לילה. ברחבה הסמוכה בדרך ליישוב איתמר עשרות רבות של רכבים חונים. נוסעיהם הגיעו לכאן כדי לעלות ל-25 האוטובוסים שיסיעו אותם לקבר יוסף. נמצאים כאן נציגים מכל ישראל – חרדים, דתיים כיפות סרוגות, חילונים, הזמרים אליאב זוהר ועמיר בניון – ואפילו חבר הפרלמנט האירופי כריסטיאן טרהש, שהגיע מרומניה והחליט לבקר בציון הקבר בשכם. זהו ביקור ראשון של חבר פרלמנט אירופי בקבר יוסף.

האוטובוסים ממוגני הירי ממתינים בכניסה לשכם, שם שוכן הקבר הקדוש, שהועבר לשליטת הפלסטינים בהסכם אוסלו ב' כמובלעת בשליטה ביטחונית של ישראל. ההתרגשות אוחזת ביושבי האוטובוס. עלִינו לאחד האוטובוסים ומרחוק כבר יכולנו לשמוע בבירור את הדי הפיצוצים מהפרת הסדר האלימה שהתפתחה בשכם לקראת בואנו.

עשינו דרכנו בפאתי השומרון לכיוון הקבר, סמוך לצומת איתמר, בזמן שבטלגרם צצו דיווחים ערביים: "כ-60 כלי צבא בדרכם לאבטח את הכניסה לקבר יוסף". התיעודים יוצאים מאזור מחסום בית פוריכ: צמיגים בוערים ואלימות של הפלסטינים בשכם כלפי כוחות צה"ל, שהתחילו לאבטח את הציר לקראת הכניסה. הפלסטינים החלו להכין "קבלת פנים" סוערת לעשרות האוטובוסים של הישראלים שצפויים להיכנס הלילה לעיר שכם, מה שמלמד על המורכבות הרבה באבטחת האירוע הרגיש ועל כוחות צה"ל שצריכים לשמור על שלום הנוסעים הללו.

בעודנו בדרך קיבלנו את הבשורה הקשה: קצין ושלושה לוחמי צה"ל נפצעו בינוני וקל מפיצוץ מטען חבלה בזמן שאבטחו את כניסת המתפללים לעיר הפלסטינית. פיצוץ המטען התרחש בנקודה שבה פעלו כוחות הביטחון לאבטחת הצירים, ולא במסלול כניסת האזרחים למתחם. למרות זאת, הוחלט לאפשר את כניסת המתפללים לעיר. הסהר האדום הפלסטיני דיווח כי במהלך הלילה הזה היו בקרב הפלסטינים 39 פצועים מהעימותים.

 

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

בן 3,300 שנה

אז מה עומד מאחורי האתר הקדוש הזה, שמושך אליו כמגנט מאות יהודים? מה גורם להם להיות מוכנים להיכנס אליו בלילות מיוחדים, כמו הלילה הזה, למרות הסכנה הגדולה והמחיר הכבד שמשלמים חיילי צה"ל, שמאות מהם מאבטחים כל כניסה כזאת לעיר המוסלמית?

עוד על קבר יוסף ב-N12:

 

 קבר יוסף שופץ לאור יום (צילום: רועי חדי, מועצה אזורית שומרון)
"שכם זה מקום קיצוני". שיפוץ קבר יוסף | צילום: רועי חדי, מועצה אזורית שומרון

 

תיעוד האירוע בשכם
קצין ו-3 לוחמי צה"ל נפצעו בינוני וקל. תיעוד האירוע בשכם

אחרי שנים שבהן היו הכניסות לקבר מעטות, וחלקן אף נעשו בהסתננויות מסוכנות ללא אישור הצבא או אבטחתו, הפכו בשנים האחרונות הביקורים במקום תכופים ומאורגנים יותר. ביולי הגיע לראשונה מפכ"ל משטרת ישראל רב-ניצב קובי שבתאי למתחם הקבר ונשא תפילה למען ביטחון עם ישראל. ביקורו הראה שהעלייה לקבר הופכת לנחלתם של רבים יותר מבעבר וזוכה ללגיטימציה גדולה יותר מבעבר.

