"לופ של סבל אינסופי, כאוס מתמשך": חטופות ששרדו את שבי חמאס, בנות משפחות שכולות וקרובות של חטופות הוזמנו היום (שלישי) לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. בדיון, שהתמקד בסיוע המוענק לחטופות ששבו מן השבי ולמי שבן זוגן נותרו בשבי, שבה וצפה אוזלת ידה של המדינה במתן מעטפת כלכלית ורגשית לאלו שחיות יום יום מציאות בלתי אפשרית, כבר חצי שנה.

"לא מסוגלת להתאבל, עסוקה בבירוקרטיות"

ראומה ערוסי טרשצ'נסקי, אימה של גלי טרשצ'נסקי בת ה-13 ששוחרה לאחר 54 ימים בשבי חמאס ושל ליאור בן-15 ז"ל שנרצח בטבח, שיתפה בדיון כי ביתה מקבלת קצבה חודשית זעומה שאינה מספקת לטיפולים ולסיוע להם היא נזקקת. "אנחנו מקבלים סכום של 1,350 שקלים לפדויי שבי, שזה לא מספיק לצרכים שלה".

"מאז שגלי חזרה האנרגיה שלה לחיים במגמת ירידה, צר לי להגיד את זה אבל זה מה שקורה לבת שלי", הוסיפה. "הידיעה שאח שלה נרצח נחתה עליה כשהיא חזרה, היא מתמודדת עם אובדן של בית, של חברים ושל קהילה שכבר לא קיימת. היא נחתה מעזה לעולם חדש. אגיד את זה בצורה הכי גלויה ופשוטה: אנחנו צריכים כסף כדי לפתור הרבה מאוד בעיות שאנחנו מתמודדים איתן ואנחנו עסוקים בבירוקרטיה כדי לחפש את הכסף". 

ערוסי טרשצ'נסקי הוסיפה כי הקצבה שלה זכאית ביתה כפדוית שבי צפויה להסתיים בחודש מאי, ונציגים מטעם הביטוח הלאומי יצרו קשר עם המשפחה וביקשו ממנה להתייצב לוועדה שתבחן את מצבה הנפשי. מכיוון שגלי לא הייתה מסוגלת להגיע לוועדה, נציגים הגיעו לפגוש אותה בביתם. "אני עסוקה בבירוקרטיות ולא מסוגלת להתאבל על הבן שלי כבר חצי שנה כי אני עסוקה בלדאוג לבת שלי שחזרה מעזה, זו סיטואציה לא נורמלית. אנחנו פשוט באפיסת כוחות ובכאוס מתמשך. למה אני צריכה להגיע לכנסת לשמוע מה מגיע לי?".

גלי טרשצנסקי, רז בן עמי
גלי טרשצ'נסקי ורז בן עמי ביום שיחרורן משבי חמאס

למשפחות החטופים אין קרקע יציבה לשוב אליה

רז בן עמי, ששוחררה משבי חמאס לאחר 54 ימים ובעלה אוהד מוחזק בעזה מזה 186 ימים, אמרה בכאב: "132 לילות שאני מדמיינת את בעלי אוהד לפני שאני הולכת לישון ולא מצליחה לעצום עיניים כי אני מפחדת לראות את המבט הסובל שלו על הפנים ולדעת שאין לי איך לעזור לו. אני יודעת מה הם עוברים ואני יודעת שאין לי אפשרות ללכת להציל אותם. אוהד נתלש מחיי ונמצא בלופ של סבל אין סופי".

רז בן עמי מציגה בדיון את תמונתו של בעלה החטוף אוהד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
רז בן עמי מציגה בדיון את תמונתו של בעלה אוהד בזמן החטיפה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"אין לי אוויר בריאות יותר. חזרתי במצב בריאותי לא טוב, מצב נפשי מאוד קשה ואני לא מצליחה להרים את הראש מעל המים. אני צועקת: די! תעזרו לי, תוציאו אותו משם. קחו כל עסקה שיש על הפרק ותצילו אותם. אם אני הייתי נשארת שם עוד כמה ימים לא הייתי שורדת. אני לא יכולה להגיד שאני מקבלת יותר מדי עזרה מהמדינה. אפילו לא עזרה כספית. רוב העזרה מגיעה לי מהעם עצמו, העם המדהים שלנו. מהממשלה, ממי שאחראי על העם שלנו - אני לא מקבלת".

אלה, בתם של רז ואוהד, הוסיפה: "יש נציגה ממנהלת שיקום העוטף שמאוד מנסה לעזור לנו ולכופף חוקים. על פי המסלול של פדוית שבי, אימא שלי מקבלת 1,350 שקלים בחודש. היה דיבור על מענקים נוספים - הכול מתמוסס. למשפחות השבים אין קרקע יציבה להתבסס עליה". לפי הביטוח הלאומי, עם חזרתם של החטופים, הם זכאים למענק הצטיידות בגובה עשרת אלפים שקלים ותשלום חודשי מכוח חוק פדויי שבי בסך של 1,350 שקלים.

"אני כאימא רוצה לציין - הן חוות שם אונס ברוטאלי הכי גרוע שיכול להיות", אמרה סימונה, אימה של דורון שטיינברכר שמוחזקת בשבי חמאס בעזה. "אני לא מסוגלת להגיד את המילה של מה שיקרה כשהן יחזרו אלינו. ההכרה בהן צריכה להיות של מאה אחוז ופטור מבירוקרטיה ומוועדות רפואיות. מימון פסיכולוגי ללא שום הגבלה. מי שחווה את זה יסחוב את זה איתו לכל ימי חייו".