יו"ר ש"ס אריה דרעי מגבש חקיקת בזק שנועדה למנוע מבג"ץ לפרסם את פסקי הדין בעניין הסבירות והנבצרות בחודשים הקרובים, כך פרסמנו הערב (ראשון) במהדורה המרכזית. לפי הצעת החוק, תקופת כתיבת פסק הדין תתארך משלושה חודשים ממועד פרישת השופטים לפרק זמן של תשעה חודשים. זאת, על מנת שחיות וברון יוכלו להשתתף בכתיבת פסק הדין גם בעוד מספר חודשים.
בהצעת החוק, שיזמו חברי הכנסת ינון אזולאי וארז מלול, נכתב כי "בתקופה זו אזרחי ישראל כולם פועלים ביחד באחדות יוצאת דופן בעד המאמץ הלאומי והניצחון במאבק מול הרשע שתקף את ישראל ביום חגנו, רצח מאות אזרחים וחטף למעלה מ-200 אזרחים, גברים, נשים וילדים".
"בשל נוסחו של סעיף 15 בחוק בתי המשפט המאפשר לשופט שהחל בדיון ופרש לסיים את הדיון תוך שלושה חודשים, כלומר לפרסם את הכרעת הדין בתוך שלושה חודשים, צפוי כי בית המשפט העליון יפרסם בימים הקרובים מספר הכרעות מרכזיות ושנויות במחלוקת בעתירות לבג"ץ אשר נידונו טרם פרישתן של כב' הנשיאה חיות ושל כב' השופטת ברון בחודש אוקטובר 2023", נכתב עוד בהצעת החוק.
"אין זו השעה לעורר מחלוקת בעם וליצור פילוג במחלוקות שהן לגיטימיות בימים רגילים אולם מקשות על שמירת האחדות בעם בתקופה מיוחדת זו", הוסיפו חברי הכנסת בהסבר לחוק. "לפיכך, ועל מנת לייתן לבית המשפט העליון את החירות והסמכות החוקית לדחות החלטותיו בתקופה זו, מוצע לחוקק הוראת שעה אשר תאפשר לכל שופט לסיים את הדיון ולפרסם את פסיקתו בתוך תקופה של 9 חודשים".
סער תקף, לוין: "אם תהיה הסכמה, לא אתנגד"
אחרי הפרסום, השר גדעון סער מהמחנה הממלכתי תקף את היוזמה. "השתדלתי להימנע מכל פולמוס פוליטי בימים אלה, אך הערב חובתי לומר שאתנגד לכל ניסיון (אם יהיה כזה) למנוע באמצעות מחטף חקיקתי פרסום פסקי דין של בית המשפט העליון", כתב בחשבון ה-X (לשעבר טוויטר) שלו. "ניסיון כזה הוא חמור במיוחד משום שיתבצע ע״י המחוקק לגבי פסיקה שעניינה ביקורת שיפוטית עליו. אני אומר זאת ללא תלות בתוכן הפסיקה".
הוא הוסיף: "הניסיון לטעון כי הדבר ימנע מחלוקת בעם הוא כמובן שטות גמורה כי חקיקה כזאת תגרום מחלוקת גדולה פי כמה. אחרי המלחמה הכוחות האחראים במערכת הפוליטית יצטרכו בין היתר לנסות להקים תשתית משותפת להסכמה רחבה שבמרכזה חקיקת חוק יסוד: החקיקה".
השתדלתי להמנע מכל פולמוס פוליטי בימים אלה, אך הערב חובתי לומר שאתנגד לכל נסיון (אם יהיה כזה) למנוע באמצעות מחטף חקיקתי פרסום פסקי דין של בית המשפט העליון. נסיון כזה הוא חמור במיוחד משום שיתבצע ע״י המחוקק לגבי פסיקה שעניינה ביקורת שיפוטית עליו. אני אומר זאת ללא תלות בתוכן הפסיקה.
— Gideon Sa'ar | גדעון סער (@gidonsaar) December 31, 2023
גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף: "הפרדת הרשויות היא בסיס הדמוקרטיה. יש עתיד תתנגד להצעה ההזויה הזו בכל כוחה". מנגד, שר המשפטים יריב לוין, שיזם את המהפכה המשפטית, הגיב ואמר ש"אם תהיה הסכמה, הוא לא יתנגד (לקידום החוק)". במחנה הממלכתי בראשות בני גנץ טרם הוציאו תגובה רשמית.
החשיפה במהדורה - ומכתב המומחים
בשבוע שעבר חשפנו במהדורה המרכזית כי לפי טיוטת פסק הדין, 8 שופטים צפויים לתמוך בפסילת החוק - בעוד 7 צפויים להתנגד לכך. לפי שעה, המועד האחרון לפרסום פסק הדין בעניין הסבירות הוא ב-12 בינואר, שלושה חודשים ממועד פרישתה של השופטת ענת ברון. את זה מבקשים חברי הכנסת מש"ס לשנות.
מוקדם יותר, שיגרו מומחים ובכירים לשעבר במערכת המשפט מכתב ובו דרישה דומה לזו שבהצעת החוק. "אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם מטלטלים את ליבותיהם של כלל אזרחי ישראל", כתבו במכתב. "בימים אלו בנינו ובנותינו, מכל חלקי העם ומצביעי כל המפלגות, נלחמים באויב אכזרי. הצלחנו לשים מאחורינו, לפחות בינתיים, את השסעים העמוקים שנבעו בנו עקב המחלוקת על התוכנית המשפטית שקידמה הממשלה".
"כיצד ראוי לנהוג?", הם הוסיפו. "בד בבד עם דחיית הפרסום יש להבטיח כי כל השופטים והשופטות שישבו בהרכב בעתירות, ובכללן הנשיאה בדימוס חיות והשופטת בדימוס ברון, ישתתפו בהכרעה וכי אל לה למערכת הפוליטית להורות לבית המשפט מתי לפרסם פסק דין. המוצא המתבקש הוא תיקון מהיר של הוראת החוק וקביעת הוראת שעה לפיה תקופת שלושת החודשים תוארך לפרק זמן ארוך יותר של שישה או תשעה חודשים. כך, מחד, ההרכב שדן בנושא יוכל לקבל החלטה בעניין, ומאידך בית המשפט לא יהיה כבול ללו"ז המחייב פרסום בזמן הלחימה".
החתומים על המכתב: פרופ' יובל אלבשן, פרופ' נטע ברק-קורן, פרופ' שחר ליפשיץ, פרופ' דני פרידמן, עו"ד רז נזרי, פרופ' ידידיה שטרן.
באמצע חודש ספטמבר התכנסו כל שופטי העליון, בהרכב חסר תקדים, לדיון שעסק בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות, עילת סף ששופטי עליון משתמשים בה בעתירות מנהליות. הישיבה ארכה יותר מ-13 שעות, והיא שודרה בשידור ישיר באתר בית המשפט העליון. במסגרת העתירות התבקש בית המשפט לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות. החוק לביטול עילת הסבירות הוא החוק היחיד עד כה מבין חוקי המהפכה המשפטית שעבר בשלוש קריאות, ונכנס לספר החוקים.