הכניסות המאורגנות לקבר – שמתקיימות אחת לכמה שבועות, בדרך כלל בראשי חודש ובמועדים מיוחדים – מתנהלות בליווי אבטחה מסיבית של הצבא, בארגונם הקפדני של מִנהלת קבר יוסף והמועצה האזורית שומרון.

"קבר יוסף הצדיק שוכן בעיר שכם כ-3,300 שנה", נכתב באתר המנהלת, שבו גם נרשמים העולים לרגל. "ידוע לנו על לפחות 2,000 שנות עלייה והשתטחות בקבר יוסף. חז"ל השוו את חשיבותו לזו של מערת המכפלה ובית המקדש. במשך עשור היה קבר יוסף שרוף וחרב, וביקור בו היה כמעט בלתי אפשרי. בפעילות מנהלת קבר יוסף שוקם אתר הקבר, והוא נפתח שוב למבקרים בהסעות מוסדרות ובתיאום עם צה"ל".

קבר יוסף - כרוניקה של אירועים בטחוניים (צילום: המהד)
קבר יוסף - כרוניקה של אירועים בטחוניים | צילום: המהד
קבר יוסף - כרוניקה של אירועים בטחוניים (צילום: המהד)
קבר יוסף - כרוניקה של אירועים בטחוניים | צילום: המהד

כל כניסה היא מבצע צבאי

"הקבר הזה הוא אחד מכמה אתרים קדושים ליהודים שנמצאים בשטחי הרשות הפלסטינית", מסביר פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "הסכמי אוסלו מחייבים חופש גישה ופולחן לאתרים הללו, ולכן הפלסטינים מחויבים מכוח ההסכם לאפשר הגעה של המתפללים היהודים למקומות הללו. בשנים הראשונות העסק הזה פעל בצורה סבירה, אבל די מהר הוא הפך להיות מוקד חיכוך".

"שכם זה מקום קיצוני", ממשיך פרופ' מיכאל. "האתר נמצא בלב העיר, והכניסה פנימה עם כוחות צה"ל נתפסת כפרובוקציה. המקומיים ניסו לשבש את התפילה ואת הנוכחות במקום, אבל הם זכו לתגובות די נחושות של כוחות הצבא. היו פצועים בתקריות עם כוחות הביטחון הפלסטיניים, והיתקלויות בינם לבין כוחות צה"ל. הפלסטינים השתמשו במקום הזה כבמנגנון לחץ על ישראל".

"אירוע מדחת יוסף היה אירוע קשה שהתרחש בקבר יוסף, ומאז נוספה לקבר, מעבר לקדושה הדתית שלו, איזו קדושה לאומית. הוא הפך להיות סמל לאומי, בוודאי בעיני מי שלא מקבלים את הסכמי אוסלו ובטוחים ששכם היא נחלת אבות"

פרופ' קובי מיכאל, המכון למחקרי ביטחון לאומי
ד"ר קובי מיכאל (צילום: חן גלילי, אוניברסיטת תל אביב)
"כל כניסה לקבר נתפסת כפרובוקציה". פרופ' קובי מיכאל | צילום: חן גלילי, אוניברסיטת תל אביב

הקבר נשרף והותקף כמה פעמים. בשנת 1996, בערב סוכות, במקביל למהומות מנהרת הכותל, הותקף גם המתחם בירי כבד. מח"ט אפרים נכנס בכוח צבאי קטן למתחם הקבר וניהל קשר עם השוטרים הפלסטינים בניסיון לסיים את המהומות. שישה חיילים מהכוח נהרגו. צה"ל נערך לכבוש את שכם, ולאחר מגעים עם ג'יבריל רג'וב, ראש מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, הופסקו המהומות. מסתערבים ואנשי ביטחון פלסטינים בפיקודו של רג'וב חילצו את 40 לוחמי צה"ל ומג"ב שהיו במתחם. ולא מדובר באירוע הקשה היחיד באתר הקדוש.

