יו"ר חד"ש-תע"ל, חה"כ איימן עודה, אמר הבוקר (שלישי) כי לערבי יותר בטוח לחיות בגדה המערבית או בעזה מאשר בישראל בריאיון לגלצ. על רקע הפרסום ב-N12 והאלימות בחברה הערבית, נשאל מי מאיים עליו - והשיב: "אני לא יודע מי מאיים עליי בדיוק. אני לא מאוים בדרגה שהיא הכי מיידית, מצבי שווה עכשיו למצבם של משהו כמו 200-300 אלף ערבים".

עודה, שפועל נגד עבריינים, קיבל הודעה בשבת מקצין הכנסת ולפיה ארגוני פשיעה מאיימים על חייו. בשל כך הוצמדה לו אז אבטחה, אך לדבריו הוא כבר מסתובב בלעדיה: "אני כל הזמן יוצא נגדם (העבריינים) וקורא להפגין, ובסוף החודש תהיה הפגנה. יש לי אפליקציה שבה לוחצים על כפתור ואז מגיעים מהר, ואמרו שיש אבטחה סביב הבית".

"אני חושב שמצבי פריווילגי ביחס לשאר העם שלי. יש 200 אלף שמאוימים בדיוק כמוני אבל אין להם את הפריווילגיה שמתקשר אליהם קצין הכנסת או מישהו מאבטחת אישים שיהיה מסביב. מצבי טוב יותר משאר בני עמי במצב הזה".

יו"ר הרשימה המשותפת נשאל מה קרה בחודשים האחרונים שבגללו הפשיעה בחברה הערבית משתוללת, והשיב: "זה לא בחודשים האחרונים, זה כבר שני עשורים. הקפיצה הספציפית (בחודשים האחרונים) זו מלחמה בין שני ארגוני פשע ידועים. זו הקפיצה הייחודית של השנה הזו, ה-40-30 יותר מהשנה שעברה". 

"כל הסיפור הוא שהאזרחים הערבים במדינה איבדו את המבנה המסורתי. את החמולות והמוכתרים שהיו יכולים לומר לצעירים 'אל תחזיר' וזהו, ומגיעים לסולחה. עברנו תהליך של עבודה פרטית בערים, בד"כ זה מצוין, אבל בשביל להבטיח את החברה הזו צריכה להיות מדינה. אין לנו מדינה, זה המצב".

"אין מדינה", המשיך חה"כ עודה: "אני מדבר עם אנשים ושואל למה הם לא פונים למשטרה. מסתכלים עליי כמו הזוי ואומרים שאין מדינה ואין כתובת, זה המצב. בואו נעשה השוואה בין פלסטיני בישראל ובין פלסטיני בגדה המערבית או בעזה או בירדן. 60% מתושבי ירדן הם פלסטינים. שם לכל מיליון אזרחים נהרגים מדי שנה עשרה אנשים. אצלנו לכל מיליון אנשים נהרגים לפחות מאה בכל שנה, פי עשרה מהשטחים הכבושים, מעזה או מירדן. צריך להפנים את העובדה הזו".

"משנת 1948 ועד 2000 היינו 4.9% מהנרצחים במדינת ישראל, משנת 2000 ועד עכשיו אנחנו 69% מהנרצחים. אני מדבר עם מפכ"ל המשטרה הפלסטיני, בשנה שעברה נהרגו 29 אנשים בגדה המערבית, 27 רוצחים נתפסו". בהמשך חה"כ נשאל אם "להיות ערבי בגדה המערבית זה יותר בטוח מלהיות ערבי במדינת ישראל, וענה: "בזה אני בטוח, אבל לא רק".