מאז הושבעה הממשלה לפני כחצי שנה, קידמה הקואליציה צעדי מדיניות רבים הנוגעים באופן ישיר לזכויותיהן של נשים. בעוד השרים וחברי הכנסת חוזרים ומבהירים כי הממשלה פועלת לקידומן ולמענן של נשים - כשבמקביל מספר הנרצחות עומד על 17 מתחילת השנה בלבד, רשימת הצעות החוק שעשויות לפגוע ולהרע להן, הולכת וגדלה. מ"חוק האפליה" ועד השינוי ממנהל/ת למנהל - סקירת N12
פירוק ופוליטיזציה של הרשות לקידום מעמד האישה
כבר עם כניסתה לתפקיד, השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן, הודיעה על פיטוריה של עוה"ד איילת רזין, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה - שנה וחצי בלבד אחרי שמונתה לתפקיד. פיטוריה של רזין, היו צעד ראשון בטיפול השורש שמקדמת הקואליציה ביחס לרשות, כאשר בשבוע שעבר אישרה המליאה בקריאה טרומית את הצעת החוק "לקידום הנשים בישראל" של חה"כ לימור סון הר-מלך.
לפי הצעת החוק, הרשות לקידום מעמד האישה תוקם מחדש בתוך המשרד לקידום מעמד האישה, ותהיה כפופה ישירות לשרה גולן, שתקבע את המדיניות שלה ואת תקציביה. דה פקטו, הצעת החוק תרוקן את הרשות מסמכויותיה: לייעץ למשרדי ממשלה בדבר אכיפת חוקים, קידום הצעות חוק, מעקב אחר המלצות של מבקר המדינה בתחום הסמכויות שלה והגשת חוות דעת הנוגעות להצעות חוק.
הפנים, השמות והסיפורים של הנשים שנרצחו בישראל בשנה האחרונה | מעקב N12
חוק האיזוק האלקטורני
מתחילת השנה נרצחו בישראל 17 נשים. הנתון הגבוה, שממשיך לעלות מידי שבוע, לא האיץ את הממשלה לפעול למען קידום הצעת החוק לאיזוק אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה. ההצעה, אושרה בחודש יוני בוועדת השרים לענייני חקיקה, לאחר שנפלה במליאת הכנסת על חודו של קול בשל החלטתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להקשיח את התנאים לזכאות להגנה מההליך.
מאז אישורו של החוק בוועדת השרים לענייני החקיקה, ההצעה לא קודמה, וזאת על אף שבן גביר הגדיר אותה כ"חשובה במיוחד". יו"ר נעמת, חגית פאר, הביעה אז ביקורת על ההתמהמהות של השר ואמרה בין היתר כי "בן גביר בזבז זמן יקר והוביל לסחבת של חודשים ארוכים בחקיקה שהיא בבחינת פיקוח נפשות. אחרי שלקח את ההצעה המקורית לסיבוב, ורק בעקבות לחץ ציבורי, הוא ככל הנראה חזר בו ועשה כמה שינויים שיקשו על חייהן של נשים שסובלות מאלימות ביחס להצעה המקורית שעברה בכנסת הקודמת".
כינוס מיוחד בנושא "הזכות להפרדה מגדרית"
השדולה למען האישה החרדית והדתית, שבראשה עומדת חה"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), כונסה לפני כשבוע וחצי כדי לדון ב"זכות להפרדה מגדרית", בדיון שממנו מודרו ארגוני נשים דתיות וחרדיות. בשדולה, חברים 16 חברי כנסת, בהן 4 נשים בלבד, ובהזמנה לכינוס נכתב כי יעסוק בזכותן של נשים דתיות וחרדיות ללימודים בהפרדה.
