נתניהו מינה מ"מ נציב שירות המדינה - ותקף: "בג"ץ פועל כרשות מחוקקת"

המתח בין הממשלה לבית המשפט העליון נמשך: ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (רביעי) על מינויו של מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר טל, לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה. המינוי הגיע לאחר שבג"ץ פסל את מתווה הממשלה למינוי נציב קבוע, כשנתניהו האשים את בג"ץ ב"פעולה כרשות מחוקקת".

בהודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה נכתב: "מזה כשנה, בעיצומה של מלחמה רב זירתית, מנסה הממשלה למנות נציב שירות מדינה קבוע בדרך שמונו נציבי שירות המדינה עד היום - אך הייעוץ המשפטי לממשלה, בגיבוי בג"ץ, מונע זאת. כעת הולך בג"ץ צעד רחוק יותר. הוא פועל כרשות מחוקקת, מבטל פסק דין קודם שלו, ומפרש חוק בניגוד מוחלט ללשונו ולכוונת המחוקק (החוק קבע ש'לא תחול חובת מכרז')".

נתניהו הדגיש כי "הממשלה תתמוך בהצעות החוק שהוגשו אתמול ושנועדו להשיב את המצב לקדמותו", והציג את המצב כמשבר הדורש פתרון דחוף: "על-מנת להבטיח את תפקוד שירות המדינה, ובשל דחיפות העניין, הטיל ראש הממשלה נתניהו את התפקיד על מנכ"ל משרד החוץ".

עמית: "אין אפילו ניסיון להסתיר את הכוונה למנות את אנשי שלומם"

בפסיקתו, נימק נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית את הכרעתו: "מתחזק לאין שיעור הצורך בקביעת ערובות של ממש להגנה על תכליתו העצמאית, הממלכתית והא-פוליטית של תפקיד נציב שירות המדינה, אל מול ניסיונות של הדרג הפוליטי לחתור תחתיו".

עמית התייחס גם לשינויים בתרבות הפוליטית וציין: "דומה אפוא כי מדינת ישראל עברה מתרבות פוליטית של 'It is not done' לתרבות של 'It is now done', בריש גלי ובראש חוצות. בעבר, מינויים פוליטיים נעשו במסתרים ו'בפרופיל נמוך', אך כיום, אין אפילו ניסיון להסתיר את הכוונה למנות את אנשי שלומם של הדרג הפוליטי".

לעמדתו של עמית הצטרפה השופטת דפנה ברק-ארז, בעוד המשנה לנשיא נעם סולברג נותר בדעת מיעוט. סולברג סבר כי אין הצדקה להתערבות בהחלטות הממשלה, וטען ש"החוק קובע פטור מפורש מחובת המכרז התחרותי, וכי תפיסת תפקיד הנציב כשומר סף בלבד אינה מתיישבת עם האופן שבו ראה המחוקק את המשרה".

עושים סדר: איך מונה הנציב עד היום?

המנגנון שבו נתניהו רצה למנות את הנציב אינו חדש, וגם הנציב האחרון, פרופ' דניאל הרשקוביץ, מונה כך. אולם ב-2018 הממשלה החליטה לבטל את המנגנון הזה וקבעה כי על היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ולהציע מודל חדש לבחירת הנציב.

אך הממשלה דחתה את ההצעות שלפיהן ההליך לבחירת הנציב יהיה תחרותי, וביקשה לחזור למודל הקודם. לאחר שהממשלה החליטה על כך, הוגשו העתירות ובג"ץ הוציא צו ביניים שעצר את ההליכים למינוי נציב קבוע. בעקבות כך מונה עו"ד רואי כחלון לתפקיד ממלא מקום הנציב, אך כהונתו הוקצבה לשלושה חודשים על ידי בג"ץ – בעקבות עתירות שהוגשו נגד המינוי.