תצהיר נתניהו נגד ראש השב"כ: "רונן בר משקר – לא הזהיר, לא פעל, לא מנע את הטבח"

ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח היום (ראשון) תצהיר חריף לבית המשפט העליון, בעקבות העתירות נגד הדחתו של רונן בר מתפקיד ראש השב"כ. נתניהו האשים את בר ב"אחריות ישירה ועצומה לאי מניעת הטבח" בשבעה באוקטובר, וחשף פרטים מהערכת המצב שניהל בר שעה לפני הטבח. במסמך הארוך, הכולל נספחים חסויים שהועברו לבית המשפט, דחה נתניהו את טענותיו המרכזיות של בר והציג ראיות וציטוטים מסטנוגרמות רשמיות של דיונים. 

לקריאת תצהיר רה"מ נתניהו - לחצו כאן

"הכישלון המודיעיני הגדול ביותר בתולדות ישראל"

בליבת התצהיר עומדת האשמה חריפה של נתניהו כלפי בר על אחריותו לכשל של שבעה באוקטובר. נתניהו חשף את סיכום הערכת המצב שניהל ראש השב"כ בשעה 05:15 בבוקר ה-7 באוקטובר, שעה ורבע בלבד לפני פרוץ הטבח.

"עקרונות הפעולה שקבע בר בסיכום הדיון הביטחוני שכינס שעה ורבע לפני הטבח הוא הכישלון המודיעיני הגדול ביותר בתולדות ישראל!" כתב נתניהו, שהוסיף: "חובתי כראש הממשלה לחשוף לציבור את מה שבר מסתיר ממנו!"

נתניהו טוען שרונן בר אמר שעה ורבע לפני הטבח: "להימנע מפעילות רחבה שלנו בכדי להימנע ממיס קלקולציה"

תצהיר נתניהו לבג"ץ

לדברי נתניהו, בסיכום הערכת המצב פירט בר את עקרונות הפעולה שכללו: "מוכנות לסיכול אירוע התקפי - מוכנות בינונית חשאית כדי לא ליצור מיסקלקולציה".

נתניהו תוקף במיוחד את השימוש במונח "מיסקלקולציה": "תפיסת הביטחון השגויה של בר לשמירה על השקט בעזה בכל מחיר הובילה אותו לכך שגם לאחר רצף סימנים משמעותיים מאותו הלילה, הוא נאחז בתפיסתו השגויה לביצוע פעולות הכרחיות, רק מחשש שהחמאס יפרש פעולות אלו ככוונות מלחמה מצד ישראל ובכך יצא למלחמה נגדנו. בזמן שרונן בר מדבר ב'מיסקלקולציה', חמאס כבר פתח במלחמה!".

ראש הממשלה טוען כי "אם בר היה קורא לצה"ל להיערך 'במוכנות גבוהה' ולא 'בינונית וחשאית', ומנחה את צה"ל ליזום פעולה רחבה מיד, הטבח היה נמנע!" והוסיף: "על כך בר נושא באחריות ישירה ועצומה לאי מניעת הטבח!".

נתניהו מתייחס לטענתו של בר כי הוא העיר את המערכת, וכותב: "את שר הביטחון הוא לא העיר. את ראש הממשלה הוא לא העיר. את ראש מל"ל וחיילות צה"ל הוא לא העיר. את יחידות הכוננות ביישובי עוטף עזה הוא לא העיר. את המבלים במסיבת 'נובה' הוא לא העיר. את תפקידו העיקרי הוא לא מילא באותו לילה".

"לא ביקשתי שימנע את עדותי במשפט"

בתצהירו מכחיש נתניהו באופן חד-משמעי את טענתו המרכזית של בר שדרש ממנו לתת חוות דעת שתמנע מראש הממשלה להעיד במשפטו. נתניהו הסביר שהמועד שבו לדברי בר החל הלחץ לביטול העדות - יום אחרי פגיעת הכטב"ם בביתו בקיסריה. "לישיבה זו לא היה כל קשר לעדותי במשפט, וכך גם לציפייה המתבקשת לממש את חובתו של ראש השב"כ לאבטחתי".