"נקודת השבר הכי משמעותית שאני יכול לסמן הייתה באוקטובר 2000, עם מדחת יוסף", אומר פרופ' מיכאל. באוקטובר אותה שנה, עם תחילת מהומות הר הבית שבישרו את פרוץ האינתיפאדה השנייה, הותקף כוח של 12 חיילי מג"ב ששהה בקבר בידי שוטרים פלסטינים וקהל רב שזרק בקבוקי תבערה. שוטר מג"ב סמל-שני מדחת יוּסף נפגע מירי ונדרש לחלצו. הוחלט על תיאום פינויו של הפצוע עם הפלסטינים, אך הפינוי התעכב ויוסף דימם למוות במשך כמעט ארבע שעות.

"זה היה אירוע קשה שהתרחש בקבר יוסף, ומאז הפך הקבר להיות לא רק עניין דתי בעיני המתיישבים ויהודים אחרים, אלא גם עניין עקרוני הרבה יותר. על קדושה הדתית שלו נוספה איזו קדושה לאומית. הוא הפך להיות סמל לאומי, בוודאי בעיני מי שלא מקבלים את הסכמי אוסלו ובטוחים ששכם היא נחלת אבות", מסמן פרופ' מיכאל את המעמד הנוכחי של הקבר בציבוריות הישראלית. "הקבר הזה נשרף כמה פעמים. הוא חובל ונהרס כמה פעמים ושוקם מחדש – והפך להיות מעין מוקד מחלוקת שבין ישראלים לפלסטינים בשכם. ובעצם בכל השנים האחרונות הכניסה לשם ברוב הפעמים עוברת באופן שקט יחסית, אף על פי שלעיתים יש היתקלויות. אבל הכניסה שלהם גם מחייבת היערכות צבאית. זה מבצע צבאי לכל דבר ועניין".

"השנה וחצי האחרונה היא קיצונית כי אנחנו נמצאים בגל טרור ואחד ה'גנרטורים' העיקריים שלו הוא שכם. לכן קבר יוסף הופך להיות נקודה רגישה ופגיעה הרבה יותר מבחינת הטרור הפלסטיני בשכם, כי זו הזדמנות טובה לפגוע ביהודים, ואז הכול הופך להיות הרבה יותר מורכב", מוסיף פרופ' מיכאל.

חיילים בקבר יוסף (צילום: פלאש 90)
"באירוע האחרון נכנסו לעיר שלושה גדודים". חיילים בקבר יוסף | צילום: פלאש 90

"באירוע האחרון אנחנו כבר מדברים על שלושה גדודים שהיו בפנים. זה כוח גדול מאוד, ומובן שכאשר יש נוכחות גדולה יחסית – שלושה גדודים בתוך עיר, ועוד 25 אוטובוסים כמו בפעם האחרונה – אתה מקבל מסיבה ו'חפלה' גדולות. זה אירוע משמעותי מאוד גם מבחינת המתפללים וגם מבחינת הפוליטיקאים ברמה המקומית של השומרון. גם מבחינה ארצית, זה דבר שהופך להיות חתיכת אירוע. זה לא משהו שיכול לעבור ליד הפלסטינים. בייחוד בעת הזאת, כשהפלסטינים מנסים לבנות את הרשות והיא חלשה".

