אחרי המהלך של ראש הממשלה נתניהו שהודיע שהחליט לקדם את מתווה חוק הגיוס שהעלה בכנסת הקודמת השר גנץ - הממשלה הגישה הערב (חמישי) תצהיר לבג"ץ, בו התחייבה להשלים את החקיקה עד 31 ביולי, כלומר עד סוף מושב הקיץ הקרוב. זאת, חרף התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה על החלת דין רציפות על ההצעה, שאושרה בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, ושעות לאחר שהמחנה הממלכתי הגישה על כך ערר. הממשלה מיוצגת על ידי עורך דין פרטי, ולא על ידי היועצת המשפטית לממשלה.
בתצהיר לבג"ץ, כתבה הממשלה כי דיון על הערר יתקיים ב-26 במאי, ואז תינתן החלטה. למוחרת תונח על שולחן הכנסת הודעת הממשלה בדבר הפעלת דין הרציפות. ההצבעה במליאה על רציפות החוק תועלה לפי הממשלה בין 13-10 ליוני, הצעת החוק תובא לדיון בוועדת החוץ וביטחון ולהכנה לקריאה שניה ושלישית.
המדינה מיוצגת בעורכי הדין הפרטיים דורון טאובמן וירון ליפשס בעתירות בעניין חוק הגיוס. טאובן וליפשס כתבו כי "מתן פטור גורף משירות של בני הישיבות יוביל בהכרח להתנגשות עם הציבור הכללי. מאידך גיסא, הצעות שונות העולות בשיח הציבורי כגון 'גיוס כל החרדים' או 'מיון לומדי התורה בבקו"ם' או 'מכסת לומדי תורה' - אף הן הצעות לא מעשיות אשר יובילו בהכרח להתנגשות עם הציבור החרדי".
הממשלה כתבה באופן מנוגד לעמדת היועמ"שית בנוגע לכספים המועברים לישיבות: "בהתאם לעמדת הממשלה, פקיעת חוק הגיוס ובעקבותיה היעדר הבסיס הנורמטיבי למתן דחיית שירות גורפת לתלמידי ישיבות, אינה מעלה ואינה מורידה בכל הנוגע להעברת התמיכות לתלמידי ישיבות במוסדות תורניים"
מזכיר הממשלה יוסי פוקס מתח ביקורת חריפה על המשנה ליועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה גיל לימון במכתב ששלח לו: "פעלת בחוסר סמכות, הטעית וניסית לחולל מהפכה חוקתית במכתב שכלל אינו חוות דעת משפטית".
הממשלה מתכננת להגיש הצעת חוק גיוס חדשה עד סוף יולי, שתנסה לפתור את סוגיית גיוס החרדים תוך התחשבות בצרכי הציבור החרדי. הצעת החוק תוגש לאחר דיון בממשלה. הדיון בבג"ץ צפוי להתקיים ב-2 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים. בית המשפט ידון בשאלה אם להפוך את צו הביניים הזמני למוחלט ולחייב את גיוס תלמידי הישיבות.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעה היום כי יש מניעה משפטית להחיל דין רציפות ולקדם את חוק הגיוס שהעלה ראש הממשלה בנימין נתניהו מהכנסת הקודמת, כי אינו נשען על תשתית מקצועית עדכנית ועוקפת את משרד הביטחון. למרות עמדתה: החלת דין הרציפות אושרה פה אחד בוועדת השרים לחקיקה.
במכתב שנשלח לשר המשפטים יריב לוין נכתב כי המציאות עימה מתמודדים המדינה וצה"ל בעת הנוכחית שונה בתכלית מזו שהתקיימה בעת גיבוש הצעת החוק הקודמת, לרבות לחימה פעילה ועצימה במספר זירות בו זמנית. עוד הובהר כי הסדר גיוס אינו יכול להתקבל בהתעלם מצרכי הביטחון, ממערכת הביטחון מהשלכותיו הכלכליות והשלכותיו על הציבור.
"הקושי שהביא לכך שלא ניתן היה לאפשר את הארכת החלטת ממשלה 682 בדבר דחיית גיוסם של תלמידי הישיבות - היעדר תשתית עובדתית ומקצועית עדכנית - נותר בעינו, גם כאשר מדובר בהצעה המבקשת להחיל דין רציפות על הצעת חוק שגובשה במקור בשנת 2018 וכשלעצמה לקתה אז בקשיים מהותיים", נכתב.
"התשתית העובדתית והמקצועית אשר עמדה בבסיס הצעת החוק לגיוסם של בני ישיבות לשירות צבאי עברה שינוי מהותי בפרק הזמן שחלף מאז גיבוש הצעת החוק המקורית", הסבירו. "בראש ובראשונה, כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל שהביאה לשינוי דרמטי בצורכי בניין הכוח של צה"ל, על רקע דרישות הביטחון העדכניות הנובעות מהמלחמה שנכפתה על ישראל".