"טענה זו של בר, אותה הוא מגדיר בתצהירו כאירוע העיקרי שהוביל לטענת 'אי האמון' שלי כלפיו, היא שקר מוחלט", כתב נתניהו. הוא מציין כי למרות שבר טען כי זה הדבר העיקרי מאחורי אי האמון, "במכתבו לממשלה מיום 20/3/25, שהגיע זמן קצר לפני הישיבה שדנה בהפסקת כהונתו, לא היה זכר לטענה זו".

נתניהו מביא ציטוטים מסטנוגרמה רשמית של פגישת עבודה עם בר מיום 13.11.2024, שם אמר לבר: "אין לי בעיה, אני מוכן להתפנות, זאת לא הבעיה, ואני גם רוצה להעיד, זה חשוב", וכן: "אני לא מעוניין לעכב ביום אחד. הם קבעו מה שהם קבעו, אני רוצה להתייצב שם. כדי להתייצב שם צריך לפתור בעיה".

מפגישת עבודה נוספת מיום 17.11.2024 מצטט נתניהו את דבריו לבר: "לא צריך לעשות שום דבר שיעכב את המשפט", ומדגיש: "בשום שלב לא ביקשתי מבר להמציא חוות דעת שבנסיבות לא ניתן לקיים את עדותי... ההיפך הוא הנכון, אמרתי לו מפורשות שברצוני להעיד ושאין לעכב את המשפט ביום אחד".

נתניהו טוען כי דרש מבר רק "לעשות זאת תוך הבטחת ביטחוני וביטחון כל באי הבניין שגם הם יכולים להיפגע מירי טילים".

דחה את טענות בר על שימוש פוליטי בשב"כ

נתניהו דוחה את הטענה של בר כי ביקש להפעיל סמכויות שב"כ על מפגינים ויריבים פוליטיים. "טענתו המופרכת של בר לפיה ביקשתי ממנו להפעיל סמכויות שב"כ כנגד יריבים פוליטיים שלא נילווה לפעולתם איום באלימות היא חסרת שחר ולא רואה לה ביסוס ממשי בתצהירו", כתב. "הטענה כאילו ביקשתי לפעול נגד אזרחים תמימים, או כנגד מחאה פוליטית בלתי אלימה ולגיטימית בתקופת אירועי המחאה בשנת 2023 - היא שקר מוחלט". 

נתניהו התייחס לטענה של בר על כך שנתניהו ביקש להישאר איתו ב-4 עיניים, וללא מכשיר הקלטה. לדבריו, היה זה דווקא בר שביקש בתום הפגישה להישאר עימו בארבע עיניים. הוא הוסיף כי במרבית המקרים בשנה האחרונה - היה זה בר שביקש להישאר עימו ללא הקלטה בתום פגישת עבודה. 

ראש הממשלה מתייחס לדיון מיום 6.6.2023, שבר ציין בתצהירו, וטוען כי הסטנוגרמה הרשמית מוכיחה דווקא את ההיפך. לדבריו, באותו דיון התייחס לאירועי אלימות וניסיונות פגיעה במשפחתו, וביקש להכניס את היועצת המשפטית לממשלה "על מנת שהיא תקבע מהם גבולות החוק במקרים אלו".

נתניהו מצטט מהסטנוגרמה של אותו דיון, בו שאל את בר: "האם בהגדרה חוקית אתה יכול להתחקות אחרי אדם ולבוא אליו עם זמבורה- מותר לעשות את זה?" ובר השיב: "אני לא יודע".

לטענת נתניהו, דברים אלה "מוכיחים את ההיפך הגמור מהצהרתו השקרית של בר: אני דרשתי מראש השב"כ לפעול רק בהתאם לחוק ולשם כך ביקשתי להביא דווקא את היועצת המשפטית כדי לברר את הגבולות החוק".

