יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר, ישב באולפן "פגוש את העיתונות" והביע דעה על המצב הביטחוני המורכב ביהודה ושומרון, הפיגועים שגבו קורבנות רבים ומעשי הנקם שהמתנחלים ביצעו בכפרים כתגובה לפיגועים. לדעתו, השב"כ הוא לא הגוף שצריך להשליט סדר באיו"ש ושהגישה של "להשטיח בתים" שנשמעת מפי שרים לא רלוונטית למצב בשטח ולא תורמת.

הטרור בשומרון – אירוע חריג בגלל ההצלחות שלו או בגלל האופי שלו? אולי זה לא חריג אלא עניין נקודתי?

"לפי ההתרשמות שלי מהדיווחים המועברים אלינו, אנחנו נמצאים בהמשך סיטואציה של התרופפות ואולי התפרקות של הרשות הפלסטינית. כלומר, חוסר תפקוד לפחות בנושא הביטחוני. הגבול המזרחי מאוד בעייתי מבחינת חדירה של אמל"ח, הסתה, דחיפה ומימון של חמאס מעזה. כל הדבר הזה מייצר בעיקר במחנה הפליטים ג'נין כמות גדולה מדי של אנשים חמושים, שהחליטו שהם לא רק נשארים במחנה אלא פוגעים ביישובים, בכוחות צה"ל על הצירים ובמתיישבים".

בממשלת הימין הנוכחית לא מעט אנשים דורשים מבצע נרחב בג'נין. בן גביר הציע להפיל בניינים.

"מכיוון שאנחנו רואים שלטרור יש 'הצלחות', אני חושב שראוי שלא נמשיך באותו המצב ונחשוב מה עוד אפשר לעשות. אני חושב שצריך להשתמש בפלטפורמות אוויריות, לא כמו שהיה עם המל"ט, אלא כדרך קבע כדי לפגוע, למשל, בחמושים. אם אנחנו מבינים מודיעינית ומקצועית שיאתגרו אותנו בפיגועים על הצירים, אז לא צריך להיבהל משימוש בכל הפלטפורמות שיש לצה"ל כדי לפגוע באנשים חמושים".

צה"ל תוקף בעזה  (צילום: רויטרס)
חושב שצריך להשתמש בכלים אוויריים "כדרך קבע". מל"ט, ארכיון | צילום: רויטרס

במשך 17 שנה – שורה של ממשלות, ראשי ממשלה וראשי שב"כ העדיפו לא להשתמש באמצעים האוויריים האלה, אולי מחשש שזה יתבטא כהכרזת מלחמה של ממש. מה השיקול?

"כל האמצעים כשרים ואפשר להשתמש בהם ללא בעיה חוקית, אין פה גם בעיה בינלאומית. אנחנו צריכים לפעול לסיכול טרור עם הכוחות שיש לנו. ברוב המקרים אנחנו עוצרים את האנשים, אבל אם יש מאות אנשים שיורים עליך, ואתה נקרה למצוקה בלחימה – לפי דעתי לא צריך לחשוש להשתמש בכל האמצעים שיש בידי צה"ל – לא לחכות שתפרוץ מלחמה או לתרחיש 'מלון פארק'. לדעתי, הכלים האלה גם פחות פוגעים בחפים מפשע".

אנחנו אוחזים בשטח ונכנסים כמעט כל לילה – אולי להעביר חלק מהפעילות לאוויר זה פוגע?

"לא פוגע. חלק מהאנשים חושבים שההכנסה של הכלים שנתפסים כמיועדים לאזור בלי שליטה שלנו כמו עזה, עלולים להיתפש בעולם כאילו אנחנו משתמשים בתחום הזה. לדעתי לגיטימי ונכון להכניס את זה מזמן לתוך ג'נין או לכל מקום אחר שבו כניסה רגלית מסכנת אותנו. אין צורך בסיפורי גבורה או לסכן חיילים. צריך להפעיל את הכלים החוקיים כדי לא לסכן חיילים".

כשאתה שומע שרים כמו בן גביר שמדברים על "לשטח בתים" וענישות נוספות דומות – אתה מודאג או מעודד?

"לפני כן אגיד שחומת מגן 2 הוא לא רלוונטי. יש לנו בעיה מרכזית בג'נין ובעיה משנית באזור שכם. שאר השטחים פועלים בצורה טובה ואנשים חיים שם בצורה טובה. אנחנו צריכים לתת מענה אחר לשני המקומות האלה. אני לא חושב שיש רלוונטיות למה שהם אומרים. לא צריך להשטיח שום בתים ולא צריך לפגוע בחפים מפשע. לא צריך לעשות דברים שנצטער עליהם אחר כך מבחינה ערכית ומוסרית – וגם מבחינה בינלאומית זה לא תורם".

חיילי צה"ל סמוך לרמאללה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יורם כהן: לא צריך לצאת ל"חומת מגן 2". חיילים ליד רמאללה, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יש תחושה של אובדן שליטה בהקשר הזה של מתיישבים. פעם זה היה מאוד נדיר, ואז היה אירוע חווארה והנה – היה פיגוע קשה מאוד בעלי. הצבא אומר שהוא לא יכול להשתלט על זה.

"לצבא יש קושי אובייקטיבי להיות פרוס על כל כך הרבה דברים. באירועים קודמים בהם ספגנו בעיות ביטחוניות – צה"ל והמשטרה הכניסו יותר כוחות. יש גם היבט מדיני חשוב – כדי לנטרל רעשי רקע של מחאות, ריתוק כוחות, לכידות חברתית ושל חוסן לאומי, לדעתי ראש הממשלה צריך להכריז על הקפאה של הרפורמה ולהרגיע את המחאות, כדי לתת לצה"ל ולמשטרה לעבוד מול המטרות המרכזיות שהן בעיות בוערות. מול פיקוח נפש צריך לעשות את מה שנדרש".

האם צריך את השב"כ כדי להילחם בפשיעה במגזר הערבי?

"שב"כ יכול וצריך לעזור – אבל לא מעבר לזה. הבעיה הראשונה היא ששב"כ הוא ארגון קטן שמותחים אותו מול שלל אירועים בדרום, במרכז ובצפון. הבעיה השנייה היא שאין לו 100 אחוזי הצלחה – יש לו קשיים ויש לו אתגרים. אי אפשר להסית אותו במשאבים ולהטיל עליו אחריות על שני מיליון תושבים בהיבט הפלילי ובהיבט הביטחוני – הוא לא יעמוד בזה".