"העניין הזה, מאחר שהוא נעשה בתיאום עם הרשות והיא נתפסת כשותפה בו, מעמיד את המנגנון הפלסטיני במצב מורכב ביותר מול האוכלוסייה במקום, והסיכון רק גובר והולך", מוסיף פרופ' מיכאל. "המוטיבציה לפגע שם מצד הפלסטינים גדולה יותר, זה רק מלהיט את היצרים. אם יש שם 2,000 איש לערך, הרבה יותר קל לפגוע בהם שם. וזה מה שקורה ומה שקיבלנו בפעם האחרונה, אותו מטען שהופעל על רכב צה"ל".

"השנה וחצי האחרונה היא קיצונית כי אנחנו נמצאים בגל טרור, ואחד ה'גנרטורים' העיקריים שלו הוא שכם. לכן קבר יוסף הופך להיות נקודה רגישה ופגיעה הרבה יותר, מבחינת הטרור הפלסטיני בשכם. זו הזדמנות טובה לפגוע ביהודים"

פרופ' קובי מיכאל
מתפללים בקבר יוסף (צילום: המהד)
"יש 17 כניסות מסודרות בשנה". הכניסה לקבר בשבוע שעבר | צילום: המהד

ימשיך להיות מוקד מתיחות

"אני חושב שאנחנו בסוג של סחרור", אומר פרופ' מיכאל על המצב הנוכחי. "ההנהגה היהודית בשומרון, מגובה בפוליטיקאים, מתעקשת לשמור על הכניסה למתחם – הם אומרים שזו נחלת אבות ואתר חשוב מאוד ליהודים ולא ייתכן שלא יהיו שם חופש פולחן וגישה, ולכן יש להנהגה מוטיבציה גדולה לעשות את זה והם לא מפסיקים להפעיל לחץ על הצבא. ואנחנו מקבלים כאן סיטואציה בעייתית מאוד".

יוסי דגן (צילום: גור דותן, חדשות)
"עם צריך לשמור על נכסי צאן הברזל שלו". יוסי דגן ראש המועצה האזורית שומרון | צילום: גור דותן, חדשות

"הקבר נשרף לאחרונה לפני שנה. היו לפחות ארבע או חמש פעמים שהקבר נשרף בידי פלסטינים", מספר פרופ' מיכאל על האירועים הביטחוניים הבולטים בקבר. "המקום מועד לפורענות, הוא הפך להיות מעין יעד מבוצר בלב שכם. כל תפילה ואירוע הופכים להיות אירוע ביטחוני, לפעמים בעצימות גבוהה ולפעמים בעצימות נמוכה יותר. במציאות הבעייתית של היום, בעיקר בצפון השומרון, בשכם ובג'נין, זה שמן בגלגלי המערכת הנפיצה הזאת. לדעתי מדובר בסיכון אדיר גם לחיילי צה"ל וגם למתפללים היהודים".

"במקרה של מדחת יוסף הייתה למג"ב בזמנו נוכחות קבועה בקבר יוסף, הם נכחו שם גם כשלא היו מתפללים", מסביר פרופ' מיכאל. "הכוח הזה היה שם באוקטובר 2000. זה היה אירוע קשה, הוא הביא לידי משבר גדול עם העדה הדרוזית. הרבה מאוד זמן חלף עד ששוקם האמון בין העדה הדרוזית לבין צה"ל, וזה פצע שעדיין לא הגליד. היום אין נוכחות קבועה של כוח צה"ל שם. היום המתחם מאובטח רק כשמגיעים לשם מתפללים. האחריות מוטלת על מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, אבל כאשר יש תפילות, כוח צה"ל מגיע לפניהן ומלווה את הבאים. וזה נעשה בהיקפים גדולים מאוד, צריך שלושה גדודים לאבטח את האירוע הזה, וזה מוטרף לחלוטין".

"אם לא מצליחים לרקום יחסים חדשים עם הרשות ואם הרשות לא תתחזק, נגיע שוב למצב של שרפת הקבר, ולמצבים שייפצעו חיילים ומתפללים יהודים, וזה ימשיך להיות מוקד מתיחות וייגבו מחירים. אני חושב שבעת הזאת נדרש לפעול ולחשוב טוב טוב אם נכון לעמוד על מימוש זכותנו בקבר בכל מחיר ובכל תנאי", מזהיר פרופ' מיכאל.