"בר לא התריע על כוונות חמאס"

נתניהו טוען בתצהירו כי בר לא התריע על הכוונות האמיתיות של חמאס בחודשים שקדמו למלחמה. "בר לא נתן לי התרעה ביחס לחשש למלחמה ברצועת עזה במהלך התקופה שקדמה למלחמה ובכלל זה תקופת המחאה", כתב ראש הממשלה."הוא ראה חשיבות עליונה בשימור השקט בעזה תמורת הקלות הומניטריות והמשך הכנסת הפועלים לישראל".

הוא מביא שורה של ציטוטים מדיונים ביטחוניים שהתקיימו בחודשים שלפני המלחמה, ביניהם אמירה של בר מיום 5.1.2023: "מרצועת עזה נכנסים מידי יום שבעה עשר וחצי אלף פועלים, הם אלו שמנעו מערכה אולי אפילו רב אזורית ברמדאן, והם אלו שמשאירים את הציבור עדיין מחוץ למעגל הטרור - לכן כל החלטה שלא נקבל, לא כדאי שתאתגר את הגורם המרכזי המרסן הזה של המצב בשטח".

"בר לא נתן לי התרעה ביחס לחשש ממלחמה ברצועת עזה, הוא ראה חשיבות עליונה בשימור השקט בעזה תמורת הקלות הומניטריות"

תצהיר נתניהו לבג"ץ

ארבעה ימים בלבד לפני המתקפה, ב-3 באוקטובר 2023, לפי נתניהו, כתב בר בדוח מודיעיני כי סינוואר מעדיף "אופק כלכלי חיובי", וכי מדיניותו מכוונת "בטווח קצר - הסדרה יציבה". נתניהו מציין כי "החוקר השב"כ עצמו קובע, כי 'אם השב"כ היה ערוך, האסון היה נמנע'".

נתניהו גם חושף שהוא קידם את חיסולו של בכיר חמאס סאלח ערורי עקב היותו "דוחף ומארגן", אך דווקא רונן בר אמר: "נראה לי שזה לקחת את השב"כ למקום מורכב, אני לא חושב שזה נכון".

ביקורת על החלטת בג"ץ

בסיכום התצהיר, מותח נתניהו ביקורת על עצם ההליך בבג"ץ. "במצב זה, החלטת בית המשפט להכניס ראש ממשלה בישראל ל'תחרות תצהירים' מול מי שכפוף אליו ובחר שלא לעתור נגד ההחלטה, כאשר העתירות כולן עוסקות בהחלטה פה אחד של מליאת הממשלה ולא בהחלטה אישית שלי, אינה ברורה כלל", כתב.

נתניהו מציין כי בר "סירב להתייצב בפני הממשלה הממונה עליו. במקום זאת שיגר מכתב שבו הוא הביע אי אמון בממשלה, שמבטא את היפוך היוצרות בין הדרך הכפוף לדרג הממונה".

ראש הממשלה חזר על עמדתו ביחס לפרשת קטארגייט, והדגיש: "מדובר בחקירות מגמתיות שנועדו לסכל את כוונתי לפטרו שהתגבשה לאורך זמן ופורסמה כבר בנובמבר 2024. אמרתי שהכוונה לפטר את בר הולידה את החקירה ואת הפרסומים שנלוו לה ולא שהחקירה הולידה את הפיטורין".

בתצהירו, מסכם נתניהו כי "בניסיון להתגבר על כשלונו הקולוסאלי במילוי תפקידו כראש השב"כ, מציג בר בתצהיריו תמונה מעוותת המציגה אותו כמי נאבק על שלטון החוק ועל עצמאותו של שירות הביטחון הכללי מפני גורמים המבקשים לפגוע בהם". 

עוד תקף את בר: "היקף השקרים והסתירות בגרסאותיו שהתגלו בתצהיריו באמצעות ראיות אובייקטיביות מוכיח דווקא את ההפך הגמור. בר פעל משיקולים זרים על מנת שיוכל להמשיך ולאחוז בקרנות המזבח באמצעות צווים שיפוטיים". הוא סיכם: "רונן בר כשל בתפקידו כראש השב"כ ואיבד את אמונה של ממשלת ישראל כולה ביכולתו להמשיך ולעמוד בראש השב"כ".