פרסום ראשון: חילוקי דעות מהותיים בין השר לביטחון לאומי בן גביר ליועמ"שית בהרב-מיארה בעקבות הניסיונות לחוקק חוק שיאפשר למשטרה לבצע האזנות סתר - כך חשפנו אמש (שני) ב"מהדורה המרכזית".

כשנתיים לאחר פרשת פגסוס, שעסקה בטענות לשימוש לא חוקי של המשטרה בתוכנות ריגול, במשרד לביטחון לאומי ניסו להסדיר את המצבים שבהם הדבר יותר. למורת רוחה של היועצת המשפטית, התברר שבמשרדו של השר בן גביר בחרו להחריג מרשימת העבירות דווקא את אלה שעוסקות בטוהר המידות.

במשרד לביטחון לאומי ניסחו חוק שנועד לאפשר למשטרה, במקרים מיוחדים שיוגדרו כראויים לכך, לבצע האזנות סתר באמצעות רוגלה לטלפונים סלולריים ולערוך חיפוש סמוי בחומרי מחשב ובתכנים של טלפונים סלולריים. במשרד העבירו את רשימת העבירות הארוכה שלדעתם מצדיקות את הענקת הכלים החריגים למשטרה, אך החסירו ממנה עבירות של טוהר מידות, ובהן שוחד, גנבה בידי איש ציבור וסיוע לארגון פשע בידי איש ציבור.

גלי בהרב-מיארה, איתמר בן גביר (צילום: פלאש 90)
היועצת המשפטית לממשלה, השר לביטחון לאומי | צילום: פלאש 90

המשנה ליועמ"שית שרון אפק פנה על דעת בהרב-מיארה למשרד לביטחון לאומי והבהיר כי לא מתקבל על הדעת להחריג את עבירות טוהר המידה, וכי הם, כמו משטרת ישראל, מתנגדים להחרגה. מהשר בן גביר נמסר בתגובה שאין בכוונתו לכלול סעיפים שישמשו לתפירת תיקים לפוליטיקאים.

תגובת השר המלאה: לצערנו הפרקליטות ניצלה לא פעם כלים שאמורים לשמש לטיפול בפשיעה חמורה נגד פוליטיקאים באמתלות שונות. לפיכך בכוונת השר להעניק למשטרה את הכלים לטפל בפשיעה החמורה ולא לכלול בחוק סעיפים שבעבר שימשו לשם תפירת תיקים לפוליטיקאים.