פרסום ראשון: בבית הנשיא נמשך המשא ומתן סביב המהפכה המשפטית, ברחובות הפגנות בהשתתפות מאות אלפים כבר 15 שבועות ברציפות ובמשכן הכנסת – הממשלה מתעקשת להעביר לפחות מהלך משמעותי אחד במערכת המשפט. אמש (ראשון) דיווחנו ב"מהדורה המרכזית" כי לפי גורמים בקואליציה, בממשלה מציבים את קידום חוק היועצים המשפטיים בראש סדר העדיפויות ומדגישים: החוק יקודם גם אם הרפורמה תיבלם.
בהתחלה חשבו בקואליציה להעביר את החוק בגרסתו המרוככת, לפיה המלצת היועצים המשפטיים לא תהיה מחייבת, אבל הם יישארו גורמים בלתי תלויים. כמו כן, עלתה אפשרות שהיועצים המשפטיים הנוכחיים יישארו בתפקידם.
בפועל, עקב עצירת המהפכה המשפטית, מסתמן כי החוק יועבר בנוסח המחמיר יותר, וישונה כך שהיועצים המשפטיים יהיו למשרות אמון שאותם ימנו הפוליטיקאים בעצמם. מדובר במהלך דרמטי, שכן היועמ"שים הם שומרי הסף הבוחנים כל החלטה שמתקבלת בממשלה. החלטות שרובן לא מגיעות לכותרות ולידיעת הציבור הרחב.
החוק מסומן כיעד המרכזי של הממשלה לכנס הקיץ שצפוי להיפתח בעוד כשבועיים, והלחץ בקואליציה – גדול. המהלך, שצפוי לזכות לקידום משמעותי בשבועות הקרובים, מוגדר בעיניי מתנגדי המהפכה המשפטית חמור לא פחות מהרפורמה עצמה. בקואליציה צפויים להשלים מהלך התקציב, ובמקביל ייבחנו את ההתקדמות בבית הנשיא. זאת למרות שבקואליציה לא תולים במגעים תקוות גדולות.
"אם הידיעה הזו אכן נכונה, הקואליציה לא רוצה הידברות ולא משא ומתן"
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד
באופוזיציה כבר החלו להישמע קולות התנגדות לחוק היועצים המשפטיים. ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, התייחס לפרסום "במהדורה המרכזית" והבהיר כי "אם הידיעה הזו אכן נכונה, הקואליציה לא רוצה הידברות ולא משא ומתן".
תפקידם של היועמ"שים - ומשמעות הפיכת התפקיד למשרת אמון
בהצעת חוק היועמ"שים, שהונחה על שולחן ועדת החוקה בחודש ינואר, נכתב כי "עצה משפטית שתינתן לראש הממשלה, לממשלה או לאחד משריה לא תחייב אותם - ולא יהיה בה כדי לשנות את המצב המשפטי עבורה. הממשלה, ראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה רשאים לדחות את העצה המשפטית ולפעול בניגוד לה".
יריב לוין, שר המשפטים ומי שהניח את הצעת הרפורמה על השולחן, טען אז כי "היועצים המשפטיים הם לא עוד כפיפות של הממשלה לדרג לא נבחר. היועמ"שים כשמם כן הם: יועצים - ולא מחליטים".
מה עושה יועץ משפטי במשרד ממשלתי?
"אם יש הצעות חקיקה - הוא כותב אותן, אם צריך לעשות חוזים – הוא שעושה את החוזים", אומר אחז בן ארי, יועץ משפטי מיתולוגי שבין היתר היה במשרד ראש הממשלה תחת רבין ובמשרד התשתיות. "אם צריך לעשות מכרזים – היועמ"ש הוא שמכין את מסמכי המכרז ומשתתף בתהליך קבלת ההחלטות. כשיש פניות של הציבור ובעיות שמעוררות בעיות חוקיות – הוא האדם אשר מבקשים את דעתו".
כיועץ משפטי, מי בסוף הלקוח שלך?
"הלקוח באופן כללי הוא הציבור בכללותו", טוען עו"ד אחז בן ארי. "באופן ספציפי אתה עובד מדינה וצריך לדאוג לכך שהממשלה תוכל לעבוד. אבל היועמ"ש לא משקיף על היום יום ומבקש לקבל דיווח.
מה יהיו השלכות הרפורמה?
כחלק מתפקידו של עו"ד רז נזרי, שהיה המשנה ליועמ"ש, הוא ברר בין שרים ליועצים משפטיים שהתווכחו בעשרות, אם לא מאות, מקרים. העמדה שלו היא מאוד מעניינת: הוא אומר שאכן יש היום בעיה וכי דרוש תיקון – אבל שדווקא מינויים אישיים עלולים לפגוע במשילות ולא לקדם אותה. "נזק בהיבט המשפטי של חשש לשחיתות, הפרת חוק או מנהל לא תקין – וודאי קיים. נזק בהיבט המשילותי של רצון השר לקדם את האינטרס שלו, גם יקרה".