 

מתפללים בקבר יוסף (צילום: פלאש 90)
עלו בעשרות אוטובוסים ממוגני ירי. מתפללים בקבר יוסף בשבוע שעבר | צילום: פלאש 90

"קבר יוסף הוא זכות בשבילנו"

​"הקבר ננטש בספטמבר 2000, לפני יום כיפור", מספר יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון על השתלשלות העניינים שהובילה לעליות המסודרות לקבר שאותן מארגנת המועצה, "אחרי שהפקירו שם את מדחת יוסף לדמם למוות, בגלל הרשות הפלסטינית, שסמכו עליה – וזו גם הקונספציה של אוסלו. בליל שבת תשובה נתן ראש הממשלה אהוד ברק הוראה לעזוב את קבר יוסף, מיד נכנסה המשטרה הפלסטינית והפלסטינים שרפו והשחיתו שם הכול. מיד אחרי 'חומת מגן', פחות משנה וחצי אחרי כן, ב-2002, התחילו חסידי ברסלב להיכנס חזרה, ואנשים לאט-לאט התחילו להיכנס בלילות. התושבים בשומרון דרשו לחזור לשם באופן מסודר ולהתפלל".

"אנשים מגיעים לקבר יוסף ובוכים שם, חיילים בוכים, מרגישים שם משהו מיוחד. אני מגיע לקבר ומרגיש משהו מיוחד, הוא מסמל אחדות. זה אחד משלושת המקומות החשובים ביותר לעמנו. זו חרפה לאומית שאנחנו נכנסים בלילה"

יוסי דגן

"בשנת 2003 התחילו כניסות מסודרות, ולאט-לאט הן התגברו", ממשיך דגן. "משנת 2008 יש 17 כניסות מסודרות בשנה. אלפי אנשים נכנסים מהארץ ומחו"ל. באים דתיים מכל הזרמים, גם חילונים מגיעים מכל הארץ והעולם, כי מדובר במקום קדוש. אנחנו שיפצנו את הקבר. לתושבים היהודים בשומרון יש מחויבות לשמור עליו. אנחנו נכנסים רק בלילה וזה דבר מאוד מתסכל, בטח שלנוכח הטרור שמתגבר והוונדליזם שם פעם אחר פעם. אין סיבה שלא להחזיר את השליטה המלאה בקבר יוסף, עם חפץ חיים צריך לשמור על העבר שלו וככה גם על העתיד שלו".

"אנשים מגיעים לקבר יוסף ובוכים שם, חיילים בוכים, מרגישים שם משהו מיוחד", מתאר דגני את האווירה המיוחדת בקבר. "אני מגיע לקבר ומרגיש משהו מיוחד, הוא מסמל אחדות. יוסף היה המשביר שפרנס את כל העולם, עמד בפיתויים קשים והיה דמות מיוחדת. מדובר על חלקה שקנה יעקב, אחד משלושת המקומות החשובים ביותר לעם היהודי. זה לא טוב שמגיעים לשם רק בלילה, זו חרפה לאומית שאנחנו נכנסים בלילה".

מה אתה חושב על החיילים שצריכים לאבטח את הקבר ועלולים לשלם על כך מחיר, כמו שקרה הלילה? 
"על פי החלטת הממשלה של רבין והסכם אוסלו והסכמה של אש"ף, זה אמור להיות בשליטה מלאה של מדינת ישראל. עם צריך לשמור על נכסי צאן הברזל שלו. גם אני קצין במילואים ועשיתי תעסוקה מבצעית. כל אחד נותן את חלקו למען עם ישראל. החיילים שמחים לאבטח את האירוע הזה. החיילים מבינים את גודל המשימה ואת חשיבותה. זה נותן את הכוח ואת הטעם לשורשים של עם ישראל, בלי זה אין לנו מה להיות פה".

