מסיבת העיתונאים של שר הביטחון יואב גלנט אמש (רביעי) על חוק הגיוס מעיד באופן ברור: גנץ קיבל זכות וטו על אישור החוק - מה שמקשה על ממשלת נתניהו. כך, החוק יצטרך את אישור כל הקואליציה, כולל המחנה הממלכתי, ולא רק את אישור "גוש ה-64".
לאישור החוק יש חשיבות גבוהה: לא רק הגיוס עצמו קריטי, אלא בעיקר התקצוב למוסדות. מ-1 באפריל, אם החוק לא מאושר ובג"ץ מאמץ את עמדת היועמ"שית לממשלה, למוסדות החרדיים אין תקציב, כך שמבחינתם הממשלה לא תוכל להתקיים.
עם זאת, יש גם פתרון: החרדים יכולים להבהיר לגנץ שאם הוא רוצה להיות ראש ממשלה - אין לו קואליציה בלעדיהם. כך יוכלו החרדים להפעיל לחץ על גנץ, בטענה שכרגע אישור החוק פתיר, בשונה ממה שיהיה בממשלה הבאה.
המטרה הנוספת של גלנט בהצהרתו היא סיכול היוזמה החרדית לגבש בעצמם את החוק. בימים האחרונים החלו בקואליציה לגבש יוזמות כאלה להכנת הצעת חוק, ותכננו להקים פורום, ייתכן בראשות נתניהו, השר לוין והחרדים. מטרתו, לגבש הצעת חוק גיוס שהם יוכלו לחיות איתה בשלום.
המטרה הייתה להגיש תזכיר כדי לצלוח את משוכת בג"ץ ואת איום שלילת הכספים מהמוסדות החרדיים, ואחרי זה "למסמס" את זה. גלנט בהצהרתו למעשה אומר "לא". הוא כן מוכן לאמץ תחתיו הסכמות שאליהן יגיעו החרדים במגעים עם טרופר, או דרך שיחות אחרות שמתקיימות מאחורי הקלעים.
אם כך, נשאלת השאלה למה גלנט לא מתכוון להשיק יוזמה מטעמו? שר הביטחון מזהה הזדמנות חד פעמית להשיג הישג היסטורי ולהסיר את הסוגיה מסדר היום. אם לא יאושר החוק, זה יוכל לפרק את הממשלה. החרדים לא יוותרו על תקצוב ישיבות, וגלנט אומר שלא יסכים להמשיך בלי גיוס חרדים. ובכל זאת, גלנט קיים את ההצהרה אחרי שדיבר על כך בשיחות סגורות והודיע לראש הממשלה, אבל נתניהו לא תמך במהלך בכלל ולא הסכים לזה.
אם בתוך חודש וחצי לא יאושר החוק, אין כסף לישיבות - ובסבירות לא מבוטלת יוכרזו כעריקים כל תלמידי הישיבות. המפלגות החרדיות לא יכולות להסכים לכך ועל כן יש שתי ברירות - או מתווה הגיוס של גנץ, "המתווה הרע במיעוטו" עבורם, או פירוק הממשלה בידי החרדים לפני סוף מרץ. במועד כזה, "השעונים המשפטיים" מוקפאים, ייתכן שהתקציבים יוכלו להמשיך לזרום, והעריקים לא יהיו עריקים. לכן מדובר באיום פוליטי של ממש - ו"הפתיל" של ממשלת נתניהו.