לעימותים שהתרחשו אתמול ושלשום בתל אביב בתפילות יום הכיפורים קדמה היוזמה של גוף מאוד לא מוכר - עמותת "ראש יהודי". העמותה היא שארגנה חלק מהתפילות במרחב הציבורי בהפרדה, בניגוד להחלטת העירייה ולפסיקת בית המשפט העליון. העמותה רשומה בירושלים, אך יש לה גם סניפים בתל אביב. יושב הראש שלה, ישראל זעירא, נכח בתפילה שניסו לקיים בכיכר דיזנגוף.
באתר של רשם העמותות של משרד המשפטים נכתבו מטרות העמותה: "הפצת התרבות היהודית לציבור הרחב. פעילות גישור בין אוכלוסיות. הפעלת מדרשה בבתי ספר לחינוך לערכים עפ"י מורשת ישראל, קליטת עליה, פעילות רווחה וחסד".
מבט אל האירועים שקיימה העמותה בחודש החולף בתל אביב מאפשר להבין את מטרתה באופן מדויק יותר. כך למשל בחודש אוגוסט האחרון קיימה שיעור בנושא "מצפן יהודי בעולם פוסט-מודרניסטי", העבירה סדנת "תיקון מידות" והוסיפה על כך שיעור בנושא "להעמיק בעקרונות יהדות, מה זו תשובה?" אלה רק חלק מאירועי העמותה בחודש האחרון, נוסף על התפילות שארגנו ביום הכיפורים.
מבחינת בעלי תפקידים, כאמור, ישראל זעירא הוא יו"ר העמותה, ומלבדו יש חבר ועד הנהלה אחד נוסף בלבד - רונן-אברהם וויל. בעמותה עובדים עוד "2 נושאי משרה נוספים" הרשומים בעמותה ללא תפקיד ספציפי, כך לפי רשם העמותות.
זה יו"ר העמותה שארגנה את התפילות: "רוצים להיות חב"דניקים ציוניים"
מלבד היותו יו"ר "ראש יהודי", זעירא מייסד ומנכ"ל של חברת הנדל"ן באמונה שעיקר פועלה הוא שיווק וניהול קבוצות רכישה. זעירא למד בישיבת שבי חברון, ובהמשך כיהן כמנכ"ל הישיבה. בתחילת דרכו תפקד זעירא כעוזר פרלמנטרי של חה"כ חנן פורת ז"ל, שהיה אז חלק מרשימת מפד"ל.
זעירא היה גם ממקימי ערוץ 20, שהיום הפך בגרסתו החדשה ערוץ 14. הוא גר עם משפחתו בתל אביב אחרי שעבר אליה מההתנחלות מעלה חבר. בריאיון לערוץ 7 לפני שנתיים אמר: "אנחנו לא מתביישים לומר את המילה: אנחנו רוצים להיות חב"דניקים ציוניים. תל אביב היא שליחות. אנחנו גאים בהדתה שלנו ואומרים שהלוואי שכל הציונות הדתית תעסוק בהדתה. הבעיה שלנו היא שרבים מפחדים לעסוק בהדתה והתחלנו לגמגם ולהתנצל".
הטענות נגד זעירא ועמותת "ראש יהודי" שהם פעלו בניגוד להיתר שקיבלו מהעירייה ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון שהחליט שלא להפוך את החלטת העירייה. בהיתר שניתן להם נכתב: "לא תתקיים הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים". בהחלטת העליון שלא להפוך את ההחלטה השתמשו השופטים בעיקר בעילות סף כמו ה"שיהוי", והדגישו: "ברירת המחדל היא איסור הפרדה מגדרית במרחב הציבורי".
בריאיון ל-N12 אחרי המהומות טען זעירא: "עוד הרבה לפני ההתארגנות שלנו, מפגינים התארגנו לטרפד את התפילה. כחצי שעה לפני התפילה כבר היו שם כמה עשרות חבר'ה אלימים שהצליחו לטרפד את התפילה. הורידו לנו את דגלי ישראל ששימשו אותנו כמחיצה חוקית. לא שמנו מחיצה, שמנו דגלים שאפשר לעבור דרכם. הלכנו בדיוק לפי הפסיקה".
"אי אפשר לפרש את הפסיקה אחרת", הוסיף זעירא. "רוב השטח היה בדגלים. זה היה התירוץ שלהם להתלהם. הפריע להם שיהודים שומרי מסורת מתפללים במרחב הציבורי. מקיימים שיעורי טובה ועוסקים בקירוב לבבות, לא מתביישים בזה". על הטענות נגד הרב לוינשטיין אמר: יש הרבה רבנים שאומרים אמירות קשות נגד להט"ב וגם נגד מחללי שבת ועוד הרבה תופעות שהיהדות אינה סובלת אותם".
חלק קטן מהתקציב – מהמדינה, הרוב מתרומות
העמותה מתוקצבת בעיקר בידי תרומות שמגיעות מתוך ישראל. לפי אתר רשם העמותות, בשנת 2021, כ-95% מהתקציב של העמותה הגיע מתרומות מתוך המדינה. עם זאת, כ-5% מהתקציב מגיע מהמדינה, ממשרד ההתיישבות.
כך למשל בשנת 2021 מתוך הוצאות של כ-2,200,000 שקלים, קצת יותר מ-150 אלף שקל הועברו ממשרד ההתיישבות ומרשויות מקומיות. מבחינת הפירוט הכספי, יותר מ-600 אלף שקלים מקופת העמותה הגיעה למשכורת וכ-1,360,000 שולמו ל"הוצאות לפעילות".