חברת הכנסת דבי ביטון לאחות השכולה: "חצופה אחת. את שוכחת מול מי את יושבת"

שירה לישה, אחותו של דביר לישה ז"ל שנפל בקרב ב-7.10, אמרה היום (שני) בדיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד כי היא ומשפחתה מתנגדים לשחרור רוצחים במסגרת ההסכם לשחרור החטופים. "לא מזמן שחררו את הרוצח של דודה של אבא שלי. אנחנו לא מוכנים שימשיכו לשחרר רוצחים. אם זה לא יהיה השם עכשיו שאנחנו מציגים תמונות שלו, זה יהיה שם אחר".

"אנחנו דורשים ניצחון והתיישבות למרות שביבי חושב שזה לא ריאלי, מבחינתי זה הכי ריאלי בעולם לחזור לגור איפה שגרתי כשסיימתי את כיתה א' ואנחנו ממשיכים להילחם", המשיכה לישה. "לא מזמן, לפני פחות מחודשיים, זכינו לקבור עוד בן דוד".

בתגובה נשמעו קריאות רבות ובהן: "את רוצה שנקבור את בעלי?", היו"ר חה"כ אלי דלל קרא "לכבד כל דעה", ולישה ענתה: "גם אח שלי היה ילד". חה"כ דבי ביטון ענתה: "יש פה ילדים עכשיו", ולישה ענתה: "כי הילדה שלי לא חשובה פחות".

חה"כ דבי ביטון זעמה: "מה זה הדבר הזה. אנחנו גרים בשדרות 20 שנה"; ולישה אמרה: "ואני גרתי שם והוצאתם אותי מהבית, בעיה שלכם. אם לא הייתם מוציאים אותי מהבית, לא היית משלמת בחיים שלך, זו הדעה שלי". ביטון ענתה: "מה זה הדבר הזה, לא באנו לצעוק, באנו לדבר", ובשלב מסוים האשימה את חה"כ לימור סון הר-מלך: "בגללכם החטופים מתים".

לישה הגיבה: "תתביישי לך, תהי בשקט ותני לי לדבר"; וביטון ענתה: "אף אחד לא יגיד לי לשתוק, מי זו החוצפנית הזו בכלל?" "אני החוצפנית?" הגיבה לישה, וחה"כ ביטון התפרצה: "את לא תגידי לי לשבת בשקט, חצופה אחת. את שוכחת מול מי את יושבת. גוש קטיף, 'סו וואט', הבת שלי כמעט נרצחה בכפר עזה, זה מעניין אותך?" ובתגובה ענתה לישה: "יש לך קבר בהר הרצל?"

חברת הכנסת דבי ביטון הגיבה לסערה: הדיון בוועדת זכויות הילד, שבו אני חברה, עסק בילדי החטופים – ברוני עלמא, בנותיו של עמרי מירן, בראם, בנו של אלקנה בוחבוט, וכל ילדי החטופים האחרים, שמתמודדים עם משברים בלתי נתפסים. ילדים שנאלצים לחיות חודשים ארוכים בחרדה וחוסר ודאות, שגדלים בצל היעדרות הוריהם ושואלים מדי יום מתי ישובו.

לא הייתה לי כל כוונה לפגוע במשפחות השכולות, ודבריי לא נגעו בגוש קטיף או בשיח פוליטי כזה או אחר. במהלך הדיון נשמעו דעות שונות, והוויכוח שהתעורר נוצל באופן שגוי כדי לייצר מצג שווא, כאילו תקפתי משפחות שכולות. אני דוחה מכל וכל טענות אלו.

משפחות הנופלים והחטופים נמצאות בלב העשייה שלי. חוק ההגנה מפני פיטורין לבני משפחה בשנת השכול הראשונה הוא אחד מהמאבקים שהובלתי, ואני מחויבת להמשיך לפעול למען המשפחות בכל דרך אפשרית. כמי שחיה את המציאות הביטחונית של שדרות על בשרה, וכמי שמשפחתה הייתה בסכנת חיים ממשית ב-7 באוקטובר, אינני זקוקה לתזכורת לכאב, לאובדן ולמחיר הטרור. אני מתייצבת בלוויות, מלווה משפחות, ועושה כל שביכולתי כדי לתמוך בהן – בכנסת ובחיי האישיים. אני מאחלת לשירה בריאות שלמה.