"חוק האפליה" בשירותים ובמוצרים
כחלק מההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין הליכוד לציונות הדתית, התווסף תיקון לחוק "איסור אפליה בשירותים ובמוצרים" שיאפשר לבתי עסק פרטיים לבצע אפליה, ולהימנע מסיפוקם של מוצרים או שירותים בשל אמונה דתית. זאת, בתנאי שמודבר במוצר או בשירות לא ייחודי שניתן להחליפו בחלופה דומה במחיר דומה ובקרבה גיאוגרפית.
"כל עוד יש מספיק רופאים אחרים שיכולים לתת שירות - אסור לכפות על רופא או רופאה לתת טיפול שעומד בניגוד לעמדתם הדתית", אמרה אז מי שמכהנת כיום כשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק.
שתי מנכ"ליות בלבד במשרדי הממשלה
היבט נוסף שבו הקואליציה הנוכחית לא מצטיינת, בלשון המעטה, הוא מינויין של נשים לתפקידי מפתח במשרדי הממשלה. שתי נשים בלבד מכהנות כמנכ"ליות של משרדים ממשלתיים: ד"ר גלי סמבירא, מנכ"לית משרד ההסברה, והמנכ"לית של המשרד לקידום מעמד האישה - מירב שטרן. שתיהן, מונו בידי שרות נשים (שנמצאות גם הן במיעוט בממשלה זו).
מסמכים ממשלתיים - רק בלשון זכר
נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ הורה לפרסם מסמכים, מודעות וטפסים מטעם משרדים וגופי ממשל - בלשון זכר בלבד. בהודעה שפרסמה הנציבות, נכתב כי השימוש בלוכסן - שאפשר פנייה לשני המינים "מסורבל ועלול להקשות על הקריאה ויוצר לעיתים צורות לשון בלתי אפשריות".
מחקרים ברחבי העולם מעידים כי פניה בלשון רב מגדרית משפיעה בפועל על קידומן של נשים. לפי מחקר שפורסם בכנסת לפני כשנתיים, נערות שפנו אליהן במין נקבה צמצמו ב-33% את הפער במבחנים במתמטיקה.
רחצה בהפרדה מגדרית באתרי רשות הטבע והגנים
לפני כחצי שנה הניח חה"כ משה גפני על שולחן הכנסת הצעת חוק שתסדיר שעות רחצה נפרדות לנשים ולגברים בשמורות הטבע ובמעיינות בסמכות רשות הטבע והגנים. לפי הפרסום ב"ישראל היום", 15% ממקומות הרחצה באתרים אלו יהיו בהפרדה.
לבתי הדין הרבניים תינתן הסמכות לדון במזונות ילדים
הצעת חוק ממשלתית מטעם משרד הדתות, שבראשו עומד השר מלכיאלי מש"ס, מבקשת להעניק לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בנושא מזונות ילדים. בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון שהכריע כי נושא זה יידון רק בבתי הדין לענייני משפחה, לאחר החלטת הממשלה להרחיב את סמכויותיהם של בתי הדין, שמתאפיינים בהיעדר שוויון מובנה לנשים כיוון שהם כפופים להלכה. הרחבת הסמכויות עשויה להפעיל לחץ נוסף על נשים, שיאלצו לבצע וויתורים כדי לקבל גט.
"לא זו בלבד שהרכבי הדיינים הם גבריים בלבד, ההלכה מוטה באופן מובנה כנגד נשים", הסבירו במכון הרטמן. בשעה שכל סדרי השלטון מתערערים נוכח טענה לכאורית על הרכבו הלא מייצג של בית המשפט העליון, מגדילים את כוחה של מערכת שאינה כוללת נשים ואינה מייצגת זרמים וחלקים גדולים בחברה הישראלית".
לפני כחצי שנה, אישרה ועדת השרים לחקיקה לקריאה טרומית את הצעת החוק של חה"כ משה גפני להרחבת סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים, לתחומים שאינם נקשרים בדיני אישות. לפי הצעת החוק, בתי הדין יוכלו לדון בבוררות בעניינים כלכליים ואזרחיים בהסכמת שני הצדדים.