ייאוש מהתקווה שבטווח הנראה לעין איזו שהיא מנהיגות חרדית תגיד להתגייס", המשיך שטרן. "בתפיסת העולם שלי זה לא התפקיד של צה"ל לגייס אלא התפקיד של המדינה. כשחסר לצבא כסף אנחנו לא שולחים את הצבא להשיג כסף וכשחסר כוח אדם אנחנו לא צריכים להגיד לצבא לך תגייס. לא יכול להיות שממגזר שלם שלא מתגייס בסוף נעצר אולי אחד".

על רקע אי אישור חוק הפטור מגיוס עדיין, ובעקבותיו המשבר בקואליציה וחרם החרדים עליה, משכה הקואליציה גם היום את הצעות החוק שתכננה לקדם. משיכת החוקים נעשית בפעם השלישית ברציפות, בשל החשש של הקואליציה שלא תצליח לאשר אותם.

בשבוע שעבר, על רקע הדרישה של החרדים לפטור מגיוס, אמר יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת חה"כ יולי אדלשטיין כי "יכול להיות שבעוד שלושה שבועות העסק יתפוצץ". החרדים איימו בהפלת הממשלה במקרה שייעצרו מחויבי גיוס שסירבו להתייצב, ואדלשטיין אמר: "החרדים מבינים שיהיה חוק. הם יודעים שאני לא מוכן להתפשר על דברים עקרוניים".

בנוסף נפתח בשבוע שעבר מבצע מעצרים נגד מחויבי גיוס שלא התייצבו, אחרי ש"מוצו כל ההליכים", כך הודיעו בצה"ל. במפלגות החרדיות איימו אחרי תחילת הפעולה כי יפרשו מהממשלה אם ייעצרו עריקים חרדים, ובהמשך אמרה היועמ"שית כי "יש להוציא צווי גיוס לכל המלש"בים החרדים החל משנת הגיוס הבאה".

לפי נתוני הצבא שהוצגו בשבוע שעבר המשטרה הצבאית עצרה 38 עריקים במסגרת המבצע, ובהם עריק חרדי אחד, והצבא התבקש להסביר את מי הוא מתכוון לעצור מבין העריקים.