"המועצה האזורית שומרון מסבסדת את העליות האלה", מציין דגני. "יש לנו מנהלת וחבר'ה מתנדבים ועוסקים רק בזה. אני מגייס מיליונים בכל שנה להתיישבות בשומרון, לקבר יוסף אני לא מוכן לגייס תרומות, זו זכות בשבילנו ואנחנו משקיעים בזה מאות אלפי שקלים מדי שנה. אנחנו רוצים שתושבים יגיעו מכל רחבי הארץ. יש ביקוש ענק של אנשים להגיע לקבר יוסף ופשוט לא מספיק מקום לכולם, זה מחזק את הדרישה שיהיה פתוח לכולם".

"אסור לברוח מהטרור"

באותו לילה שבין יום רביעי לחמישי המשכנו למתחם הקבר למרות מטען החבלה שהופעל והדי הפיצוצים. לאחר האירוע אמר חבר הכנסת צבי סוכות (הציונות הדתית), שהיה עם מאות היהודים בכניסה לעיר: "אנחנו מתפללים מעומק הלב למען שלום חיילי צה"ל שמאבטחים את הכניסה. את הטרור צריך לרסק, וכמו שהוא לא עוצר, גם אנחנו לא עוצרים. בשום אופן אסור לבטל את הכניסה. בעזרת השם אנחנו גם ניכנס לשכם. הטרור לא עוצר לרגע וגם לנו אסור לעצור. אנחנו ממשלת ימין, והמדיניות שלנו היא שממשיכים כל הזמן לרסק את הטרור. אני לא מרוצה מהמדיניות עכשיו".

ראש מועצת שומרון יוסי דגן הוסיף: "לעולם אסור לברוח מהטרור. מי שבורח מהטרור – הטרור רודף אחריו, ומי שמכה בטרור – הטרור בורח ממנו. אנחנו מחזקים את ידי חיילי צה"ל וכוחות הביטחון העומדים על משמר ארצנו. אני קורא לממשלה שתחזיר את השליטה המלאה בקבר יוסף".

"הייתי כאן לראשונה לפני חצי שנה והרגשתי משהו שהרגשתי רק במקומות בודדים בארץ ובעולם. אני מקווה שאבוא לכאן הרבה יותר. יש קצת רעשים ברקע, מטעני חבלה ויריות, אבל הקדוש ברוך הוא שומר עלינו בציון של הצדיק העצום"

אליאב זוהר, זמר

 

גם הזמר אליאב זוהר, בנו של שר התרבות והספורט מיקי זוהר, היה במאות שהגיעו לשכם בליווי כוחות צה"ל. "קבר יוסף הוא משהו מטורף שאני לא יכול לתאר במילים, הייתי כאן לראשונה לפני חצי שנה והרגשתי משהו שהרגשתי רק במקומות בודדים בארץ ובעולם. אני מקווה שאבוא לכאן הרבה יותר. יש קצת רעשים ברקע, מטעני חבלה ויריות, אבל זה לא מפחיד אותנו. הקדוש ברוך הוא שומר עלינו בציון של הצדיק העצום".

חבר הפרלמנט האירופי כריסטיאן טרהש הביע זעזוע מהניסיונות לרצוח יהודים המבקשים להתפלל: "הדברים שראיתי היום לא ייאמנו. כאדם שמעולם לא הגיע לישראל ובוודאי מעולם לא חווה אירוע טרור כמו זה שנחשפנו אליו היום – זה לא ייאמן. לא ייאמן שהאנשים הללו, שרוצים לבוא בשקט ולהתפלל, צריכים להשתמש באוטובוסים ממוגני ירי, להיות מלווים בכוחות הצבא, ושאת תפילה בפחד מפני מתקפת טרור. זה לא מקובל, כל העולם צריך לראות מה בדיוק קורה כאן".